בתשובה לדובי קננגיסר, 12/05/11 3:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ננסה כך: מה זה בעצם פוליטיקאי, ועד כמה התכונות הפוליטקאיות הן אוניברסליות ומנותקות מהמערכת הפוליטית הספציפית שבה הפוליטיקאי פועל? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
פוליטיקאי הוא אדם שמתעסק בפוליטיקה - היינו, בניסיון לשלוט על מערכות חברתיות ולכפות עליהן את רצונו. פוליטיקאי מצליח הוא פוליטיקאי שממקסם כח (בין אם באופן מכוון או במקרה, אבל אם זה במקרה, אפשר להניח שהצלחתו הפוליטית לא תשרוד לאורך זמן), וזאת משום שה''משחק'' הפוליטי הוא משחק על כח. כדי להשיג מטרות אידאולוגיות, על הפוליטיקאי להצליח להשיג מספיק כח, ולשמר אותו לאורך זמן. ההבדל בין פוליטיקאי לסתם בריון הוא שבריון לא יצליח לרכז סביבו מספיק כח כדי לשלוט על מי שאינו נתון באופן ישיר לאיום באלימות. כלומר, פוליטיקאי-בפוטנציה שאינו עונה לתנאי ''ממקסם כח'' בכל מקרה לעולם לא יזכה לתשומת ליבנו. פוליטיקאים בהחלט עשויים לזנוח את מיקסום הכח בשלב כלשהו כדי להתחיל ליישם אידאולוגיה, מה שיביא להתדרדרות מהירה בכח שלהם, להיווצרות פיצולים ופילוגים בבסיס הכח שלהם ובסופו של דבר לנפילתם מהשלטון. (כמובן, גם תהליכים אחרים עשויים להביא לשחיקת כוחו של פוליטיקאי). מרבית המנהיגים יעדיפו להפעיל את האידאולוגיה שלהם רק באופן חלקי, כדי לשמר את בסיס הכח שלהם. כל הדברים הללו הם אבסטרקטיים, משום שהם מולבשים על גבי המערכת הפוליטית, המוסדית, החברתית והרעיונית הספציפית בתוכה מתפקד הפוליטיקאי, כדי לאפשר לנו לתרגם את התכונות הללו להתנהגות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז איזה תכונות משותפות (רלוונטיות לדיון) יש לחאלד משעל ולדלאי לאמה חוץ מהרצון למקסם כח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מספיק על הדלאי למה (או על משעל, למעשה). אני לא ממש בטוח שהוא פוליטיקאי על פי כל הגדרה סבירה של המונח. תוכל להסביר לי למה אתה חושב שהוא פוליטיקאי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר אז איזה תכונות משותפות (רלוונטיות לדיון) יש לחאלד משעל וליוסי ביילין חוץ מהרצון למקסם כח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה בעצם צריך תכונות משותפות נוספות? זה שהם ממקסמים כח מלמד אומר לנו די הרבה על ההתנהגות של כל אחד. תכונה נוספת היא שהם שניהם רוצים להשפיע על רשות הרבים ולא רק על התועלות האישיות שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנת שיוסי ביילין או הדלאי לאמה הם סינקדוכה לפוליטיקאים הדמוקרטים? צריך תכונות משותפות נוספות מכיוון שמקסום הכח יכול להיות בסיס להבנת פוליטיקאי אך ורק אם אתה מבין גם את הסביבה הפוליטית שלו ואתה אומר שאתה לא מכיר את הסביבה של משעל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה מה שאני אמרתי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע הפשטות הן לא שיטה טובה אני בכלל ממליץ על הנאו רציונאליסטים למרות שאני בטוח שהם היו מזועזעים מאיך שאני מזנה את הטכניקות לדיון שהם מפתחים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. אני אדווח למחלקה לפיזיקה תיאורטית שהם נדרשים לפנות את החדרים שלהם עד יום שני. כמי שנמצא במגע עם סטודנטים ברמה היומיומית (כמעט), אני יכול להפריך די בקלות את הטענה המרכזית בקישור שנתת: הפשטה היא ממש לא הדבר הקל ביותר. הדבר הראשון שילדים עושים כששואלים אותם מה זה משהו, זה לתת דוגמא. מה זה כיסא? זה כיסא. אבל למה זה כיסא? אמממ – בשלב הזה הם יתחילו לתאר תכונות של הכיסא הספציפי שהם רואים: יש לו ארבע רגליים. ואם תהיה לו רק רגל אחת ובסיס עגול, הוא לא יהיה כסא? אוקיי, אז יש לו מספר כלשהו של רגליים ומשענת. אז כסאות בר הם לא כסאות? אוקיי, אז יש לו מספר כלשהו של רגליים ואפשר לשבת עליו. אז שולחן הוא כסא? אוקיי, אז יש לו מספר כלשהו של רגליים והוא נוצר כדי שישבו עליו. טאדה! הפשטה. באופן כללי, אי אפשר להבין את המציאות בלי לפשט אותה, כי אז במקום לראות דפוסים, אתה יכול לראות רק מקרים פרטיים בלי יכולת לקשר ביניהם. הרי גם המילה "דמוקרטיה" היא הפשטה אדירה. המערכת הדמוקרטית בארה"ב שונה בתכלית בתמריצים ובתסריטים שהיא מציעה לפוליטיקאים שלה מאשר המערכת הדמוקרטית בישראל. אבל אין לך שום בעיה לחשוב על חברי כנסת בארץ וסנאטורים בארה"ב כ"פוליטיקאים". מובן מאליו שמערכת ההשפעות שחלה עליהם שונה בתכלית. נכון, לא שונה כמו מערכת השיקולים של חבר כנסת לעומת איש המפלגה הקומוניסטית בסין, אבל עדיין שונה. אם אני אסתכל על הרמזור כשמכוניות עוצרות, אני אסיק שאדום וצהוב זה מילים נרדפות, כי אני עיוור צבעים. אם לא הייתי עיוור צבעים, הייתי מסיק מהדוגמא באתר שלך שאדום זה משהו בוהק, כי זה מה שראיתי ברמזור וזה מה שראיתי על הכבאית. לעומת זאת, אם אני אגיד שאדום הוא תכונה של חפצים מסויימים שמתבטאת באורך הגל של האור שמוחזר כשמאירים עליהם, אז זה לא ישנה אם אני עיוור צבעים, עיוור לגמרי או חייזר שלא יודע מה זה מכבי אש - אנחנו נוכל לדבר על דברים אדומים ולהבין זה את זה. נוכל גם להבין מה מהות ההבדל בין דברים אדומים לדברים צהובים, ונוכל אפילו להסכים שלמעשה, אדום וצהוב הם בסך הכל נקודות שרירותיות על רצף, ושאפשר לחלק את הרצף הזה בצורות שונות, מה שמסביר את התפיסה השונה בתרבויות שונות של קשת הצבעים. בלי להפשיט, בלי להסביר איך משהו או דומה ל- ושונה מ- דברים אחרים, אי אפשר לנהל דיון רציני, לא כל שכן להבין את העולם שסביבנו. אני חסיד גדול של דוגמאות קונקרטיות, כי הן מקלות מאוד את ההבנה של מונחים מופשטים. אבל אי אפשר להסתפק רק בדוגמאות הקונקרטיות, משום שהן מקרים פרטיים, ולכן בהכרח כוללות אינספור משתנים בלתי רלוונטיים - כמו הבוהק של האדום ברמזור ועל הכבאית. אם אין לי הפשטה של מושג במקביל לדוגמא, אני לא יכול לדעת מה מתוך הדוגמא רלוונטי לנושא. הדוגמא הקלאסית היא של אדם שמנסה ללמד אדם אחר שפה חדשה. הוא מצביע על כוס קפה רותחת ואומר "חם!" אז התלמיד מסיק ש"חם" משמעו חום, כצבע הכוס. לא לא לא, אומר האיש, ומצביע על כוס תה. "חם!" אה, מסיק התלמיד. חם זו המילה לכוס. לא לא לא, אומר האיש ומצביע על תוכן הכוס. אה! אומר התלמיד, חם היא המילה עבור נוזל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת פספסת את הנקודה הבעייה היא הפשטת יתר שואלים אותך מה זה אדום ואתה עונה שאדום זה צבע צבע הוא מושג הרבה יותר מופשט וגם הרבה יותר רחב מאדום (תנין לעומת זאת ירוק גם לאורך וגם לרוחב) שואלים אותך מה זה חאלד משעל ואתה עונה שמשעל זה מנהיג פוליטי הרעיון הוא שהסבר טוב לא מסביר מושג מופשט ע"י מושגים עוד יותר מופשטים אלא למשל מציע מספר מספיק גדול של דוגמאות כדי שאפשר יהיה להכליל מהן כדי להסביר מה זה כיסא אתה מצביע על מגוון רחב של כיסאות ומה שיש להם במשותף אתה לא מסביר כלום כשאתה אומר שכיסא זה סוג של רהיט סוקאת' , עיניו גלויות ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בלי לפשט אי אפשר להסתכל על סוגים נוספים של אותו דבר. אם לא נגיד שאדום הוא צבע, לא נדע אף פעם להשוות אדום לירוק ולהבין מה שונה ביניהם ומה דומה ביניהם. לא נבין למה יש דברים ירוקים ויש דברים אדומים. לא נבין למה אם משהו ירוק יעוף מספיק מהר, הוא יראה לנו אדום. כלומר, לא, לא מספיק לעשות רק הפשטה, כי צריך אחרי זה לבצע קונקרטיזציה של ההפשטה הזו במקרים שונים. אבל בלי ההפשטה אנחנו נחיה בעולם שבו אנחנו חושבים שאדום זה משהו שאינו בר-השוואה לשום דבר אחר, וזה בכלל מונח מכובס להגיד שאדום זה צבע כמו ירוק, כי אדום זה כמו דם וירוק זה כמו דשא. כדי להצביע על מגוון רחב של כסאות ולהגיד מה יש להם במשותף, אתה צריך את הרעיון המופשט של ''כסא'', וכדי להצביע על מגוון רהיטים ולהגיד מה יש להם במשותף, אתה צריך את המושג המופשט ''רהיט''. וחשוב מכך - אחרי שכבר הסקת לגבי מה שיש לכל הרהיטים במשותף, אתה יכול להצביע על משהו, להגיד ''זה רהיט'', ותהיה לזה משמעות רבה. כך גם עם ''פוליטיקאי''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוכר את תגובה 570604 ? זוכר שתארת איך אתה מסביר את המושג המופשט של כיסא לילד? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |