|
||||
|
||||
נכון, אבל כאן הוא נקט את הקו של יוצאי האצ''ל. |
|
||||
|
||||
הוא היה איש שמאל, כן? ואתה מאשים את העניין כמשהו של ימין\שמאל, כן? והוא נקט קו שלא מתאים לשיטתך לשמאל, כן? אז אולי המסקנה ההגיונית יותר היא שאבנרי, שלא הפך ימני יותר אחרי משפט קסטנר, נקט עמדה ללא קשר לימין\שמאל, ושכל העניין הזה קצת פחות קשור לימין\שמאל ממה שאתה מצייר פה? והעובדה שבנימין הלוי, השופט שטען שקסטנר 'מכר את נשמתו לשטן', היה בזמנו חבר קיבוץ דגניה כמה שנים, וגם שפט לעונשים של עד תריסר שנים את חברי לח"י מ'מחתרת צריפין', גם היא רומזת היטב שהעניין בזמנו לא נתפס כמאבק של ימין\שמאל. |
|
||||
|
||||
אבנרי שאמנם היה אז איש שמאל, נקט עמדה בענין קסטנר שתאמה להשקפת חירות וזאת כתוצאה מדיעותיו בתקופת האצ''ל, שלפחות בענין זה לא שינה אותן. בנימין הלוי היה שופט דתי שסבר שדרכו לבית המשפט העליון נחסמה בידי מפא''י. לכן הוא היה נוח לקלוט את הדמגוגיה האנטי-מפא''יניקית של שמואל תמיר. מספר שנים לאחר מכן הוא הצטרף לחירות. |
|
||||
|
||||
חתיכת טאוטולוגיה, הא? אבנרי היה שמאלן, ולכן, אם יש דעות שלא תואמות את הסטריאוטיפ של לנדוור על שמאלנות - סימן שהן 'מדיעותיו בתקופת האצ"ל', ולא ייתכן שהוא אשכרה חשב ככה בלי קשר לשאלה האם מועצת גדולי השמאל התירה לנקוט דעה כזו ובלי קשר לשאלה מה מועצת גדולי הימין חושבת. ובנימין הלוי? אה, כאן עומדת לרשותנו קריאת מחשבות. וזה מתחיל להיות מעייף, אז נזכיר רק שעורך-הדין של מחתרת צריפין - שהורשעה - היה שמואל תמיר. אז איכשהו הרטוריקה שלו לא שכנעה את הלוי, ושהלוי גם היה מאוחר יותר מחותמי 'מנשר הארבעה' בעד פשרה טריטוריאלית ובניגוד לעמדת 'חירות'. |
|
||||
|
||||
העובדה היא שבמשפט גרינוואלד, בנימין הלוי נתן לשמואל תמיר לנהל את המשפט בפועל והסכים עם הרטוריקה האנטי-מפא''יניקית שלו. קסטנר מן הסתם לא היה צריך להגיש כתב אישום כנגד דיבה על פמפלט שולי אבל ניהול אחר של המשפט היה מביא לראיה ציבורית אחרת של הדברים. |
|
||||
|
||||
לא קסטנר הגיש כתב אישום אלא ממשלת ישראל (מפא"י), קסטנר היה אז עובד ציבור (בקול ישראל). אחד מרוצחיו של קסטנר היה איש שב"כ לשעבר (מפא"י?) דרך אגב, אף אחד לא חלם על התקוממות של יהודי הונגריה, דובר על עסקאות קמח ומשאיות תמורת יהודים, או לחילופין בריחה המונית. |
|
||||
|
||||
מתוך ויקיפדיה: "פרשה זוטא התעוררה תוך כדי המשפט, כאשר התברר כי זאב אקשטיין היה סוכן של שירות הביטחון הישראלי ונשלח לקבוצה המחתרתית כדי לשמש בה כמודיע. הש"ב טען, כי אקשטיין ניתק את הקשר עם מפעיליו, ונסחף בעצמו לרעיונות המחתרת והשתתף בה. אקשטיין עצמו אישר עובדה זו בראיון ממושך עם גיילן רוס במסגרת סרטה הדוקומנטרי "להרוג את קסטנר" (2008)." איסר הראל טען בזיכרונותיו שהשמירה שהפקיד השב"כ על קסטנר בוטלה מעט לפני הרצח מכיוון שהיו לשב"כ עיסוקים אחרים. זה נשמע אמין כי אף אחד לא היה יכול לחזות את הרצח. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |