|
||||
|
||||
"אני תוהה האם כל התמודדות עם בעיות סביבתיות מחייבת פתרונות ריכוזיים." אני לא יודע אם "כל", אבל על פניו יש קשר מובנה: בעיות סביבה נוטות להיות לפי דגם טרגדיית המרעה המשותף - פעולות של אינדיבידואלים יוצרות בעיה, שציבור כללי משלם את מחירה. הפתרונות הגנריים לבעיות כאלו, ואולי הפתרונות היחידים, הם ריכוזיים (לא יודע על החלשת הפרט - לפחות בדוגמאות המודל זה לטובתם של פרטים רבים, ולחיזוקם). בעצם, עם מעט מאמץ, קל לראות בעיות סביבתיות שלא עובדות כמו המרעה המשותף - שבהן גורם הבעיה הוא הנפגע היחיד ממנה, או אפילו סתם חוסר מזל גורם לנפגע יחיד. דוגמה למקרה הראשון: נמלים בבית בגלל השארת פירורי אוכל. דוגמה למקרה השני: נמלים בבית מבהיק בנקיונו. אותו דבר עישון (בבית). ואכן, במקרים האלה המדינה משאירה לאזרח להתמודד עם זה בכוחות עצמו, ולא כופה עליו (למשל) ניקיון. אפילו במדינות הטוטליטירות ביותר אני מנחש שזה היה כך. מרוב שזה מובן מאליו, אפילו לא חושבים על זה כ"בעיות סביבתיות" - התרגלנו שהמונח הזה מתייחס למה שקורה ברשות הרבים, ואז הקשר המובנה שבפסקה הקודמת הוא כבר כמעט טאוטולוגי. |
|
||||
|
||||
שאלה טיפשית מתבקשת כאן: מה מפריע ליזם פרטי להקים מגדל חניה? |
|
||||
|
||||
בתל-אביב? שתי סיבות, אחת ודאית והשניה השערה. הודאית היא, שהחניונים בתל-אביב הם בשליטה של החברה העירונית אחוזות החוף. אין ליזם שום סיכוי לקבל אישור להקים חניון סתם ככה. ההשערה שלי היא גם שזה לא משתלם: אם יש לך קרקע באזורי הביקוש בת"א, השווי שלה הוא כנראה כזה שיותר כדאי לבנות עליה מגדל מגורים על הדירות שאפשר למכור בו, מאשר מגדל חניה על ההכנסה הלא קטנה אבל גם לא ענקית שאפשר להוציא ממנו. |
|
||||
|
||||
אבל יצא לי לראות חניונים חאפריים הרבה. לא של אנגלו-סקסון ולא של אחוזות החוף, סתם של מישהו שהיה בבעלותו שטח ריק. ויצא לי, אגב, גם לראות מגרשים ריקים לגמרי, מאוספלטים למשעי, עם שלטי ''אין כניסה העבריין יענש'', שבעל הקרקע היה יכול להשכירם לחניה בינתיים, לא משנה מה הוא מתכנן לעשות עם הקרקע, אבל הוא לא עושה כן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |