|
אני מניח לצורך הדיון, שהתיאור העובדתי של המסתנן הינו נכון. המסתנן לא פירש את טיב הפחד של החייל הישראלי ולכן עלינו לשער זאת. ניתן להעלות על הדעת שלוש אפשרויות סבירות. אחת מהן הינה, שהחייל נמנע משימוש בנשקו ממניעים מוסריים והמנעות זו פורשה ע"י המסתנן בטעות כפחד. אמרתי, שאם הפחד של החייל נבע מחשש לתוצאות השימוש בנשק, אזי זוהי עדות נוספת לרפיסותנו ולחולשתנו. ולעניים המוסר - במצב בו המסתנן מכה את החייל באבנים, איני רואה שום בעיה מוסרית בכך, שהחייל ישתמש בנשקו כדי להשבית את המסתנן. אם הוא היה יכול לפצוע אותו בלבד, הנה מה טוב. אם לאו - גם הריגתו של המסתנן בנסיבות הללו הינה מוסרית, לדעתי. כך או אחרת, איני מוכן לקבל מצב, בו מסתנן ערבי מכה חייל ישראלי חמוש וזה לא עושה שימוש בנשקו. זוהי חרפה, בעיני, ועדות לחולשה/רפיסות/תפקוד לקוי (מחק את המיותר), שיש לה תוצאה שלילית.
|
|