|
||||
|
||||
סביר להניח שספר שמואל נכתב לא הרבה לאחר המאורעות המתוארים בו (בימי שלמה) משתי סיבות עיקריות: 1. התיאור של התפתחות הממלכה נראה סביר ביותר: ממלכת שאול נוצרת באזור בנימין-אפריים ומתפתחת תוך כדי מאבק עם הפלישתים ועמים אחרים. (עפ"י דברי הימים א פרק ה פסוק י, עבר הירדן המזרחי הוא עדיין שטח מחוץ לממלכה בימי שאול.) שאול ובניו נופלים בקרב כשהם רוצים להרחיב את ממלכתם צפונה ודוד משלים את מלאכתם. 2. סיפור עליית דוד הוא כתב אפולוגטיקה על רצח בית שאול ומעשים אחרים שעשה (כמו מעשה אוריה ובת שבע) שהיו יכולים להיות ידועים רק לבני דורו או הדור שלאחריו. אלי אשד מציין את המקור החיתי של הסיפור. לגבי הדנאים, ישנם רמזים בתנ"ך שמקורם לא מהשבטים העבריים: בברכת יעקב לבניו (בראשית מט, טז) נאמר שגם דן הוא אחד משבטי ישראל ובסיפור יציאת מצריים נזכרים הרבה פעמים אנשים משבט דן כאילו כדי להוכיח שגם הם משבטי ישראל. |
|
||||
|
||||
הוא מזכיר במאמרים את הקושי שמעלה נדב נאמן: לפי הממצאים יהודה היתה ארץ דלה באותה תקופה. ככל הנראה1 ירושליים היתה עיר קטנה מאוד באותה תקופה. כך גם שאר ערי יהודה. אין גם הרבה כפרים. פינקלשטיין נותן באחד מספריו אומדן לאוכלוסיית יהודה באותה תקופה (לפי כפרים שנמצאו בסקרים) של כמה אלפים (נדמה לי שפחות מאלפיים). אוכלוסיה כזו לא יכולה לקיים צבא קבע של מאות לוחמים, ולא חצר מסודרת עם מיסים שתצריך העסקת סופר2. כמוכן הוא מזכיר רק את התאוריה של חיבור ספר שמואל בתקופת שיבת ציון. אבל הוא לא מתייחס לאפשרות חיבורו לקראת סוף בית ראשון. כמוכן, יש שם את השגיאה הקלאסית של הסתמכות בעיקר על התנך כדי להצדיק את התנך. הוא טוען (לא במפורש) שאפולוגטיקה מעידה ככל הנראה על השפעה חיתית. אבל בהמשך הוא יורה לעצמו ברגל בכך שהוא מראה שהספרות האפולוגטית הזו היתה נפוצה יחסית. כל השאר הן ספקולציות מהטקסט התנכי. אני אנסה להציג תאוריה חלופית (עפ"י ספרו של פינקלשטיין), למרות שאני חושב שהיא לא מוצקה במיוחד. זה לא מפריע לפינקלשטיין לכתוב עליה בביטחון רב (כמו על הרבה ספקולציות שלו). הוא מקשר את ממלכת שאול לצירוף הגורמים הבאים: * בכתובת שישק [ויקיפדיה] מופיעים, בין השאר, ערים באזור בניימין ובעבר הירדן (אך לא ביהודה). * יש גם עדויות (מסקרי שטח) לירידה ביישוב באזור בנימין באותה תקופה. * הוא מוסיף שם טענה ספקולטיבית למדי על כך שהעובדה שירושלים לא מופיעה ברשימת הערים, משמעה שאנשי יהודה שיתפו פעולה עם המצרים באותו מסע מלחמה (ויש עוד כמה ספקולציות). מכאן היא מסיק שהסיפור על שאול מבוסס על מדינה קדומה באזור בנימין (או בנימין+מחניים בעבר הירדן) שהשתמר אצל אנשי האזור (לפי הכרונולוגיה המסורתית זה היה זמנם של ירבעם ורחבעם). כמוכן גבולות ממלכת דוד ושלמה המקראית מתאימים מבחינה היסטורית הכי טוב לממלכת בית עמרי (לאחר מכן כבר לא היה שלטון על מואב. היחס לארם לא ברור לי). הטענה היא שהסיפורים על ממלכת בית דוד משקפים את הזכרונות של תקופת העבר הזו. ידוע שמלכי יהודה נקראים "בית דוד" בסוף המאה התשיעית לספירה (כתובת תל דן [ויקיפדיה]). לכן סביר להניח שהיה איזשהו דוד שאליו הם התייחסו. עם חורבן ממלכת ישראל יש פתאום גידול מהיר באוכלוסיית יהודה (כולל ירושלים) ובמקביל דלדול אוכלוסיית אזור בנימין (מקור: התרחבות חומות העיר ירושלים, וסקרי שטח). רק באותה תקופה בערך מופיעה גם אוריינות בקנה מידה נרחב ביהודה3. האפולוגטיקה נדרשה (שוב, אליבא דפינקלשטיין) כדי למזג את המסורת של בני בנימין עם המסורת של בני יהודה. בפרט כדי למחוק את החטא של שיתוף הפעולה עם המצרים בזמן חיסול "ממלכת שאול". 1 ר' פרוט בתוכן הדיון. זוהי נקודה שנויה במחלוקת. בפרט איילת מזר לא מסכימה לטענה הזו. 2 סופר הוא כותב או רואה חשבון? 3 עד אז יש רק כתובת אחת מימי עוזיהו. החל מימי חזקיהו יש ארגון שיטתי של מיסים, כתובת נקבת השילוח, ועוד). |
|
||||
|
||||
כפי שכבר כתבתי, אני חושב שעמדת פינקלשטיין קיצונית מדי ואולי הוא מקצין אותה כדי לחדד את העימות. הממצאים הארכיאולוגיים מתקופה כל כך קדומה הם כל כך מעטים ונתונים לפרשנות ולספקות הרבה יתר מפשטו של מקרא. במילים אחרות אי אפשר להחליף מקור עשיר ונדיב כל כך כמו המקרא, במקור דל וקמצן כמו הממצא הפיזי, רק משום שברור לכל בר בי רב שהמקרא לא תמיד מדייק מבחינת האמת ההיסטורית. אני מניח שגישה יותר מועילה היא להניח שהתנ''ך אומר אמת עד שמוכח אחרת. לומר שהמלך שלמה הוא דמות אגדתית יותר מן המלך שאול רק משום שלא נמצא שום ממצא המזכיר את שמו נראה לי מאד מרחיק לכת ולא מועיל. אם שלימן היה מתיחס ע''פ גישה כל כך ביקורתית לאיליאדה הוא לא היה חושף את טרוייה. |
|
||||
|
||||
אתה רוצה להתחיל לחפש אישושים לסיפורי הרקולס? לגיזת הזהב? או שאתה סתם ביקורתי? |
|
||||
|
||||
הדיווח של הומרוס על מלחמת טרויה נכתב 400 שנים לאחר אותה המלחמה. באותם 400 שנים הספיק שם העיר להשתנות וממדי המלחמה להתנפח לממדי ענק. טרויה באותם שנים לא היתה בשיאה. או שמא מלחמת טרויה לא משמרת זכר מלחמה עם טרויה אלא מלחמה של יוונים נגד גויי הים? או של קבוצה מגויי הים (אכיים = אקווש) נגד אחת או יותר מערי החוף? בקיצור: מיתוס יפה. אבל בסיס היסטורי רעוע. אני מקווה שיש לך בסיס טוב יותר לסיפור גיזת הזהב. |
|
||||
|
||||
מעניין שבחרת להזכיר את טרויה. עד שנחפרה, נחשבה טרויה לאגדה ע"י רוב ההיסטוריונים (של המאה ה-19), מה שמראה עד כמה מיעוט של ראיות אינו ראיה בכל מקרה. |
|
||||
|
||||
לא אני בחרתי. שוקי בחר (תגובה 569747). אבל מה מהאיליאדה אמיתי? חוץ מקיום עיר באותה מקום שמתישהו תקפו אותה. |
|
||||
|
||||
ועוד הערה: גם ספר האגדה של ביאליק הוא מקור עשיר (יותר מהתנך. הוא גם יותר קריא). אני מקווה שאתה לא רוצה להתבסס עליו רק בגלל זה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |