|
||||
|
||||
אתה מכיר מדינה-לאום כלשהו (אהם אהם) שבה "העם" הוא לא שחקן מרכזי? במה שונה מצרים מאשר, נגיד, ישראל, בנושא הזה? האם תתכן דמוקרטיה שלא תדבר בשם העם? וקשה לי שלא להבין לליבו של מי שרוצה להתעלל בגופתו של הרודן ששלט בו מזה כמה עשורים. כן, יש צביעות לא קטנה באליטות שהפנו את גבן למובארק בחודשים האחרונים - וכי מה ציפית שיעשו? שיטילו את עצמם לצדו? אף אחד מהצדדים לא לקה באהבה גדולה לצד השני. התלות הייתה אופורטוניסטית לגמרי, והיה צפוי שכשמי מהם יאבד מכוחו, השני יאבד כל עניין בו. אתה מכיר רודן כלשהו שהופל במהפכה ולא זכה לטיפול דומה? אבל אתה מעדיף לשייך התנהגות אנושית (גם אם לא המיטב שבהתנהגות האנושית, אבל עדיין - אנושית מאוד) ל"חברה הערבית". מייאש? מייאש. (ראיתי כמה מערכונים של לאטמה סביב ארועי ענת קם. מכיוון שההומור המתוחכם שבהם הסתכם באמירה "כל השמאלניות כוניפות", ויתרתי על התענוג להמשיך להתעדכן בו. זה לא שאי אפשר לעשות סאטירה טובה מצד ימין, זה רק שהם לא עושים זאת. יצויין שגם ארץ נהדרת לא עושה זאת, אבל לפחות להם יש את התירוץ שהם נמצאים בפריים טיים של ערוץ 2 וצריכים לרצות את הצופים והמפרסמים. מה מנחה את לאטמה להיות תלויים בהומור נמוך כל כך?) |
|
||||
|
||||
אני ביקרתי דיקטטורות שמדברות בשם העם. כשדמוקרטיה מדברת בשם העם זה טבעי ומובן. אשר לדוגמאות לרודנים שלא זכו לטיפול דומה, אפילו במצרים עצמה איני חושב שנעשה איזה שהוא משפט ראווה למלך פרוק או לגנראל נגיב. המחליפים הסתפקו בהחלפת השלטון. ישנה דוגמה הפוכה: הוצאתו להורג של צאושסקו, אירוע שאני זוכר אותו. אבל זה היה משהו אחר, המעשה הזה נעשה תוך כדי תפיסת השלטון תוך כדי מאבק, כשעדיין לא היה ברור אם המהפיכה תצליח, והיה חשש שצאושסקו יאסוף איך שהוא את תומכיו ויחזור לשלטון. זה בכלל לא המקרה במצרים. אין שום חשש שמובארק יחזור. אשר ללטמה, ראיתי את הסרטון הזה שממנו לקחתי את "העם הקודם", וראיתי באתר גם כתבה מוקלטת ב"לונדון וקירשנבאום". מלונדון וקירשנבאום דווקא לא שמעתי שום מילה רעה על התכנית. ההומור הזה הוא עניין של טעם. אותי זה לא ממש מצחיק. את זה שהסב את תשומת לבי לאתר זה הצחיק מאד. |
|
||||
|
||||
בעולם יש מדינות מסוג א' ומסוג ב'. מדינות מסוג א' עושות דבר ג'. מדינות מסוג ב' עושות דבר מסוג ג'. מכך אני הייתי מסיק פשוט שמדינות עושות דבר מסוג ג' וזהו, וזה בכלל לא קשור לאיזה סוג מדינה מדובר. מדינות לאום מדברות בשם העם, בלי קשר אם הדבר מוצדק או לא בעיניים דמוקרטיות. "העם" היא הלגיטימציה היחידה הזמינה לכל שלטון כיום (אפילו איראן, שלכאורה שואבת לגיטימציה לשלטון בה מהקוראן, עושה שימוש בטרמינולוגיה של "העם האיראני", בדיוק כשם שהשאה עשה שימוש בטרמינולוגיה של "העם הפרסי" כדי להצדיק את שלטונו). יש הבדל - משמעותי! - בין הפיכה צבאית לבין מהפכה עממית. בהפיכה צבאית בדרך כלל אין לאף אחד אינטרס לשפוט את השליט הקודם. במהפכה עממית - יש ויש. אני דיברתי על מנהיגים שנפלו במהפכה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שחילופי הדברים קצת הסתבכו, ואולי אין ויכוח. שאלת בתגובתך הקודמת האם תיתכן דמוקרטיה שאינה מדברת בשם העם, ועניתי שדברתי לא על דמוקרטיות ששם זה ברור, אלא על דיקטטורות ששם זה מוזר, והייתי מוסיף עכשיו, גם צבוע, כי לא העם שולט, ומוטב שהשליטים ידברו בשם עצמם. את מה שאתה מנסה לומר עכשיו איני מבין. |
|
||||
|
||||
אני אומר שזה לא משנה אם המשטר הוא דמוקרטי או לא - מדינות לאום מדברות בשם העם, כי בעידן הנוכחי זו הלגיטימציה היחידה לקיומו של שלטון. בגלל זה גם רוב המשטרים הלא-דמוקרטיים מאפשרים מידה מסויימת של ''ייצוג'' מזוייף יותר או פחות. זה שזה לא בסדר נובע מכך ששלטון לא-דמוקרטי הוא לא בסדר, לא מזה שהם מדברים בשם העם. |
|
||||
|
||||
אני חושב שזה כן משנה, אבל אולי זה לא משנה מה אני חושב שכן או לא משנה ומה שאתה חושב שכן או לא משנה. דעותינו נרשמו, ואני מניח שדי בכך. |
|
||||
|
||||
ניטפוקון: השם "איראן" היה מקובל הרבה לפני המהפכה האסלאמית. באירופה הוא החליף את השם "פרס" בשנות השלושים, כיוון שאז היה מאוד "אין" להדגיש את הקשר הארי של הממלכה ותושביה. בררר. |
|
||||
|
||||
כן, אבל רזה שאה שם דגש על הקשר בין האיראנים המודרניים לפרסים העתיקים (אם אני זוכר נכון, הוא עשה חגיגות לרגל שנת ה-3000 (5000?) למלכות פרס), ובמיוחד ניסה שוב ושוב ליצור קשר (שלא היה קיים) בין ה"שושלת" שלו לכורש. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |