|
||||
|
||||
גם אני חשבתי איזה שעמום זה לקרוא ויכוח עם תיאוריות שאת לא מכירה (ונשמעות מפגרות), זו שיטה גרועה להציג נושא, אבל יכול להיות שזה רק המאמר של אבינרי והספר לא מתווכח איתן. |
|
||||
|
||||
יכול להיות, אבל זה נראה עוד פחות הגיוני מהקודם: "פונה סמית בספרו "עמים נבחרים" לסקירת תופעת "העם הנבחר" ולתחושת השליחות המלווה אותה" ...איך מקיימים דיון על תחושת העם הנבחר בעידן התעשייתי פוסט מודרני טרואמתי (מחקי את המיותר) מבלי לכלול בו את הבריטים? התחושה של עם מובחר ועם נבחר היא די דומה בעיני, כרגע. מישהו מרגיש משונה ? |
|
||||
|
||||
או האמריקאים מפיצי הדמוקרטיה והקפיטליזם כערך בעולם קונצנזוס וושינגטון) ושומרי היציבות- איפה הם? |
|
||||
|
||||
אממ... אלו התאוריות הנפוצות והמקובלות ביותר בתחום. יתר על כן, הגישה הקונסטרוקטיביסטית (זו שרואה בלאומיות תוצר של הבניה חברתית בתקופה המודרנית) נפוצה מאוד גם מחוץ לאקדמיה במערב. כך שאולי הוא מתווכח עם תאוריות שאת לא מכירה, אבל זה שאת לא מכירה אותן זה לא בדיוק אינדיקציה למשהו. והייתי ממליץ לא לקרוא לתאוריות שאת לא מכירה, וששמעת עליהן רק מתוך ביקורת עליהן, ''מפגרות''. |
|
||||
|
||||
ברור שאתה צודק, אבל לפחות תסכים איתי שזו שיטה גרועה להציג נושא. (עוד לא נתקלתי בספר אחד על אסטרונומיה או אסטרופיזיקה שהפרק הראשון שלו לא מוקדש לאריסטו, זה לא בדיוק אותו דבר אבל גם שם הקורא אומר לעצמו אוף). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |