|
לפני שיגיע לכאן קושטוק אחד ויבקש לא להאכיל את הטרול אומר רק שעולם הדימויים שלי נגזר מהדרך אליה אני חש שהחברה במדינת ישראל מתדרדרת יחד עם הקשר החד חד ערכי להתדרדרות השיח הוירטואלי. נער הייתי וגם זקנתי ואת העונג שהסב לי האתר הנ״ל ב12 השנים האחרונות לא ניתן לכמת, מה שכן ניתן לכמת הוא את מספר האיילים האנונימיים/אנונימיים למחצה שהפכו את המקום השפוי הנ״ל לאקוואריום רוחש דגים שרק מחכים לפיסת הלחם שלהם על מנת שוב להקציף את מימיו. לא האמנתי שתגובה זו תצא ממני אך סגירתו (הזמנית של האתר) היתה בגדר ראיית הנולד בדרך הפואטית ביותר שתיתכן. אתרים דוגמת רוטר.נט וטמקא ישנם מאות, האייל, מחמל נפשי תמיד היה יחיד ומיוחד. נדמה לי שהוא לקה באותה מחלת חשוכת מרפא שעולם הדימויים (שמעיד עלי כמובן) שלי שלף. בעסה. לא נורא.
ובטרם תצעקו בגרון ניחר ״גם לסודנים מותר להשתכשך במימי הבריכה,ובכלל, זוהי לא ברכתך הפרטית יא חצוף״, אומר אהלן וסהלן.
|
|