בתשובה להעלמה עפרונית, 01/05/11 20:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא נראה לי שחופש הביטוי בארץ נהנה ממעמד רם יותר מאשר בדמוקרטיות אחרות. ממש לא. לגבי עניין המטרה, לפי סוב_יודיצה [ויקיפדיה], "לעניין סעיף קטן זה, "במטרה" - גם מתוך ראיה מראש את ההשפעה על ההליך או על תוצאותיו כאפשרות קרובה לודאי." - פרסום עדויות במקום בולט בעיתון בוודאי עומד בקריטריון הזה. אפילו בתי משפט כבר מתחו (במשפט דמיאניוק, ולהבדיל, גם במשפט הנשיקה של רמון) ביקורת קשה על המנעות הפרקליטות מלאכוף את החוק. אני פשוט לא מבין מדוע מתייחסים בסלחנות למקרים של אנשים פרטיים ששמם הטוב נהרס על לא עוול בכפם, כאשר קיום ההליך המשפטי נגדם מנע מהם כל סיכוי לזכות בתביעת דיבה כנגד כלי תקשורת שהכפישו אותם. ועכשיו לתיאוריית הקונספירציה: האם יש לרשות כלשהי אינטרס שהחוק לא ייאכף כדי שתוכל להדליף מידע משפטי לפי צרכיה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא השוויתי לדמוקרטיות אחרות. אני לא מכירה את המשפט המשווה טוב מספיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה של משפט דמיאניוק, לא רק שבית המשפט מתח ביקורת, אלא שהיועץ המשפטי לממשלה סירב לחקור את תלונתו של עורך הדין שפטל נגד העיתון ''ידיעות אחרונות'' ונגד הכתב נח קליגר. שפטל עתר לבג''ץ שהורה ליועמ''ש לפתוח בחקירה. בסוף החקירה הוגש כתב אישום נגד קליגר והוא אפילו הורשע בדין (וזה המקרה היחיד שאני יודע עליו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה היה לפני תיקון החוק (הסעיף הקודם לא דרש מטרה, אם אני זוכרת נכון) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההגיון שמאחרי עבירת סוב יודיצה חזק יותר במדינות בהן השיטה המשפטית מבוססת על מושבעים. אמנם גם שופטים הם בני אדם, אבל בהיותם מקצוענים הם מסוגלים לנטרל השפעות תיקשורתיות יותר ממה שגב' כהן מחדרה יכולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי ההבדל לכאורה בין מושבעים לשופטים בעניין הזה. האם הטענה הזו מגובה באופן אמפירי? האם שופטים עוברים הכשרה שיטתית יעילה כדי שלא יושפעו מהתקשורת? האם אפשר בכלל ללמד אדם להתעלם מאינפורמציה (עובדתית או רגשית) שהוא נחשף לה? גיגול קצר העלה מחקר שפורסם בארה"ב ומצא שסיקור תקשורתי אינו משפיע על הסיכוי להרשעה, אלא על חומרת העונש. אם נניח שגם בארץ המצב דומה, המסקנה היא שסיכויי הנאשם החף מפשע לצאת זכאי בדין אינם נפגעים מהסיקור התקשורתי. אבל האם מישהו בדק את ההשפעה על חייו של הזכאי בעקבות הפגיעה בשמו הטוב? וכיצד מגן החוק נגד אי צדק שכזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג אם יש גיבוי אמפירי לטענה, היא פשוט נראית לי סבירה. אולי אי אפשר ''ללמד אדם להתעלם מאינפורמציה'' אבל נראה לי שאפשר להגדיל את מודעותו להטיה אפשרית בעקבות האינפורמציה, ונראה לי שקל יותר לעשות זאת במקרה של שופט מקצוען מאשר במקרה של אדם מהרחוב. אבל אני מודה ש''נראה לי'' אינו נימוק חזק ואולי הייתי צריך לסייג את הודעתי המקורית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |