"אני לא בטוח בכלל שבן יוון העתיקה התפעל מפסל ..."
הבנתי שאתה לא בטוח, לא נאמר אבל למה אתה לא בטוח.
saying it doesn't make it so...
אני לא חושב שהיווני הממוצע הפשוט היה חכם וספקני יותר מהאדם המממוצע המודרני. מדוע יש להניח זאת ? אתה אומר שהיווני ידע שמדובר בסמל למשהו מופשט יותר ולא חשב שכך זאוס נראה באמת, אתה מוכן לפרט על מה מתבססת הנחה זו ?
נניח לרגע שאתה צודק, הפסל ייצג אידיאל ולא את מראהו המציאותי של זאוס. עדיין אותו יווני שאף לעצב את גופו על פי אותו אידיאל לפחות באותה קנאות שעושה זאת נערה ממוצעת בעולם המערבי (יש היטענו שהוא אף עשה זאת בקנאות רבה יותר).
"בציורים נוצריים בימי הביניים מתואר ישו כאירופי לכל דבר, פשוט מפני שזה מה שהציירים הכירו וזה מה שהיה נוח "לשווק" לבני אירופה. אבל אם היית שואל אדם "איך באמת נראה ישו"..."
שוב אתה אומר אך לא מסביר על פי מה אתה מבסס את ההנחה ולכן אין לי שום סיבה שבעולם לקבל אותה. אני משוכנע שאם היית שואל כפרי מקומי באותם זמנים איך נראה ישו הוא מצביע על התמונה התלויה על קיר הכנסיה. אם היית אומר לו שזה רק ציור הוא היה מלשין עליך למוסד הכנסיה והם כבר היו דואגים לשכנע אותך שאתה כנראה טועה.
לצייר את הכנסייה כארגון אשר מכר לקהילה רק רעיונות מופשטים של מוסר ללא למכור להם מציאות מדומה לחלוטין ואף מאוד חזותית ופסודו-ריאליסטית (עם מבנה מסודר של מדורי גיהנום וכו') זה טעון מופרך בעליל.
גם אם הציורים עצמם לא מופשטים כדוגמת הציורים המצריים הקדמונים, הם יצרו מציאות מסוימת ותפישה מסוימת אשר הייתה ראליסטית לחלוטין בשביל אותו מצרי קדמון. אני לא מוכן לקבל שגם אותו מצרי קדמון לא האמין שבאמת כך נראו האלים, הוא האמין באמת ובתמים בקיומם של האלים עם ראש החיה אשר תוארו בציורים השונים.
בכלל אני לא מבין למה אתם מיחסים ספקנות ודרך מחשבה מופשטת/אידאית לאנשי העולם העתיק יותר משאתם מיחסים כלפי האדם המודרני אשר מודע יותר למניפולציות שגורמים אלו או אחרים יכולים להפעיל עליו.
"שונה הדבר במגזיני האופנה של היום - אשה שמביטה בהם מרגישה (= אמורה להרגיש, כמובן שזה לא חל על כל הנשים) שהתמונה מייצגת אשה חיה ונושמת. כזו שגורלה שפר עליה, והיא גם יפה, גם עשירה וגם מצטלמת. התגובה האינסטינקטיבית היא "איזה גוף מושלם", או "איזה עיניים יפות" וכולי וכולי. משמע, התפעלות לא מהצילום היפה אלא מעצם העובדה שבן אנוש ניחן בתכונות פיזיות משובחות כאלה. וכל הרעש על "הזיוף שבתעשיית הדוגמנות" קם בדיוק על זה - לא על ההצגה של בני אנוש מושלמים, אלא על הניסיון לגרום לנו, הפשוטים, להרגיש שכל תמונה היא אמת לאמיתה."
הצעקה הראשונית (אשר הייתה לפני עשור או שניים) על הזיוף שבתעשיית הדוגמנות היא מוצדקת, אבל הדיון שלנו הוא רחב מכך. הטעון שלי הוא שהצעקה הראשונית של התפקחות הוא צעקה של העבר, זוהי הצעקה הראשונית של הילד הצועק המלך הוא עירום. לדעתי העולם נמצא היום בשלב מאוחר משלב זה והצעקה ההיא היא פשוט נבעה מקשיי הסתגלות לעולם החדש בו הצילום הופך ללא פחות ולא יותר מאשר ציור משוכלל.
לדור הבא כבר לא תהיה הבעיה הזאת משום שכבר עכשיו הוא עושה מניפולציות דיגיטליות על דמויות חבריו, על מחשבו האישי בבית, לאחר שהוא סרק את תמונותיהם ועיבדן בתוכנת PHOTOPAINT.
בקיצור הצעקה המקורית אולי מוצדקת, אבל זו צעקה של דור הולך ונעלם... הדור הבא כבר לא יתרגש ממניפולציות חזותיות הוא פשוט יבין את היתרונות המחשבתיים של יצירת המציאות הוירטואלית ושמודבר בדבר אותו בני האדם מעולם פסקו לעשות : ליצור.
לדור שגודל על שרק ומטריקס כבר לא תוכל למכור שיש מציאות בה יש באמת אלים, שדים ומפלצות (או לפחות לא תוכל למכור זאת בקלות גדולה יותר מאשר הדבר נעשה בעבר). הם יודעים ששדים ומפלצות זה משהו שנעשה במעבדות פיקסר משום שהם עשו זאת בעצמם על התוכנה החדשה שקנו להם הוריהם.
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש