|
||||
|
||||
מכיר את "קיר הברזל"? אז זהו. |
|
||||
|
||||
אני מודה לך על כך שבגללך הלכתי וקראתי את המאמר של זבוטינסיקי "קיר הברזל". שורשיי ממשפחה מפאיניקית. הרביזיוניזם וז'בוטינסקי היו מהעבר השני, וכך למדתי לראות אותם, ולמעשה לא הכרתים. טוב לסגור פערים. המאמר הזה הוא מאמר יוצא מהכלל, מאד מאלף, וברובו הדברים בו נכונים היום בדיוק כפי שהיו נכונים אז. השד יודע איך עלה בדעתך למצוא תימוכין לדעותיך בכלל ולעניין "קיר הברזל" בפרט דווקא אצל מחבר מאמר כזה. עיקר המאמר הינו האמונה שאין שום סיכוי לאיזו שהיא פשרה עם תושבי המקום באמצעות פיתוי איזה שהוא, לא בעת שנכתב המאמר ולא בעתיד. מבחינה מסויימת יש כאן דברי נבואה לאירועים שקרו אחר כך שאת חלקם תיארתי בתגובתי הקודמת. כתבתי באייל פעם מאמר בשם "ואז הם יבינו", שבו אני מסביר שאין כאן שום בעיה של אי הבנה. הם מבינים מצויין כל דבר שמבינה אותה חברת כנסת שאותה בקרתי, ומתנהגים כפי שלהבנתם צריך להתנהג כדי לקדם את האינטרס שלהם. אבל אני הבאתי את הדברים כעובדות משום שחייתי בתקופה שהתרחשו. ז'בוטינסקי מסביר מדוע הדברים חייבים להיות כך, ואין שום פטנט שישנה את המציאות. ההבדל ביני ובינו הוא שאני חושב בנוסף לכך שהמציאות הזאת נובעת מכך שהערבים מתנהגים בצורה רגילה כפי שכל עם מתנהג, אני גם חושב שהערבים הם נבלות. ההבדל הזה נובע מכך שז'בוטינסקי לא עבר את תקופת פיגועי ההתאבדות, לא חזה באירוע התאומים, ולא ראה כיצד יורים טילים אל עבר ישובים אזרחיים. אולי לו היה רואה את כל אלה לא היה כל הבדל בהשקפותינו. אבל לצורך הסקת מסקנות ובחירת הדרך, ההבדל הזה לא משנה כלל. וכאן מגיע עניין קיר הברזל. כיון שאי אפשר יהיה לעולם להגיע עם הערבים לאיזו שהיא פשרה, צריך להקים קיר ברזל שבו יתנגשו שוב ושוב עד שיראו שאינם יכולים להתגבר עליו. כשיתיאשו ממאמציהם, או, בעצם, ייכנעו, אז נעניק להם אפשרות לחיות בכבוד לצדנו, בשום פנים לא כחלק מאתנו, כמו רעיון המדינה הדו לאומית שלך. מה שאתה אומר: נלך לקראתם. ניתן להם מתנות. ואז הם ייתרצו. ואם לא יתרצו אז נפעיל את קיר הברזל, הוא ההפך ממשנותו של מחבר המאמר, שחושב שעד שייכנעו אל מול קיר הברזל אסור להעניק להם שום מתנה. כי, כאמור, שום פיתוי לא יעזור, ורק יחמיר את המצב. חיינו וראינו איך בדיוק כך מתרחשים הדברים. כל נסיגה מחמירה את מצבנו ומרחיקה אותנו ממטרותינו. ואסיים בקלישאה למרות שהיא קלישאה: לו היה מחבר המאמר הזה יודע שבעל דעות כשלך נעזר בו לחיזוק טענותיו, היה מתהפך בקברו . . . |
|
||||
|
||||
אגב, טענה מאד רווחת של השמאל כלפי הימין היא, שהימין בוחר בדרך של "שב ועל תעשה". על הטענה הזאת הימין מתנצל ומנסה להראות שהוא בכל זאת עושה. אני חושב שלפעמים הדרך האופטימלית היא "שב ועל תעשה", ואני חושב שזה בדיוק מה שאומר מחבר המאמר: העשייה היחידה שעליך לעשות היא לחזק את קיר הברזל. כל מיני פטנטים מתנות ופתויים לעבר הצד השני, לא יוכלו לשנות את המציאות, בגלל אופי בסיסי של טבע העמים. |
|
||||
|
||||
''אני גם חושב שהערבים הם נבלות''. נו, וכשאמרתי שאתה גזען התנפלת עלי. |
|
||||
|
||||
איני חושב שהערבים נבלות בגלל איזו בעיה גנטית אלא בגלל החינוך והתרבות שספגו במשך שנים. אני גם חושב שהאירופים נבלות, למשל בגלל החינוך לשנאת יהודים שספגו במשך דורות, שהולידה דברים חמורים מהפרוטוקולים של זקני ציון ועד השואה. אבל איני חושב שמחשבותיי אלה הופכות אותי לגזעני. אם זו גזענות אז מי שאומר ש''יש לו בעיה עם עמו'', אל ילך לחפש את הגזענות במחוזות רחוקים. . . |
|
||||
|
||||
איני חושב שהיהודים נבלות בגלל איזו בעיה גנטית אלא בגלל החינוך והתרבות שספגו במשך אלפי שנים. המממ... לא, עדיין לא נראה לי בסדר. |
|
||||
|
||||
אפשר בהחלט, אבל זו לא גזענות. כמו ששנאת ישראל הישנה של הכנסיה הקתולית הייתה איכסה בהחלט, אבל לא הייתה גזענות. |
|
||||
|
||||
לא מבין את כוונתך בתגובתך האחרונה. "נבלות" זה ביטוי סלנגי שמבטא כל מיני רגשות. כאשר אתה כותב שיש לך בעיה עם עמך, ומתוך דברים אחרים בכתביבתך ניכר שאתה ממש מתעב את עמך(1), זו רק צורה אחרת של התבטאות, אבל במהות זה הרבה יותר חמור. אם אחרי מלחמת העולם השנייה מישהו מהניצולים היה אומר ש"הגרמנים הם נבלות", היה בכך לדעתך משהו גזעני ? (1) זה הופיע בשיח בינינו על משאל עם אפשרי. |
|
||||
|
||||
אני חושב שלא צריכה להיות לדובי וסיעתו שום בעיה עם הניתוח של ז'בוטינסקי. כל ההבדל נעוץ אך ורק בתשובה לשאלה שמעמיד ז'בו: "או שהציונות היא מוסרית, או שאיננה מוסרית". בשאלה זו הכריע ז'בו לחיוב, ודובי - לשלילה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |