|
||||
|
||||
דרך "דגש קל" הגעתי למאמר של גדעון אפרת (צריך ללחוץ על אייקון ה"וורד") שהתמצית שלו היא בערך "הנוער של היום הוא ממש, ממש בררה". לא קראתי את כל המאמר, אבל שתי הערות קטנוניות: (1) אומרים "סקייפ", ולא "ספייק" (2) השורה הרלוונטית בשיר של קורין אלאל היא "אנחנו זן נדיר", ולא "אנחנו זן אחר". וגם ציטוט, להמחשת רושם ה-WTF ("הם" זה "הנוער של היום"): "רבים מהם פתוחים ליחסי מין עם בני מינם כמו עם בני או בנות המין השני (וזאת, כאשר אינם בוחרים להימנע כליל ממין, כפי שחלקם בחרו מטעמים אסתטיים)." |
|
||||
|
||||
למה לעזאזל ערימת הקשקושים הזו מופצת על ידי משרד החינוך? |
|
||||
|
||||
באמת ערימת קשקושים תמוהה במיוחד. הצצתי שוב במאמר, ולא יכולתי להתאפק מלצטט עוד כמה פנינים: - שפתם דלה להפליא, עתירת שגיאות, לקונית וחסכנית כמידות האֶס אֶם אֶס. - מיעוטם מצא ב"בּלוג" את הבמה היצירתית ספרותית. אך, הבה נודה: ה"בּלוג" נרקיסיסטי מאד, אקסהיביציוניסטי לא אחת, ופנייתו האנונימית אינה מאשרת את השפה כהתקשרות אותנטית. - אפילו מושגי הגוף שלהם מאשרים אחֵרוּת שלא הכרנו כמותה בעבר. ניחא, נטייתם ההמונית להתקרחות בגיל צעיר (דבר שלא הכרנו בצעירותנו, מן הסתם תולדת תנאים אקולוגיים אחרים, המזון הרע של רשתות המזון המהיר והמשקאות הדיאטטיים) - הדיקור והקעקוע הם היבטים נוספים לגופניותם האחרת של בני הדור החדש: נאו-פרימיטיביזם ... כשהם מנקבים את לשונם, האם אין הם מאשרים את שלילת הדיבור? - אפילו את האפיסטמולוגיה של האפשרי המירו הצעירים במבנה הלשוני של "יש מצב" ("יש מצב שאמשיך ללמוד", "יש מצב שנלך לסרט" וכו'): זהו מבנה כה כללי ואל אישי עד כי הוא מחייב אפילו פחות מה"ייתכן ש...", או ה"אולי". - אין בהם כל אתגר אינטלקטואלי שמעבר לזריזות אצבע ותפיסה (הו, כמה שבני הזן החדש מצטיינים בזריזות זו: ראו את שליטתם הדיגיטלית הפנומנלית). - מבנה הנפש שלהם אחר. אלה הם יצורים נעדרי אינהיביציות, הזקוקים בדחיפות למודל פסיכואנליטי חדש, כזה שאינו מושתת על הדחקת היצר מחמת חרדה ואיסורים חברתיים. - אודה ואתוודה: היצורים החדשים הללו משפיעים עלינו: בתקשורת הדיגיטלית, בשיגעון שמירת הכושר, בדיאטות, בהתמכרות לאינטרנט, בסגידה ל"תכניות המציאות" וכו'. עוד ועוד מבוגרים מתמכרים ל"יוּ טיוּבּ", וכבר שמענו אודות אותה אֵם שהתחזתה לנערה ב"פֵייס בּוק" למען התעמר בבתה עד להתאבדותה של זו האחרונה. כן, המוטציות מדביקות גם את דור ההורים. |
|
||||
|
||||
הוא נשמע כמו מורה לספרות מתוסכל. אין שום פיחות. תמיד רוב האנשים התעניינו בדברים הבסיסיים של החיים, רק מעטים היו אינטלקטואלים. |
|
||||
|
||||
והנה, דווקא "יש מצב" הוא המדויק ביותר מבחינת התיאוריה הסמנטית השולטת בקרב הפורמליסטים: תוך שימוש בלוגיקה מודאלית מוגדר סט של "עולמות אפשריים", ועל-פניהם מכמתת השפה הדבורה כאשר אומרים "ייתכן ש" או "הכרחי ש". אם לא ניתן לטרמינולוגיה להפריע, נקרא לאותם עולמות "מצבים" ונקבל בדיוק את ה"יש מצב" כתחליף מדויק ל-"ייתכן ש", שכן, הוא אומר שקיים מצב שבו (...). וזהו בדיוק הניתוח המקובל. |
|
||||
|
||||
יפה! אבל אם כך, את הצורה "יש מצב לקפה?" צריך להחליף ב"יש מצב עם קפה?". (ובוגרי מתמטיקה יאמרו "יש מצב כך שקפה?".) |
|
||||
|
||||
מה, באמת יש טרנד של צעירים להימנע כליל ממין מטעמים אסתטיים? לא שמעתי על זה, איך זה מתנהל? |
|
||||
|
||||
מתנהל? פשוט מדובר בצעירים שבעקבות שעות מחשב רבות מדי, תזונה לקויה ומחסור באור שמש ואוויר צח נהפכו למחוצ'קנים בעלי שער דליל ועודף משקל ומסיבה אסתטית זו נאלצים להתנזר ממין. |
|
||||
|
||||
אה, אני חשבתי שאולי הם מתנזרים ממין בגלל שפורנו באינטרנט יותר אסתטי. --- אל''ב. |
|
||||
|
||||
נהיה באמת איזה דיבור על ''א-מיניים'' (אם כי אני לא בטוחה מאיזה טעמים). אבל מצד שני נהיה גם דיבור על ''פאן-סקסואלים'' אז זה מתקזז. |
|
||||
|
||||
... מהטעם שפשוט לא בא להם? (ויש גם משהו על איילים) |
|
||||
|
||||
תודה. ברור שלא בא להם. אבל אני לא רואה שום *טעמים* לזה. הנימוק יכול להיות אסתטי (מין זה מלוכלך!), הורמונלי (לא מסוגלים לחוות התעוררות מינית), או קשור בחוסר רצון לחוות אינטימיות צמודה מדי עם כל אדם שהוא (חוסר רצון גדול כל כך עד שהוא מחניק את החשק), או קשור בתשישות פיזית (מהסוג שעדיין מאפשר לקום לעבודה בבוקר, אבל כל פעילות אחרת נדחית על הסף), או אפילו נובע מדיכאון סמוי, ושמא בכלל מדובר בתופעת לוואי לתרופה נפוצה כלשהי (פרוזאק או גלולות למניעת הריון)? לא ידוע לי שהעניין נבדק ונחקר בצורה רצינית. |
|
||||
|
||||
קראתי איזה כתבה קטנה עליהם, והרושם הוא ,לפחות מאלה שמתבטאים על כך בחופשיות, שפשוט אין להם נטייה למיניות. צריך להודות שמהרגע שאנחנו מכירים באפשרות שגברים יכולים להימשך מינית לגברים, ונשים לנשים, וכולם לשני המינים, גם האופציה לא להימשך בכלל די מתבקשת. הם אנשים מצוינים ומאושרים מכל בחינה אחרת, בעלי חיים חברתיים מלאים, פשוט לא בא להם. חלקם אפילו התנסה ביחסי מין, והרגיש הנאה פיזית, אבל לא התלווה לזה סיפוק רגשי, וזה לא גרם לחשק לעוד. מבין האפשרויות שהזכרת, הכי קרוב זה הורמונלי, אבל מי אמר שזה דווקא הורמונים ולא מערך מוחי שונה? |
|
||||
|
||||
גם זו אפשרות כמובן, מערך מוחי. מזכיר לי את הספר ''מצוקה'' של גרג איגן, שבו יש קבוצה (לא מאורגנת) של א-מיניים שגם עברו מרצונם ניתוח להסרה של כל סימני המין החיצוניים (פטמות והלאה, בלי להשאיר שום סימן). וזה מתוך אמונה אידיאולוגית שהאלמנט המיני רק מפריע ביחסים עם בני אדם אחרים. האמת שיש שם תיאור יפה ומרגש, כולל התאהבות בין בחור א-מיני לבין אדם ''רגיל''. |
|
||||
|
||||
אני לא ממש בטוח שמהרגע שאנחנו מכירים באפשרות שגברים יכולים להימשך מינית לגברים, ונשים לנשים, וכולם לשני המינים, גם האופציה לא להימשך בכלל ממש מתבקשת. אם נניח שמין הוא צורך, אזי לשאלה "עם מי?" יתן כל אחד את התשובה החביבה עליו (כולל האופציה "עם עצמי"1), לשאלה "כמה?" יבחר כל אחד את המתאים לו, אבל לשאלה "האם בכלל?" התשובה "לא" נראית לא ממש סבירה. אפשר להמשיל את זה למזון. יש המעדיפים בשר, ויש המעדיפים פסטה, יש מי מי שסולד מדגים ויש מי שמברוקולי, יש בעלי תיאבון בריא ויש האוכלים כציפור2, אבל אין מי שמתנזר ממזון.3 ____ 1 בכל זאת, מישהו שאני אוהב. 2 למי שלא יודע, ציפור אוכלת הרבה יחסית למשקל גופה (זה די ברור כשחושבים כמה אנרגיה צריך להשקיע כדי לגרום לגוף לעוף), אבל מי אני שאשבור דימויים. 3 אפילו המוגדרים כאנורקסים מכניסים מפעם לפעם דבר מזון לפיהם, ואנורקסיה זאת מחלה, לא העדפה. |
|
||||
|
||||
הצורך במין חלש מהצורך באוכל. במחנות הריכוז אנשים חלמו על אוכל, לא על מין. |
|
||||
|
||||
נכון. הצורך במין חלש מהצורך באוכל, הוא, להבדיל מהצורך באוכל אינו צורך קיומי, ועדיין - הוא צורך. ____ עירוני בא לבקר את חברו המושבניק. המושבניק מראה לחברו את המשק המשוכלל שיש לו - וגולת הכותרת - לול אוטומטי לחלוטין. בלול קופץ תרנגול על אחת התרנגולות. תוך כדי כך מתחיל המאביס האוטומטי לעבוד. מזנק התרנגול מגבה של התרנגולת וחש אל האבוס. אומר האורח: אני מקווה שאני אף פעם לא אהיה עד כדי כך רעב. |
|
||||
|
||||
בלול אוטומטי יש, כמדומני, תרנגולות נקבות בלבד. |
|
||||
|
||||
לא בהכרח, אבל גם אם כן, למה לתת לאמת לקלקל בדיחה? (שגם ככה היא לא משהו) |
|
||||
|
||||
בלול פיטום יש גם זכרים (אבל אני לא בטוח שהם מגיעים לבגרות מינית) ובלולי רביה ודאי שיש תרנגולים (גם למטילות יש אבא). |
|
||||
|
||||
בלול ביצי רביה יש 10% זכרים. |
|
||||
|
||||
על כך שהם צורכים סמים לא חשבת ? אינני מכיר את הפיזיולוגיה של חיי מין במובן הפרשה עצמית של חומרים מסממים (בתוך המוח או בבלוטות שנישלטות על ידיו), כל זאת כחלק מהתהליך. אבל יש לי סיבות להאמין שסימום עצמי כזה אמנם קיים. (סמים = חומרים שמשפיעים בצורה חזקה על הריכוז, על הרגשת הנאה פיזית ועל מצב הרוח.) בימים אילו בהם לא קשה להשיג סמים, למשל ריטלין, אפשר להשיג סיפוקים מסממים ללא פעילות מינית. לכן יהיו כאילו שיוותרו על הטירחה ויסתפקו בסמים שהם קונים. לפי זכרוני, יש סמים עליהם ניטען שהם מורידים את החשק המיני ויש סמים שדווקא מעלים אותו (לא זוכר פרטים), בכל מקרה משתמע שיש קורלציה. |
|
||||
|
||||
אני חושבת שזה בעיקר מערך מוחי כי לא נראה לי שלנזירים ולנזירות יש מערך הורמונלי מיוחד. אני גם לא חושבת שזה מערך מוחי נדיר, אולי נדיר יותר אצל גברים אבל אצל נשים הוא די שכיח. לא מעט נשים אחרי לידה, שנים אחריה, לא כל כך מתחשמקות לבעליהן והיו מוכנות לוותר על הטורח הזה, ואני מכירה זוג שהבעל הוא ההומו, לא מוצהר אבל ברור, והם חיים יחד כבר 35 שנה, הוא אולי "מסתדר" במקומות אחרים אבל היא שבעת רצון מהמצב, יש לה קריירה יפה - הם אפילו עובדים באותו מקום עבודה - יש לה בנות ויש לה נכדים ואין לה חסר מיוחד. אני חושבת שכל אחד מכיר זוגות כאלה, אם לא אישית אז מהתקשורת. לא כזה ביג דיל. |
|
||||
|
||||
האמת? זה לפעמים ממש מקומם אותי, המקום המכובד שאת נותנת לליבידו הגברי, והקלילות של איון הליבידו הנשי. המיניות הנשית היא מחזורית - זה אומר שלפעמים היא דועכת עד כדי שום דבר, ולפעמים היא מועצמת עשרות מונים (בימי הביוץ למשל). נכון שלפעמים אישה יכולה להוציא עצמה מה-cycle הזה, ולחיות שנים בלי להרגיש בחוסר, אני מכירה כמה וכמה דוגמאות כאלה. מצד שני, אולי הגורם הוא תרבותי בכלל? בגלל שנשים מורגלות לעשות ויתורים ולהחסיר מעצמן - אז "לא נורא", לא יהיה לה שפע רגשי/מיני/גופני, היא יכולה להאריך ימים ושנים ולעבור על זה בשתיקה. יש לי משפט סיכום אבל גם 2 ילדים באמבטיה אז אעצור כאן. |
|
||||
|
||||
:-) כן, נתקלנו כבר בנושא הזה. אני לא מאיינת את הליבידו הנשי, אני אומרת כפי שאמרתי אז ששני הליבידואים אינם בני השוואה כי החשק הגברי הוא ברובו מכאני ולא תלוי בשום דבר, אולי מלבד בריאות גופנית. בניגוד לחשק הנשי. לא מזמן נפלתי בזפזופ על תוכנית ראיונות מסוג מיוחד, אינני יודעת מי המראיין אבל הוא מאד נחמד, ושמעתי קטע שיחה שלו עם פבלו רוזנברג. פבלו סיפר לו שאשתו שאלה אותו שאלת סקר: מה אתה מעדיף, מין איכותי פעמיים בשבוע או מין סתם כל יום. שניהם כאיש אחד עשו פפפףףףףף ופרצו בצחוק. ברור שכל יום! נו, אני שואלת אותך. |
|
||||
|
||||
הנה הכתבה. |
|
||||
|
||||
תמיד היו א-מיניות ובמיוחד בגיל צעיר, על א-מיניים לא שמעתי. אבל לְמה לכל הרוחות עפרת מתכוון מטעמים "אסתטיים"? בינתיים הניחוש של איזי נשמע הכי סביר - טעמים של אסתטיקה כפויה, או שעפרת התכוון לומר משהו אחר לגמרי והתבלבל עם תחום אחר שהוא מרבה לדבר עליו, אמנות ואסתטיקה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |