 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברור שהצד הערבי יקדם את פני ה"רעה". מכיון שמשחק "זכות התגובה" יטה לטובתנו, עקב הקרבתנו שטח חיוני להגנה, הרי המהלך הפשוט ביותר מהצד השני הינו, כעבור זמן מה לאחר הנסיגה, לבוא בתביעות גבוהות אודות ישוב הפליטים. ניתן להניח שהתעמולה הערבית תציף את דעת הקהל במחזות קונקרטיים מסבלם הנורא של הפליטים. בוודאי שימוחזרו גם מראות הסבל שעבר עליהם תחת "הכיבוש". אלה יפעלו כמובן לנטרל את זכאותינו לתגובה לפרובוקציות שינחתו עלינו אז. "אז למה לא חשבנו על זה קודם"? נראה שניטרול היכולת לחשוב על ההשלכות של צעד ההפרדה החד צדדית, מקורו בבעיה מאז'ורית ומעוררת חרדה. כבכל דפוס של חרדה, נעשות פעולות בכוון לא שייך ולא אדפטיבי, כשחוסר היעילות והנזק במערכים אלה מנועים מלחדור לתשומת ליבנו, דבר המובנה לעצם הכשל התפקודי הזה. מהי חרדה זו? זו החרדה מפני נושא הדמוגרפיה הפלשתינית/ערבית. התרופה הישירה לחרדה זו (ולא הדפוס הנוורוטי העוקף והנזקי) הוא לחדול מזיקת הגומלין בין שיעור האוכלוסיה הערבית והתרבותה, ובין זכותנו להגדרה עצמית ובטחון לאומי. אין שני אלה קשורים זה בזה כלל. מדובר בחרדה לא רציונלית, שמקורה בדפוס כוחני שלנו עצמנו, הממיר איכות, יעילות ואינטליגנציה יוצרת במסות כוחניות, ונותן משקל מרכזי לעצם ההתגודדות ההמונית. אימת הנושא הדמוגרפי: ומה שנתפס כסיוט: אפשרות נוכחותם של מבנים כלכליים/חברתיים עוינים: תגובה 46703 קיימת אפשרות שבנוסף, חוגים חרדיים מסויימים, שייכים אף הם לקטגוריה זאת, בעיקר בכוח השפעה ויחסי גומלין פיננסיים. חוגים אלה אינם מכירים בזכויות ההגדרה העצמית הלאומית הציונית, והינם בעלי אוריינטציה אקסטריטוריאלית. בציונות הם רואים מהות הרסנית בבחינת "התרסה כנגד אומות העולם" המסכנת נפשות יהודים בקנה מידה גדול. נראה שסברתם היא שבטווח של כמה עשרות שנים תבלע המדינה הציונית על ידי המרחב הערבי העצום, והם מתחברים אל הגורם המכריע, להערכתם (שכן, נשק גרעיני למשל, הינו כבר עניין של 56 שנה, והמונופולין הציוני על עליונות צבאית הינו, לניתוחם החד, נחלת ההווה בלבד). זאת בדומה לגורמי שמאל כאן שהתחברו בשנות ה-50 אל כוחות המחר להערכתם - בריה"מ - האמורה להיות תוך זמן קצר בכורח בלתי נמנע בעלת הגמוניה עולמית ואיזורית. אוריינטציה חרדית וכלכלית/פיננסית זאת, ניתן לכנותה "בן-זכאיזם" (על שם רבי יוחנן בן זכאי, שהתחבר עם רומא, למען המשכו של מרכז תורני/תרבותי יהודי בארץ ישראל, גם לאחר הגליית רוב תושביה היהודים לאחר המרד). בנוסף מוצגים משקלו המכריע של הנושא הדמוגרפי על התפתחות הסכסוך, וכן תפיסת זמן היסטורית/קיומית הרווחת כאן (זמן מתכנס לנקודה, סינכרוני, לעומת תפיסת זמן דיאכרונית). תפיסת זמן כזו, נוצרת בין היתר עקב חרדה מודחקת של מנושלות-עתיד, כאשר דומה ורק ההווה הוא נחלתנו, ואילו בתנועה לעתיד, ילך משקלנו האונטולוגי/קיומי ויצטמצם עד ל"אפסילון" כלומר - התכנסות למימדי יישות זניחה. גורם חרדה מאז'ורי ומודחק זה מביא לאוריינטציה שגורה של גילויי חטפנות וגזלנות מופרזים תוך "ציפצוף" על השלכות אישיות בטווח הרחוק יותר. עיסקית, עשוי הדבר להתבטא בריבוי "חאפרים" פיננסיים ועסקיים בתחומים מגוונים, העושים את "המכה" שלהם ונעלמים כגורם בשוק, או צצים כעבור זמן מה כגורם חדש בתחום אחר או במיקום אחר. חרדה מתכנסת-הווה זו מטרפדת באופן שגור ייזום פרוייקטים רב שלביים בתחומים שונים, אף אם הסיבות הניתנות לכך הינן רטוריקה ענינית כביכול, כגון "נישות בעייתיות" או "קיום גורמים מתחרים בעלי עדיפות". מדינה שהינה בעלת נתונים דומים לשלנו, המתמודדת עם מגמות איון מצד כוח גדול בהרבה - כמותית אך לא איכותית - הינה למשל פינלנד. אוכלוסייתה, בניגוד לנו, אינם סובלים מחרדה מודחקת וניזקית זאת. הנושא נפרש בקישור בתוך קישור, תחילה על ידי דוגמא מייצגת תפיסת זמן זאת, המתבטאת בהטעייה לוגית שגורה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אינני סבור שיש לכנות את מה שאנו חשים מתוך הסיכסוך עם שכנינו כחרדה, וזאת משום שיש מה שמצטייר לנו כגורם הברור לתחושות הללו. עם זאת, אכן, יש לדעתי בנסיגה חד צדדית משום התנהגות הדומה להתנהגות נוירוטית משום שהמדובר בהתנהגות המכוונת בעיקר להפחתת הפחד שלנו ולחלוטין לא לטיפול בשורשיו. האסוציאציה שלי היא בעיקר למעשה בת היענה- ואיך הייתם מכנים את התנהגותה? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |