|
אוי באמת. אני מזלזל במי שמדבר ברכות? תקראי עוד פעם ואז עוד פעם את ההודעה שלי. נתתי פרשנות למהלכים שאמריקה מבצעת ביחס לדוקטרינה שאמריקה בעצמה קבעה, דוקטרינה של כוח. אמריקה בנתה את העוצמה האימפריאלית שלה על בסיס של כוח אימפריאליסטי. הם לא הפילו את היטלר על ידי דבור ברכות (כמובן בלי לזלזל בחלקו של סטאלין הידידותי בעסק), לא הסכימו לשמור על מינימום כבוד לאומי של יפאן במהלך הכניעה ודרשו כניעה בלי תנאים (לאחר מכן מקארתור בחוכמתו השאיר את הקיסר במקומו), וגם סדאם חוסיין לא הוזמן לשולחן המשא ומתן.
קיוויתי שאובמה עתיד לפתוח שחר של יום שבו סדר היום האמריקאי מושג על ידי דיבור תחילה. אכן הוא עשה את זה, אבל במדיניותו הוא מגמגם ומתבלבל. אני חושב שכל עוד ארצות הברית מתנהגת כמו אימפריה ומנהיגה את הסדר העולמי, היא צריכה לפעול נגד משטרים שסוררים נגד המוסריות, ולא רק משטרים שמשמשים כ"ילד הרע". מה שאמרתי זה שאת בן לאדן קל לרצוח ולעיראק שהתגרה באמריקה קל להיכנס, אבל סדר היום במזרח התיכון המשתנה הוא כל כך מגומגם. בהתחלה אובמה נטש את מובאראק, ואז רגע לפני הנפילה הוא החזיר אליו תמיכה מהוססת ואז צפה בנפילה. בלוב, מדינה עתירת נפט, כשהתחולל טבח בעיר באנגאזי, האירופאים נכנסו אבל אובמה שלח תמיכה צבאית מגומגמת מידי בשביל אימפריה. בסוריה, שבה נטבחים אזרחים, אין תקיפה, ואיראן מפתחת פצצת אטום במרתפיה.
|
|