|
||||
|
||||
המאמר לא מציין מקורות חוץ־מקראיים לשם דגון מאותה תקופה. אם מקבלים את הטענה שספרי יהושע, שופטים ושמואל נכתבו/נערכו בתקופה מאוחרת יותר (המאה התשיעית? המאה השביעית?) אי־אפשר להתבסס עליהם בנקודה הזו. |
|
||||
|
||||
בעל דגון או דגן הוא אל ארמי מוכר, גם השורש השמי דג ודגן שמשמשים כאן בהכללה למזון יסוד, כמו לחם בעברית ולחם (בשר) בערבית. |
|
||||
|
||||
בעניין זה ראו את המאמר הבא: איתמר זינגר, לבעית זהותו של דגון אלוהי הפלשתים, קתדרה 54, טבת תש"ן, דצמבר 1989. |
|
||||
|
||||
ונראה די סביר שאכן זהו האל הראשי (או אחד האלים הראשיים) של הפלישתים בתקופת חיבור הספרים האמורים. השאלה היא מתי הם חוברו. סתם כדוגמה לכך, פינקלשטיין מעלה את הטענה שסיפור דוד וגוליית המוכר לנו היה סיפור מוכר היטב (מופיע גם בגלגול קצת שונה (שמואל ב' כ"א י"ט) שהבו הולבש גוליית בלבוש של הופליט [ויקיפדיה] יווני בן המאה השביעית לפנה"ס (כמו שכירי החרב היווניים שהחלו להופיע באזור והיו, בין השאר, בשרות צבא מצריים). |
|
||||
|
||||
בעזקה נמצאו חרסים המעידים על שרות שכירי חרב יוונים בשרות מלכי יהודה (וכמובן הכרתי והפלתי שרי הצבא של דוד) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |