בתשובה להאלמוני המזוהה, 09/05/11 16:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל בשום מקום לא דיברתי על מניעת החזקת רכב (למרות שאני מניח שהרבה אנשים שיגלו שהם כבר לא ממש זקוקים לרכב שלהם ביום-יום מעדיפים שלא לשלם את כל ההוצאות הכרוכות ברכב בשביל שפעם בשלושה חודשים הם יוכלו לצאת בספונטניות לחוף נטוש בים המלח, ויסתפקו בנסיעות טיפ-טיפה פחות ספונטניות עם רכב שכור, או באמצעות שירותים כמו קאר-טו-גו). דיברתי על כך שהתעדוף בתחבורה ישתנה כך שאנשים ירגישו שיותר כדאי להם ביום יום לעשות שימוש באמצעי תחבורה שאינם רכב פרטי. אם הם חושבים ששווה להם להמשיך להחזיק ברכב פרטי בשביל טיולים, אני לגמרי בעד. כלומר, אתה ואני מסכימים לגמרי, ואלו לא היו הטיעונים של ירון, כי הוא, מן הסתם, אינו מסכים איתי בכלום - אחרת אני בספק אם היה משווה אותי לפול פוט. בשום שלב לא דיברתי על ''לקחת משהו ממישהו''. לא אמרתי לסגור את תל-אביב לכניסת כלי רכב פרטיים. אפילו לא אמרתי אגרת גודש. (אם כי אני כן חושב שהגיע הזמן להתחיל לנטרל את הנחת היסוד שחניה היא איזו זכות יסוד של הציבור. כשם שמקובל על הכל שצריך לשלם כדי שתהיה לך קורת גג, כך צריך לשלם גם עבור הנדל''ן של חניה, כולל זו שמתחת לבית.) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא חושב על חניה כעל ''זכות יסוד''. חניה היא שירות לציבור, ואני מצפה מהעירייה לספק לי את השירות הזה כחלק מאורח חיים אורבאני סביר, כמו שאני מצפה ממנה לדאוג לצרכים אורבאניים אחרים. כשהעירייה היא זאת שמאשרת לבנות מגדלים חדשים בלב אזורים צפופים בלי לדאוג לפתרונות חניה נאותים, היא הופכת לחלק מהבעיה. והתשלום על חניה רק פותח פער גדול יותר בין אלה שיש להם לאלה שיש להם פחות. כמו התשלום על כבישי אגרות ודומיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדיירי המגדלים בתל אביב יש בעיות חניה? אני הייתי בטוח שדווקא מגדלים שיש להם קומות חנייה הם פתרון אפשרי למצוקת החנייה. אני חשבתי שעיקר הבעיה בבנינים ורחובות שתוכננו לפני שנים רבות, ללא מחשבה על ריבוי הרכב עכשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדיירי המגדלים אולי לא, אבל לכל מי שבסביבתם כן. המגדלים מושכים עוד תנועה ויוצרים צורך בעוד מקומות חניה (אורחים, לקוחות, נותני שירותים וכו'). חוץ מזה, בעבר המדיניות של העירייה הייתה שכל מי שבונה בניין חדש צריך גם לספק מקומות חנייה לפי מפתח מסוים. קראתי שחולדאי מתכוון לשנות את המדיניות הזאת, אבל אני לא יודע אם השינוי יצא לפועל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, ולכן על העירייה לדאוג למגרשי חניה מסודרים, עדיף תת-קרקעיים. בתשלום. מי שיש לו פחות צריך או א. להסתדר בלי רכב פרטי, או ב. לגור בפרברים/פריפריה, שם יש פחות לחץ על שטחים ציבוריים. כשאנשים משלמים אלפי שקלים בחודש בשביל רבע-דירה בגודל 20 מ"ר, אני חושב שזה קצת מצחיק להניח שהעירייה תספק לך עוד 4-5 מ"ר בחינם בשביל מכונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על השאלה האישית, אבל: אתה גר בתוך עיר או בפרבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתחת של הדאונטאון של טורונטו. היה לי אוטו שמכרתי לפני כמה חודשים, שישב בחנייה ששייכת לדירה שבה אנחנו מתגוררים, אחרי שקלטנו שאנחנו משתמשים בו רק לסופר, שאפשר לעשות ברגל, ובערך אחת לחודש בממוצע לפעילויות אחרות. כיום, אם אנחנו רוצים לעשות טיול בסופ''ש אנחנו שוכרים רכב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ההגיון הזה, כשאנחנו משלמים אלפי שקלים בחודש בשביל 20 מ"ר, סביר גם לצמצם את המדרכות ואת השטחים הירוקים. ההגיון הזה לא עובד כי אני לא מצפה מהעירייה להקצות לי כתושב 4-5 מ"ר כחניה פרטית. אני מצפה ממנה לדאוג לרווחתי כתושב, וזה אומר גם שהתכנון צריך לקחת בחשבון שאנשים נוסעים במכוניות וזקוקים לחניה. מובן שיש מגבלות לתכנון אורבאני, אבל נראה שהעירייה מוותרת בכלל על התחשבות בצורך הזה. לא מובן לי מדוע הויתור הזה נראה לך חיובי. ואני לא מבין את הרצון שתושבים ישלמו עבור חניה. חוץ מהגדלת הפערים, למה זה תורם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה בדיוק ההבדל בין שטח ציבורי, שמשמש את כולם, לבין מדבקת חניה שמרשה רק לך ולתושבים אחרים ברחוב לעשות שימוש בחניה מסויימת בחינם. העניין הוא בדיוק שמדובר על משחק סכום אפס: השטח שישמש לחניה לא ישמש לדברים אחרים, כמו מדרכות, מסלולים לאופניים וכן הלאה (אלא אם מדובר על חניון תת-קרקעי, ואז סתם צריך לממן את זה). זה תורם לתמחור נכון יותר של עלות אחזקת אוטו. כרגע הציבור מסבסד לבעלי המכוניות את הנדל"ן הדרוש לחניה מספקת לכל המכוניות בת"א. אין שום הצדקה לסבסוד הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא משחק סכום אפס בין חניות לצרכים אחרים: העירייה מגדילה את מספר התושבים (ע"י בניית מגדלים) ובכך מפחיתה את מספר החניות הזמינות. זאת המגמה כבר מספר שנים והיא הולכת וגוברת. המחסור בחניה והפקקים הם לא גזירת טבע אלא תוצאה של מדיניות עירונית. בעוד שפרויקט האופניים הוא חיובי בעיניי, אני חושב שעבור העירייה הוא משמש ככיסוי לרצון לבנות מגדלים. ואין מה לעשות, חניות זה דבר נדרש בעיר. בעיניי, מוכרים לירוקים פרויקט אופניים ומחביאים מאחוריו מגדלים. אני לא מבין איך דבר קטן כמו אופניים מצליח לכסות מגדלים כאלה גבוהים. בנוגע לתמחור, אני חושב שאתה לא מבחין בין טבע לקונבנציה. מחיר הדלק הוא "טבע", או שלפחות הוא לא בשליטתנו. לעומת זאת, השאלה אם הדרישה לשטחי חניה היא דרישה סבירה מהעירייה או לאו היא שאלה של מוסכמות. אני לא רואה בשטחי החניה "סבסוד" יותר מאשר בשטחים הירוקים (בהם אני לא משתמש). אבל ההגיון הזה תואם את הקמת המלונות ומגדלי העשירים בקירבה לחוף הים על חשבון החופים הפתוחים והיפים של פעם. אחרי הכל, מדוע שנממן לאנשים שטח חוף? "אין שום הצדקה לסבסוד הזה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכל דבר יש מחיר, השאלה היא מי משלם אותו. ולמה. ההבדל כאן הוא בין שימוש כללי לשימוש אישי. בחוף כולם יכולים להשתמש. בחניה ליד הבית, יכול להשתמש רק מי שגר שם. אין לי מושג מה נקבע עבור מגדלים בת"א, אבל אם אכן נבנים מגדלים בלי מספיק מקומות חניה לכל הדיירים בהם, מדובר בחרפה: מי שבונה מגדל צריך לדאוג לחניון תת-קרקעי מספק לכל הדיירים במגדל. לא ברור לי איך זה מתקשר למשהו בכלל - אין שום אפשרות ריאלית שחניה ברחוב תספיק עבור מגדל דירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את האבחנה בין שימוש כללי לזה האישי. בחניה ציבורית יכול להשתמש מי שתופס אותה ראשון, בדיוק כמו במקום על החוף. הקשר למגדלים הוא עצם בנייתם ולא כמות החניות שבונים בהם. אתה מציג את העניין כמשחק סכום אפס: חניות מול שטחים ירוקים, שבילי אופניים ומדרכות. זה לא נכון. יש מקום לכולם. המשחק סכום אפס הוא חניות, שבילי אופניים ומדרכות מול עוד מגדלים שמעמיסים על המערכת העירונית מסביבם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים צריכים לגור איפשהו, ומגדלים זו דרך די יעילה לניצול שטח. מכוניות גם צריכות לגור איפשהו, אבל הן יכולות לגור בחניונים תת-קרקעיים. מגדלים ניתן לבצע בעירוב שימושים - למעלה מגדל, למטה אזור מסחרי. כך השטח העירוני מנוצל היטב, ואנשים לא צריכים לישון במקום אחד ולחיות במקום אחר, ובמקום להעמיס על המערכת העירונית, המגדלים משתלבים בה. למיטב הבנתי, המצב בתל-אביב הוא שבאזורים מסויימים אינני יכול לחנות אלא אם יש לי תו חניה של האזור הזה בשעות מסויימות. בנוסף, תו החניה מקנה לי חניה בחינם במקום שאחרים צריכים לשלם עבורו. זה ההבדל בין שימוש אישי לבין שימוש כללי. מה לא ברור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגדלים זו אכן דרך יעילה לניצול שטח. הבעיה היא שלמגדלים ישנן גם השלכות סביבתיות. אחת מההשלכות הללו היא תחבורתית - סתימת העיר בפקקים וצורך גדל והולך בחניה. אני לא מבין את ההתעלמות מההשלכות הללו. ראש העיר אומר ''תתרגלו שאין חניה. סעו באופניים'', כאילו שזה פתרון רציני. אתה אומר ''חניה היא לא זכות יסוד. תשלמו'' כאילו שזה פותר את הבעיה. זה לא. כל מה שפתרון ה''תשלמו'' עושה זה משית עוד נטל על המעמד הבינוני, ולא פותר כהוא זה את בעיית החניה. תו חניה זה העדפת חניה לתושבי האזור במצב של משאבים מוגבלים. אני לא רואה קשר לשימוש אישי או כללי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שחניה היא סבסוד של פתרון תחבורתי מסוים, (שמסייע דווקא לתושבים העשירים יותר (אילו שיש ברשותם רכב פרטי)). זהו. זה הכל. עכשיו, לסבסוד הזה יש השפעות מרחיקות לכת על אופי השימוש. בגלל שחנייה זה מוצר מסובסד, שמסבסד את הרכב הפרטי, הוא מטה את הביקוש התחבורתי לטובת הרכב הפרטי. זה אומר שיותר אנשים נוסעים ברכב פרטי מאשר היו נוסעים בו אם החניות לא מסובסדות. זה אומר שהניצול הכללי של המשאבים, כולל קרקע, הוא לא אופטימלי. בעיר צפופה, כמו תל אביב - יש לקרקע שימושים יותר טובים. זה אומר שאי אפשר לבנות דירות (או אפשר לבנות פחות), כי לכל דירה צריכה להיות מוצמדת חנייה, ולכן מחירי הדיור גבוהים יותר. זה אומר שיש פחות מקום לשבילי אופניים ולהולכי רגל, ולכן פחות אנשים נוסעים באופניים או הולכים ברגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחזקת מכונית היא לא דבר שמאפיין את העשירים. לאנשים מהמעמד הבינוני ואפילו מהמעמד הבינוני-נמוך יש מכוניות. אני לא מבין מדוע לקרוא לחניה ''סבסוד''. העירייה לא משלמת כסף עבור החניות. זאת בסך הכול שאלה של חלוקת משאבים, ושאלות של חלוקה הן שונות מאוד משאלות של סבסוד. אם מדובר על שאלה של חלוקה של משאבים ציבוריים, השאלה הבאה היא האם חיים רגילים של בני המעמד הבינוני בארץ כרוכים באחזקת רכב. אם התשובה היא כן (והיא אכן כזאת), זה סביר לחלוטין שהתכנון האורבאני יקח בחשבון את העובדה שלחלק גדול מהאוכלוסייה יש רכב והוא זקוק לחנייה. בגלל זה יש דבר כזה ''תכנון אורבאני'' ואנחנו לא פשוט בונים כמה שיותר בכל מקום אפשרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משאבים ציבוריים. קרקע היא אחד מהם. לתת לציבור מסוים או לדרת פעולה מסוימת משאב ציבורי, זה נקרא סבסוד. זה לא משנה אם המשאב הציבורי הזה הוא כסף, קרקע, או רישיון לייצור ביצים. העירייה כן משלמת כסף עבור החניות, כי היא הייתה יכולה לעשות איתן דברים אחרים. כמו עוד דירות. אני לא אתמם ואגיד שהמעמד הבינוני (לא כל כך מוגדר, אבל נניח. בתל אביב רק ל 55% מהתושבים יש רכב - קראתי איפשהו, לא זוכר איפה) לא מחזיק רכב. אבל זה קורה בגלל הסבסוד של הרכב הפרטי. יש כזה דבר תיכנון אורבאני, ולרצף שטח בחניות זה בדיוק הדבר ההפוך ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן מן הראוי לבנות מערכות שיאפשרו לבטל את התלות של המעמד הבינוני ברכב פרטי, או לכל הפחות לצמצם אותה, כך שחלק ניכר מבני המעמד הבינוני יסתדרו בלי רכב פרטי, וכן שרבים ככל האפשר מבין המגיעים לעיר מבחוץ יוכלו להסתדר בלי רכב פרטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לגמרי בעד. אבל אני חושב שרוב האנשים עדיין ירצו להחזיק רכב פרטי. מאז שכתבתי את התגובה הקודמת שלי לפני הצהריים, הייתי בפגישה ברמת-חן, קפצתי לביקור קצר אצל ההורים שלי בגני תקווה, נסעתי לאוניברסיטה ואז הביתה. גם אם התחבורה הציבורית בארץ הייתה נראית אחרת, לא הייתי יכול לעשות זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם צמצום משמעותי של השימוש ברכב הפרטי (בייחוד בשעות העומס) יכול להוביל לשיפור משמעותי במצב. יש לי מספר חברים שגרים במרכז תל אביב ומחזיקים רכב, אבל לעבודה מגיעים באופניים, ברגל או בתחבורה ציבורית. אם יותר אנשים יעשו זאת (בעקבות תשתיות נוחות) זה יוריד מהעומס, וישפר את המצב של כולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בעד. גם אני אשמח להשתמש בתחבורה ציבורית נוחה (בלי לוותר על המכונית ועל החניה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אם לשפוט לפי התנהלותו של ראש העיר רמת דיקטטורה, אותו אחד שזה עתה עיקלו את כל רכושו עקב חשד בעברות שוחד, מרמה, זיוף, הלבנת הון והפרת אמונים - אז לא. אין כזה דבר תכנון אורבני. ופשוט בונים כמה שיותר בכל מקום אפשרי). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |