בתשובה לברקת, 03/05/11 9:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמו שנאמר לעיל, ההשוואה בין הקולנוע הישראלי לקולנוע דובר האנגלית היא חסרת בסיס, ובלתי מספקת. קבוצת הייחוס (הוליווד) שונה כל כך מכל דבר אחר, עד שקשה ללמוד מן ההשוואה עלינו. אולי את תוכלי לעזור בהשוואה לתעשיית האסונות ההולנדית? מישהו מכיר סרטי אפוקליפסה הודיים? ערביים? דניים? רק מהשוואה בינלאומית הולמת, מול תרבויות שדומות בגודלן לתרבות העברית, נוכל ללמוד משהו על הייחוד שלנו (ואם אכן אנו יוצאי דופן). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התרבות ההודית דומה בגודלה לתרבות העברית? סירייסלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שלא. גם לא הערבית ואפילו לא ההולנדית. רק הדנית מתקרבת (למרות שהשבדים מבינים דנית די טוב). ובכל זאת, לפני שקופצים למסכנות דרמטיות על תפקיד השואה והציונות, כדאי לסקור לפחות את התרבויות האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכירה סרטים הולנדיים שעוסקים באפוקליפסה (אבל אני לא ממש מומחית לקורפוס הקולנוע ההולנדי ובטח לא לאזוטריה שלו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לא מעט סרטי אפוקליפסה בריטיים: 28 יום אחרי, ונדטה, הילדים של מחר, ברזיל ובטח יש עוד. חלקם לפחות גם לא עלו הרבה, לפחות ביחס לסרטי אסונות הוליוודיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא הייתי מגדיר את ''ונדטה'' ו''ברזיל'' כ''סרטי אפוקליפסה''. דיסטופיים הם כן, אבל הסדר-החברתי נשמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואף אחד מהם הוא לא בריטי במובן של מוצר שמיועד לצריכה בבריטניה בלבד | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם פוסט-אפוקליפטיים לפחות באותה מידה ש''הדרך לעין חרוד'' הוא כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקולנוע, וההבדל העצום בין הקולנוע דובר האנגלית לקולנוע הישראלי, פרנס חלק ניכר מן ההשערות שבמאמר. אבל אני אשמח להשוואה בינלאומית רצינית גם בתחומים אחרים. אבל הפואנטה של דבריי היא שהשוואה לתרבות דוברת האנגלית בלבד לא יכולה לשמש כבסיס למסקנות של המאמר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |