בתשובה לשוקי שמאל, 20/04/11 13:24
התביעה נדחתה על הסף 568610
תפקידו של בית המשפט העליון (באופן כללי במערכת משפטית מבוססת תקדימים, לא בהכרח זה הישראלי) להתוות את הדרך המשפטית ואת העקרונות והפרשנות הכלליים בהתאם למסגרת החקיקתית ולא לבחון שאלות עובדתיות. במקרים של גניבות זוטרות מהסוג שאתה מתאר, השאלה ברוב רובם של המקרים קמה ונופלת על העובדות. במקרה כזה, איזה יתרון מיוחד יש לשופטים גבוהים? איזו התווית מדיניות רלוונטית למקרים האלה? (להבדיל, למשל, מהשאלה העקרונית האם אפשר להחזיק גנב מכוניות במעצר במשך איקס זמן כי גניבות רכב הן מכת מדינה).
התביעה נדחתה על הסף 568650
אני מסכים רק עם המשפט הראשון.
להבנתי את (וגרוע מכך אסכולת ברק) מגמדת את תפקידם של ביה''מ העליון ובג''ץ כמנהלים (אדמיניסטרטיבית) ומובילים (של מדיניות ודגשים מקצועיים ואידיאולוגיים) של מערכת המשפט כולה. גם בגניבות זוטרות, תפקידו של ביה''מ העליון (דרך בג''ץ וערעורים) הוא לקבוע רמת ענישה, צרכי הציבור, משך המשפט, התחשבות בנסיבות וכיוב' (כל אלו אכן אינם עניינים של קביעת העובדות).
מנהל בי''ח לא בהכרח מנתח ורושם תרופות אבל הוא אחראי ונדרש שגם ינהל בפועל את המערכת (תורים, הקצאת משאבים, פיתוח, השתלמויות, תנאי שכר, ניקיון). מנהל המפיל את הנושאים האלו על מנהל אדמיניסטרטיבי תופס במערכת את המשבצת של ''פאראזיט יקר''.
התביעה נדחתה על הסף 568653
קביעת רמת ענישה, צרכי הציבור, משך המשפט, התחשבות בנסיבות וכיוב' הם אכן מתפקידי הערכאות הגבוהות. עם זאת, ברוב רובם הגדול של תיקי העבירות ה''קטנות'', לא נדרש לבחון את השאלה הזו בכל פעם מחדש. הרף וההגדרות נקבעות בתיקים החריגים (והם חריגים באופן אינהרנטי להגדרה - תיקים שאינם חריגים לא מגיעים לערכאות גבוהות מלכתחילה).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים