|
||||
|
||||
1) מומלץ לקרוא את השיחה בין טים אוריילי לג'ף בזוס בקשר לפטנט הזה. 3) אתה יכול לפרט? לחיצה כפולה היא, למיטב הבנתי, חלק ממשקי המשתמש הגרפיים החל מאמצע שנות השמונים של המאה הקודמת. כשהוא הופיע לראשונה נראה לי שהיה מדובר על רעיון חדשני. |
|
||||
|
||||
אין לי מידע להוסיף מעבר למה שכתבתי. אני לא יודע מתי ועל ידי מי הוצא הפטנט. לגבי חדשנותו של הרעיון - סביר להניח שאף אחד לא עשה שימוש מסחרי ברעיון, אחרת ניתן היה לפסול את הפטנט. אבל מעבר לשאלה החוקית - האם זה נראה הוגן שמי שהוציא על כך פטנט יוכל ליהנות מבלעדיות למשך זמן רב כל כך? בלינק שנתת כתוב שגם הרעיון לקנייה בקליק אחד היה חדשני, משום שבעולם הפיזי אתה נדרש לבצע שתי פעולות (לקיחת מוצר מהמדף אל עגלת הקניות, ולאחר מכן תשלום בקופה) ובעולם הוירטואלי אין סיבה שלא לבצע את שתיהן ביחד. התחושה שלי היא שההגנה שפטנט נותן על רעיונות "ביצת קולומבוס" כאלו (כלומר שנוגעים לשינוי קונספציה) היא חזקה מדי. אני מסוגל לחשוב על דוגמאות למכביר של דברים חדשניים מסוג זה שלדעתי נכנסו לחיינו במהלך 20 השנים האחרונות (למשל שימוש באינדנטציה בתגובות סטייל האייל, משחקים\שעון מעורר וכו' בטלפון הנייד, תיקון שגיאות אוטומטי במעבד תמלילים - וכמובן גלילת המסך שממנה החל הדיון), ואני תוהה האם הייתי רוצה שעד היום יהיה לחברה אחת מונופול על הרעיונות האלו (או, לחליפין, עד כמה זה יעכב את התפתחותם של רעיונות חדשים אם הפטנט על רעיונות כאלו יהיה מוגבל יותר). זאת לעומת רעיונות שדרוש הרבה זמן ומאמץ כדי לפתח, אך מעט מאד כדי להעתיק - למשל הצפנת המפתח הציבורי של RSA - ושם ברור שההגנה מאפשרת לחברות להחזיק מחלקות מו"פ שלמות בידיעה שהן ולא חברות אחרות ייהנו מהפירות. |
|
||||
|
||||
צריך לזכור שהפטנט על RSA עודד את ממשלת ארצות הברית ליצור תקן מתחרה שבו אין בעיות פטנטים: Digital Signature Algorithm [Wikipedia]. |
|
||||
|
||||
הטענה שלך גוררת את השאלה: האם הברקת "מצאתי!" או "נפל לי תפוח על הראש" שווה פחות או אינה ראויה כלל מבחינה פטנטית, לעומת חידוש "יגענו ומצאנו". כמובן שהצד הכלכלי של העניין משמעותי מאוד (כפי שמסביר המשפט האחרון שלך) אבל אני מתייחסת לשאלה התיאורטית. ממנה נגזרות גם הנחה סמויה לגבי תהליכי חשיבה: אם זה לא דורש מאמץ, זיעה ושנות אדם בפיתוח, זה נחשב פחות. |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך שההבחנה לא צריכה להיות בין הברקה לעבודה קשה. ההבחנה (ההיפותטית) צריכה להיות בין פטנט שבאמת מקדם את הכלל לבין רעיון שאתה במקרה הראשון שהעביר למשרד הפטנטים. הרעיון של רכישה בקליק אחד הוא דוגמה טובה: הוא דורש אמנם חשיבה מחוץ לקופסה, אבל אם לא היה נרשם עליו פטנט - מישהו אחר היה חושב עליו, וכנראה זמן קצר מאד לאחר הפטנט (אולי אפילו לפני הפטנט - אחד המאפיינים של פטנטים מסוג זה הוא שייתכן מאד שמישהו חשב עליהם ולא העלה על דעתו שניתן לפטנט אותם). סימפטום נוסף של פטנטים כאלה - קל להפר אותם מבלי לדעת על כך. כנגד כל מוצר מצליח שיוצא לשוק יש עשרות טענות על פטנטים שהוא לכאורה מפר. הפרה שלא ביודעין נחשבת פחות חמורה מהפרה ביודעין (הקנס נמוך משמעותית), כלומר המחוקק (האמריקאי) נתן את דעתו על כך, אבל עצם העובדה שניתן להפר כל כך הרבה פטנטים מבלי לדעת על קיומם (או לפחות על קיום רובם) מראה שאין ערך אמיתי לפטנט, מלבד כנשק. לסיכום, אני משנה את האבחנה למשהו פחות פרקטי אבל יותר נכון - פטנט שאינו מביא ערך אמיתי, קרי הוא מומצא מחדש באופן בלתי תלוי ע"י אחרים כל הזמן, אינו ראוי להיות פטנט. זה נכון שלרוב ייכנסו לקטגוריה זו "הברקות", אבל ישנן גם הברקות שבהחלט לא נכנסות לקטגוריה הזו. |
|
||||
|
||||
למי שלא שם לב (או לא קרא את כל התגובות ב־SlashDot) - לא מדובר כאן על פטנט על double click, אלא על משהו קצת יותר מורכב. ר' גם הפטנט עצמו: גם האפשרות שלחיצה כפולה על "כםתור התוכנית" תפעיל תוכנית רק אם היא לא הופעלה קודם לכן לא הייתה חדשה באותו הזמן: היא היתה בשימוש בממשק של NexStep ובכל מיני חיקויים של (אני אישית השתמשתי באותן שנים ב־WindowMaker). לא הסתכלתי בעיון, אבל אני מניח שזה פטנט שלא מסובך יותר מדי לעקוף. וכן: זה פטנט די גרוע. על דברים כאלה לא צריכים לתת פטנט. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |