בתשובה לנעמה, 19/05/11 18:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי דוגמה טובה יותר תהיה דרישה של ארגון פשע לשחרר רוצחים מחבריו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם זה לא רעיון רלוונטי במיוחד. לארגוני פשע - אפילו הגדולים שבהם - אין מאגרים גדולים מראש של כוח אדם, בפרט לא כזה שמיומן בחיסולים ספציפיים (בניגוד לארגוני טרור, שאינם צריכים להיות בררנים במיוחד לגבי קורבנותיהם הפוטנציאליים - ולכן סוג המיומנות הדרוש הוא שונה ונמוך בהרבה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחשבי קולומביה, לא פרדס כ''ץ. דרך אגב, גם בלי קשר לזה, הטענה שלך מופרכת. אם יש שני אנשים שמוכנים לרצוח - בין בסכין, בין בטרקטור ובין בירי - הם יכולים לגרום יותר נזק מאדם אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האם זה באמת משמעותי כל כך אם את הפיגוע הבא יבצע מחבל ששוחרר מהכלא הישראלי, או כזה שלא היה שם?" - אני אומר: אם המחבל ישוחרר, אפשר לעשות שני פיגועים. אחד עם זה ששוחרר, ואחד עם זה שלא היה שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני אומרת - אם המתנהל לא ישוחרר, עדיין אפשר לעשות שני פיגועים - שניהם עם מחבלים שלא היו בכלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכי למה לבלום את זרם האנלוגיות? אנלוגיות ופתגמים מתארים במדויק את המציאות גם כשאינה מתאימה להם, כמו שכל אחד יודע... אוקי, נזרום איתך, ארגון פשע, ארגון פשע גדול כמו היקוזה היפני עם מאות אלפי חברים, שמאורגן בהירארכיה קפדנית, מנהל עסקים, מגן על הנתונים תחת חסותו1, גובה מהם מיסים, ונלחם במי שמפריע לו להתפרנס. למעשה מדינה בתוך מדינה, בעלת חוקים וצבא משלה. מה יעשו היקוזה עם אלף החברים שמשתחררים וחוזרים לשורות? כאב ראש לא קטן. יחפשו עבורם משרות במשרד להנהלת חשבונות דמי חסות, יש להניח. אבל אל תמשיך את משחק האנלוגיות הטיפשי והאכזרי, גם אם אתה נהנה ממנו. ___________________ 1 ועסוק גם בפעולות פילנטרופיות, "סיוע חוץ", היקוזה היו הראשונים שהגיעו לסייע ברעידת האדמה בקובה בעוד השלטונות מתווכחים באחריותו של מי לטפל בעניין, והיקוזה גם סייעו - לא בגלוי אבל תחת מסווה, באסון הצונאמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, זה לא משחק בכלל. זו דרך פשוטה להראות שהאכזריות טמונה בשחרור מחבלים בתמורה לשליט, מעשה אשר יוביל להרג ויעודד חטיפות נוספות. לכן אמשיך בהתאם לתגובתך. מטרתי היא, כמובן, למנוע מקוראים תמימים ללכת שולל אחרי לשונך הזהב, ולתרום את חלקי הדל להתנגדות למעשה הרה אסון זה. אולי כדאי שאדגיש שוב משהו שאולי לא היה ברור: שחרור מחבלים בתמורה להשבת שליט גרוע בעיני משחרורם "סתם" או כמחווה של שלום. אנלוגיה מצוינת, היקוזה. נניח שיחטוף שוטר ויאיים להוציאו להורג אם לא ישוחררו אלף מאסיריו, ביניהם רוצחים רבים. האם תדרשי מממשלת יפן להיענות לתביעה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לשונך הזהב", "דורשת כמין חומר", יש לך ביטויים אקזוטיים מסקרנים. אי ראש המעיין? איפה המטבעות האלה עוברים לסוחר? מה הקונוטציה שלהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
D: וואלה? לא, זה לא נראה לי, זה לא משתלב עם הטקסט של ידידיה, נראה לי שהכוונה היא לחכמה - או לחכמה בלילה - בתלות בהקשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשון זהב=יכולת ורבלית גבוהה (גבוהה בשתי המובנים גם יכולת גבוהה וגם שפה גבוהה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לשונך הזהב" היא מחמאה לשפתך היפה, מקובלת בספרות הרבנית. אמנם, לעיתים "לשונו הזהב" משמש במובן "דבריו הנכוחים", מה שאין כן דבריך. תשובה בנוגע ליקוזה, יש לך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה. כן, עניתי לך, בטח כבר ראיתי. תחשוב על זה בשבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם השוטר הוא הבן שלי או האח שלי... כן, חד משמעית כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אמר איזי פעם? בתמורה לבן שלי הייתי מוכן למסור אותך לחמאס, ואולי גם את אמא של איזי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי ההבדל בין התומכים בעסקה לבין המתנגדים לה מצוי ברמת הסולידריות שהם מרגישים כלפי גלעד שליט. מעניין באמת מה היה קורה אם הוא היה בא משבט אחר ואיך פתאום הדעות היו מתחלפות (ע''ע פולארד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להשוואה ר' מקרה חטיפת החיילים בהר דב [ויקיפדיה]: בני אברהם עדי אביטן עומר סואעד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא נזכרתי בקרב סולטן יעקוב... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שעמדתי לא היתה משתנה אילו היה שליט כל אדם אחר שאיני מכיר אישית. דרך אגב, גם לו יחטף בני מחר אחשוב שמצד מדינת ישראל שחרורו בתמורה לשחרור מחבלים הוא מעשה רע; מובן שאסתיר זאת כמיטב יכולתי, ואנסה לשכנע את כולם שזה גם הבן שלהם. מקרה פולארד שונה בכמה מובנים חשובים. האחד הוא שארה"ב לא מנסה לסחוט את ישראל, ככל הנראה, אם כי אכן היה מעניין לראות תגובות מימין לו הצהיר אובמה על נכונותו לשחרור פולארד בתמורה לפינוי מאחזים. השני הוא שפולארד נפל בשבי, לא נחטף. עמדתי באשר לשחרור מי שנשבה בקרב היא מתירנית בהרבה ביחס לעמדתי באשר לשחרור חטוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פולארד נזרק מהשגרירות (או שנמנעה כניסתו) ע"י נציגי מדינת ישראל, בעוד שגלעד שליט נחטף בקרב, בו הותקף מוצב צבאי. איך בדיוק המקרה של גלעד זו חטיפה ושל פולארד לא ? מה ההבדל בחובה המוסרי של מדינת ישראל ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל הוא לא בחוב המוסרי מצד ישראל אלא בכוונת השובים. חטיפת שליט היתה מטרת ההתקפה על המוצב. לפיכך, כניעה לדרישות החוטפים תעודד מעשי חטיפה נוספים. האמריקאים, לעומת זאת, לא שבו את פולארד במטרה לסחוט דבר מה מישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על השאלה, אבל פולארד הוא שבוי? חשבתי שהוא אסיר במדינתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מובן שפולארד הוא אסיר. לו היתה ארה''ב מנסה להשתמש בפולארד כדי לסחוט את ישראל, ולא מתייחסת אליו באופן הוגן, היתה ישראל עשויה לראות בו ''שבוי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ניסחתי את תשובתי היטב. האמריקאים כלאו את פולארד לאחר שתפסו אותו בזמן פעילותו בשטחם, ולא בפעולה יזומה שנועדה ללחוץ על ישראל. מבחינה זו, הוא דומה לשבויים אחרים, כגון אנשי המוסד בירדן - ולא לחטופים, כדוגמת שליט, טננבאום, או רגב וגולדווסר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מצליח להבין. שבויים הם חיילים שנתפסים בידי הצד הנגדי במהלך מלחמה בין מדינות. מה הקשר לפולרד או לסוכני המוסד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משתמש ב''שבוי'' באופן מטאפורי. הכוונה היא להבחין בין מי שנתפס בעת מעשה, לבין מי שנחטף ביוזמת החוטפים. אין הכוונה שדיני המלחמה חלים על פולארד, או משהו ממין זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אבל לטננבאום אחריות ישירה לעובדה שחטפו אותו. בניגוד לשליט, או רגב, או גולדווסר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ממש קשור לנקודה שלי, את יודעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי, מסכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נוער מרצ מצטרף לבני עקיבא במיצג מחאה למען שחרורו של פולארד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנלוגיה ממש לא מצויינת. היא מצויינת לך ולישראלים רבים. החמאס הוא ארגון פוליטי לא סימפטי אבל איננו ארגון פשע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, מספיק עם משחק האנלוגיות החביב. ידידה, את הסיבה האמיתית לכך שאתה ממאן לשחרר את גלעד חשפת במשפט: "שחרור מחבלים בתמורה להשבת שליט גרוע בעיני משחרורם "סתם" או כמחווה של שלום". זה היה ידוע לי. וההגיון הוא? אין הגיון, כי לא השכל מוביל את התנגדותך לעיסקה אלא הרגש, כמו שקונשטוק העיד על עצמו לא אחת, וכמו שכתבו איילי הפלג האחרים. זה ההסבר לתופעה המוזרה שהימין באופן גורף מתנגד לעיסקה. לכאורה אבסורד, הרי הימין הוא זה שמוכן ליטול סיכונים, הימין הוא זה שמקדש את צה"ל, הימין הוא זה שנכון אלי לקרב, הימין הוא זה שמוכן להקריב קורבנות. כן, הימין מוכן לסכן הכל מלבד את גאוותו. (ועם זאת המחשבה הטרדנית שעוברת בלב כל איש היא מה אם גלעד שליט היה ימני, מתנחל מיצהר לדוגמה, מה היה עולה בגורלו?) לכן הנימוק הבטחוני הוא עורבא פרח, משחק גיבובי אנלוגיות כמו שראינו. ממילא אינך מסוגל לעשות במצב הזה חישובי בטחון כמו שאף אחד אחר אינו מסוגל, מומחה ככל שהוא יהיה בעיני עצמו. מסיבה זו אתה מתעלם באופן קבוע מהטיעון שהמצב השתנה, יש גדר הפרדה, יש כיפת ברזל, עזה סגורה והגדה לא דומה למה שהיתה. מסיבה זו אתה מתעלם מכך ש"חישובי בטחון" לא הפריעו לישראל בשום פעולה התקפית, למשל כשחיסלה את מוסאוי, אף שהקטל הצפוי היה ברור וקל לחישוב, ידוע ממש, וכמוהו גם חוסר התועלת בחיסול. מסיבה זו אתה גם מתעלם מהמוסר הצה"לי וממחויבתך לחיילים ששלחת לקרב. לא חישובי בטחון מובילים את בחירותיך אלא רגשנות, בעוד הנימוק הרגשי היחיד הרלוונטי נעדר מלבך וממחשבתך. בבקשה, תחשוב על זה בשבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ענית על שאלת היקוזה, וזו אנלוגיה רלוונטית בהחלט. ההגיון פשוט ביותר, ואינו קשור בכלל לגאווה: כניעה לסחיטה תגרום לה להמשיך. זה ברור כשמש ונכון כמעט תמיד, בין אם מדובר בילד בן שש, בארגון טרור או בארגון פשע. מפאת הנימוס אמנע מלהתייחס לשאר התגובה שלך, שהוא בעיקרו השמצות אישיות חסרות ביסוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מה זה ''מצויינת לך''. לא אמרתי שחמאס הוא ארגון פשע. הקבלתי בין החמאס לבין ארגון פשע מבחינת התגובה הרצויה לסחטנות מצידו. ג'וד המשיכה והפליאה לתאר כיצד היקוזה מקביל ממש לחמאס באופן התנהלותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו בדרך הנכונה. (אמנם, אני מנחש שמר משה רק חומד לצון). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |