|
||||
|
||||
או לחלופין להגיע להסכמה מצד השכנים החדשים כי הם יצייתו לקוד ההתנהגות המקובל בשכונה הרלוונטית, קרי: - חילוני בשכונה חרדית ישמור שבת למראית עין. - ערבי בשכונה יהודית לא ירעיש מעבר למקובל. - חרדי בשכונה חילונית ישלים עם גילויים פומביים של כפירה ולא יפעל כמיסיונר. וכדומה... |
|
||||
|
||||
ערבי בשכונה יהודית לא ירעיש מעבר למקובל? למה, יהודי בשכונה יהודית בסדר שירעיש מעבר למקובל? באופן כללי אנשים מייצרים רעשים, ותושבים חדשים בְקהילה צריכים להתאים את עוצמת הרעש שלהם, במידת האפשר, כך שלא יפריעו לאחרים. מי שישמע את דאם אחרי הצהרים יפריע לי הרבה פחות ממי שישמש את יהורם גאון ולאה לופטין, בפול ווליום, בשתיים בבוקר1 1סיפור שקרה באמת, למרבה הצער. |
|
||||
|
||||
אולי מדובר בסוגים שונים של רעש. אני חושב שלאוזן הישראלית-יהודית מוזיקה ערבית או קריאות בערבית מרעישות יותר מאשר בעברית. אם זה מוצדק או לא זה כבר סיפור. צריך להבין שיש גבול ליכולת לחנך את הציבור. הערבית צורמת לאוזן העברית, לא יעזור, וזה שנאמר ''זו רק מוזיקה בשעות המקובלות'' לא ישנה יותר מדי והעויינות תיווצר. ענין אחר הוא שיש מעט מאוד אפשרות לפעול חוקית נגד דייר מרעיש או מפריע. לכן מראש הדרך היעילה ביותר למנוע הפרעות כאלה היא למנוע ערבוב אוכלוסיות. לו היו תקנות ציבוריות מדויקות הנאכפות בקפידה המצב היה שונה. יש גם עניין של שוני תרבותי שאינו בגדר עברה על תקנות. לערבים יש המנהג הצבעוני המזרחי לשבת בפתח הבתים לעת ערב. לא רק הם, אבל זה קיים. אין פה עברה על שום חוק, אבל לא נעים במיוחד לראות התגודדות מול פתח הבניין שלך. |
|
||||
|
||||
אני לא נוטה לראות באנשים היושבים בפתח הבית שלי ''התגודדות''. לא יותר מאשר אני רואה (או מאויימת) מהאנשים שיושבים בפאב תחת הבית שלי ''מתגודדים''. |
|
||||
|
||||
אני כן, לא רוצה חבורות בכניסה לבניין ובטח לא תכונה רבה בחדרי המדרגות. לא לזה זה נועד לפי תפיסתי החתרבותית-אדריכלית. הפאב נועד בדיוק לזה. |
|
||||
|
||||
נראה לי שאלו מסוג הרגישויות וההעדפות שצריך להתמודד איתן כשחיים בקהילה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שיש חוקי עזר נגד התגודדות. בכל מקרה פעם הזמנתי משטרה כי חבורה של שישה או שבעה נערים ישבו בגינה הציבורית והיתה לי הרגשה שטוב לא ייצא מהמפגש החברתי הזה. והמשטרה הגיעה ופיזרה אותם. |
|
||||
|
||||
יש גם חקיקה רגילה נגד התקהלות.1 אבל דיברתי על המישור החברתי, לא המשפטי. איזה יסוד סביר יש לך להניח שעשרה ערבים חבר'ה שיושבים בפתח בניין יעשו מעשה "שיפר את השלום" או ש"יעוררו אנשים אחרים ללא צורך וללא עילה מספקת להפר את השלום"2 להבדיל מעשרה חבר'ה "מאנ"ש"? הסיטואציה שתוארה קודם (אנשים ממוצא מסוים נוטים להתקהל בפתח ביתם וזה מפריע לי) לא זהה לסיטואציה שאת מתארת (אנשים ישבו במקום ציבורי וחששתי שתתעורר בעיה). 1 סעיף 151 לחוק העונשין (התקהלות אסורה): שלושה אנשים לפחות שנתקהלו לשם עבירה, או שנתקהלו למטרה משותפת, ואפילו כשרה, ומתנהגים באופן הנותן לאנשים שבסביבה יסוד סביר לחשוש שהמתקהלים יעשו מעשה שיפר את השלום, או שבעצם התקהלותם יעוררו אנשים אחרים, ללא צורך וללא עילה מספקת, להפר את השלום, הרי זו התקהלות אסורה, והמשתתף בהתקהלות אסורה, דינו - מאסר שנה אחת. 2 שזה יסוד קצת בעייתי בעיני, אבל לא משנה. |
|
||||
|
||||
תודה שהחכמתיני, סעיף 151 הוא סעיף משמח מאד. מה משמעות "שיפר את השלום"? תמיד הבנתי את המונח "הפרעה לשלום הציבור" כהפרעה לאיכות החיים כגון רעש, לכלוך, הפרעת תנועה, פלישה לתחום הפרט וכולי. התגודדות ליד ביתי תפריע לי מאד מעצם ההתגודדות בלי קשר לזהות המתגודדים ובלי קשר לסכנה כלשהי, למען האמת התגודדות ליד הבית היא אחד הדברים היותר מעצבנים שיש. |
|
||||
|
||||
אני לא מכירה את הפרשנות של סעיף 151, ולא כל כך זוכרת את הניואנסים של המשפט הפלילי. נדמה לי שהפרעה לשלום הציבור לא מתייחסת לאיכות החיים (להבדיל ממטרד) אלא לפגיעות ממש. אבל שוב, יכול להיות שאני מתבלבלת. יש הרבה דברים מעצבנים1, חלקם אסורים בחוק2, חלקם לא.3 כך, בעיני, ראוי. 1 למשל, שיפוצים רועשים בדירה הסמוכה. 2 למשל, שיפוצים רועשים בדירה הסמוכה בשעות מסוימות. 3 למשל, בכי תינוק או יללות כלב בכל שעה שהיא. |
|
||||
|
||||
הניסוח של הסעיף כפי שאת מביאה אותו ממש מרגיז. באמת, הבאת לי את הסעיף הפעם. הוא נותן כוח עצום לזרוק אנשים לכלא - לא משום שעשו משהו לא תקין אלא כי מישהו חשב שהם עלולים לעשות משהו כזה או אפילו שמישהו אחר יראה אותם ויחליט לעשות משהו כזה. ועל זה מקבלים שנת מאסר! נניח ששלושה ערבים עוברים לתומם ליד איצטדיון טדי לפני משחק, כשהאוהדים מגיעים לשם. לפי הסעיף הזה, העובדה שיש אוהדים של בית"ר שעלולים להתנכל לערבים האלה כשהם רואים אותם - די בה כדי להאשים את הערבים בהתקהלות אסורה ולהכניס אותם לכלא לשנה. כנ"ל לגבי בחורות לא צנועות במאה שערים וכל קבוצה אחרת שעלולה להיות קורבן לפשע שנאה - החוק הזה מאפשר להאשים את הקורבן. מישהו הורשע אי פעם לפי הסעיף הזה? |
|
||||
|
||||
הרבו ''עוכבו לחקירה'' ע''י המשטרה בעילה זאת (סוג של משפט וענישה המקובלים על השוטרים, קצת מכות כמה שעות עם הנרקומנים בהמתנה לחקירה, זיון מוח והביתה). מהזכור לי משעורי אזרחות זה חוק ששרד מימי הממשל הצבאי הבריטי. |
|
||||
|
||||
כמו עברת השוטטות הידועה לשמצה. תמיד טוב שיש ''עברות סל'' כאלה שאפשר לזרוק לתוכן מה שרוצים. |
|
||||
|
||||
ומנגד, על עברות אמיתיות, שבאמת מזיקות למישהו1, מקבלים שנתיים-שלוש. 1 אונס, למשל. |
|
||||
|
||||
מצטערת. רציתי להציג את הסעיף, לא להביא לך את הסעיף1 1 רק כדי למנוע ספקולציות אני רוצה להבהיר שבניגוד למשתמע לא אני חוקקתי את חוק העונשין וגם לא סעיפים ספיציפים מתוכו. |
|
||||
|
||||
אם את רוצה להציג אז חכי רגע, נארגן במה, תביאי עוד שני חבר'ה שיתקהלו יחד אתך ואני מוכן לשחק את השוטר. לא חוקקת אותו, אבל אולי למדת על ההגיון הפנימי שלו ותוכלי להסביר משהו שאני מפספס. |
|
||||
|
||||
תוכיחי! |
|
||||
|
||||
התגודדות - מנהג ענוי עצמי עד זב דם, כמנהג השיעים בתהלוכות דתיות וככתוב ''גד גדוד יגודנו והוא יגדך עקב''. |
|
||||
|
||||
אני לא מוכנה בשום אופן שיעשו את זה ליד הבית שלי! תודה, למדתי משהו, ידעתי רק על גדיד תמרים. |
|
||||
|
||||
המ... הפרשנות של אנטילופה מעניינת, אבל הציטוט הפשוט יותר הוא "לא תתגודדו" (ולא במובן "שלא תיעשו אגודות אגודות"), או בהקשר של תגובה 569123 "ויתגודדו כמשפטם בחרבות וברמחים עד שפוך דם עליהם". |
|
||||
|
||||
''יגד עקב'' נראה כמחזק את הפרוש לחלק הראשון של הברכה, חיתוך גיד העקב, כפי שעשו לבהמות פראיות קשור אולי להקרבת קורבן לאלים, כמו סירוס , אלא כנראה היו ריכוך של המנהג העתיק של הקרבת קורבן אדם. וראה איסור אכילת גיד הנשה, נקיעת ירך יעקב במלחמתו עם המלאך, ואצל השכנים סיפור עקב עכילס. |
|
||||
|
||||
מעניינת ההקבלה בין חיתוך גיד וסירוס, שהרי בלשון חז"ל ומוכרי המרקים, גיד הוא שוונץ. תגובה 480803 |
|
||||
|
||||
אני מנחש ש''יגדך'' (במקום ''יגוד'') הגיע מ''הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב''. |
|
||||
|
||||
בשכונה בה התגוררתי בילדותי1, עיצבו במיוחד מושבי אבן בצורת ח' בכניסה לבתים, לצורך זה בדיוק. 1 באזור 100% יהודי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |