 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש מקרים בהם ברור שסרטי האימה נועדו לשרת עיבוד של טראומה, למשל גל סרטי המפלצות היפניים בשנות הששים (כולל גודזילה המקורית, שהיתה בדרך כלל, אאז"נ, בצד של הטובים) ברור שנובע מעיבוד זוועות הפצצה והקרינה, באשר רוב המפלצות שם נוצרו מרדיואקטיביות. אולי תוכל להסביר לי מה נועדו לשרת כל סרטי פלישת החייזרים בשני העשורים שלאחר נפילת החומה, כולל ממש לאחרונה סדרת הטלויזיה "הארוע"? חשש משינוי דמוגרפי בארה"ב בעקבות הגירה בלתי חוקית? מוזר. שהרי בחלק לא מבוטל מהמקרים בסרטי מד"ב הנשיא ממילא שחור ובסדרת "הארוע" הוא גם שחור וגם שם משפחתו לטיני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נזרק לי ככה סתם: "האחר". הוא לא בהכרח מהגר. היה עיסוק גדול בפוליטיקה של האחר בעשורים האלה. מעבר לזה, יש גם חרדות קיומיות סתם, לא הכל פוליטי-מדיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי ספק לגבי רמת החרדות של האמריקאים, ולמי שיש מומלץ שיצפה בסרט התעודי "באולינג לקולומביין". אבל מה הקשר לפלישה חייזרית? ערעור הסדר הקיים, האמריקן ווי אוף לייף? הרי הסדר הקיים הוא זה שבו האמריקאים הם חרדתיים :) ומדוע סרטי החייזרים האופטימיים (אי.טי., מפגשים מהסוג השלישי), כה נדירים ולא זוכים לסיקוולים לעומת סרטי האימה החייזריים כמו "הנוסע השמיני"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סרטים אופטימיים הם סרטים שבסופם כל הבעיות שעמדו בפני הגיבורים נפתרות באופן הטוב ביותר ,כולם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה ואין יותר מה לספר סרטי אימה לעומת זאת אף פעם לא נגמרים ממש מבחינה כספית סדרת "סיוט ברחוב אלם" שווה הרבה יותר מ"כשהארי פגש את סאלי" כך כשאולפנים צריכים לבחור אם להפיק סרט חד פעמי או להפיק סרט שיש לו פוטנציאל סדרתי הם יעדיפו את הסידרתי ולקרוא לסרט של מור "תעודי" זה הגזמה פרועה הוא דומה יותר לשערוריה הזכורה לטוב |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |