 |
|
 |
||
|
||||
 |
באופן מפליא למדי, האקונומיסט לא טורח להתיחס לשאלה של הגירה מול ריבוי טבעי. הנתונים הדמוגרפיים מאבדים הרבה ממשמעותם בלי ההבחנה הזו. עוד שאלות מענינות הן באיזו מדה אוכלוסיות דור שני מאמצות דפוסי התנהגות של חברת הרוב (למשל מספר הילדים לאשה), ובאיזו מדה הן נטמעות בתוכה מבחינה חברתית (למשל נישאות בתוך הקבוצה לעומת מחוץ לקבוצה). מעבר לכך, יש גם שאלות פרקטיות: כשסופרים את הלבנים מול ההיספאנים, למשל, איך נספרים צאצאים של זוגות מעורבים? אני מנחש שיש מיליונים רבים כאלה; היספאנים ולבנים חיים יחד בארה"ב מיום היווסדה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראוי לציין שחצי מההיספאנים הם בעצמם לבנים, בעצם, והדבר היחיד שמבדיל בינם לבין הלבנים הרגילים הוא השפה - מה שמחדד את שאלת הדור השני שהעלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. אני בדיעה שהדבר המשמעותי ביותר לחקור הוא איזה תרבות מתרחבת או מתכווצת. אמ-מה, בגלל שקשה לדגום אוכלוסיה ברמת שפה, אוכל, חינוך, קשרים חברתיים ומשפחתיים, הרגלי בילוי וצריכה מסתפקים בגזע. בקיצור, הסיבה לפרסום המאמר הוא הצורך ליצר תוכן כדי למכור עוד פרסומות...וצריך לייצר מחקרים כדי לקבל יותר תקציבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת תרבות מושפעת גם משאלת הגזע, או לפחות שאלת המוצא. עצם השאלה המטרידה את האמריקאים היא עד מתי ועד כמה תוכל התרבות האנגלוסכסית לשמר את הדומיננטיות שלה ואת התחולה שלה כלפי החברה האמריקאית בכללותה. העובדה היא שברחבי אמריקה פזורות 'מובלעות אתניות' אשר כדי לשבר את האוזן ניתן לדמות אותן לאזור המשולש בישראל, ובהן השפה האנגלית כלל אינה נשמעת. אדם יכול לחיות ולנהל את כל אורחות חייו במנותק לגמרי מן החברה האמריקאית. אין זה מן הנמנע שבשלב מסויים, אכן השפה השלטת באמריקה תתחיל להיות ספרדית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת, המהגרים מאסיה, למשל, נוטים להטמע (גם מבחינת לשונם) יותר מאשר בעבר; היום מהגרים מסין כבר לא מסתגרים בצ'יינה טאונז למיניהן. במקום זה הם תופסים את מקומם של היהודים בעבר, כמיעוט אתני בתהליך של התקדמות כלכלית והטמעות חברתית. היספנים נוטים להיות מרוכזים יותר גאוגרפית, ולרבים מהם אין מעמד חוקי - מה שמגביל את האפשרות למוביליות (ניעות בעברית) חברתית. מצב כזה מעודד יצירה של מובלעות (אגב, גם מובלעות היספניות כמעט טהורות היו באמריקה מאז ומתמיד). לדעתי, הספרדית לא תהפוך לשפה השלטת - הן משום שהיספנים בני דור שני ושלישי שמצליחים להטמע עוברים לאנגלית, הן משום שמהגרים אחרים שמשתמשים באנגלית מאזנים את הגידול באוכלוסיה ההיספנית, והן משום שככל שהאוכלוסיה ההיספנית תיתפש יותר כאיום על התרבות השלטת ארה"ב תנקוט מדיניות נוקשה יותר לבלימת ההגירה הבלתי-חוקית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנתון החשוב הוא גיל הילודה, או ליתר דיוק היחס בין גיל הילודה לתוחלת החיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שכולם נולדים בגיל אפס. (סתם, סתם. מה החשיבות של היחס בין גיל הלידה הראשונה לתוחלת החיים?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספר הדורות בכל נקודת זמן. דוגמה: באוכלוסייה המורכבת מ-2 מינים נפרדים, שהילודה שלהם זהה (נניח 2 צאצים לכל זוג הורים), המין הכחול ממליט בגיל שנתיים, ואילו המין האדום ממתין עד גיל ארבע. תוחלת החיים הינה 8 שנים. במצב היציב המין הכחול מונה 4 דורות ואילו האדום מונה 2. משום מה לא נתקלתי בשום התייחסות לנקודה הזו ב"מאמרים" על דמוגרפיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אחת הסיבות לכך היא שאצל בני אדם ההבדלים לא ניכרים במיוחד, ואולי אחת הסיבות היא שהשינויים החברתיים אצל בני אדם הם מהירים מספיק וגיל הילודה הוא מאוחר מספיק כדי למנוע קביעה ברורה בנושא הזה. לשון אחרת: אם היום גיל הילודה הממוצע אצל היספנים הוא (נניח) עשרים וחמש ואצל לבנים שלושים, אין זאת אומרת שגם בעוד עשרים וחמש או שלושים שנה אלה יהיו הגילים המקבילים באותן קבוצות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש הצלחתי להבין כיצד גיל הילודה משנה התרשים הדמוגפי. תוכל להסביר שוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אני הסברתי אלא מניפנית, ובכל זאת: נניח שג'ינג'ים מולידים ילד ראשון בגיל עשרים ושחורי שער בגיל שלושים. אם כל התנאים האחרים שווים, אז כעבור ששים שנה חלפו כבר שלושה דורות של ג'ינג'ים לעומת רק שני דורות של שחורי שער, כך שגם אם כל אשה ג'ינג'ית וכל אשה שחורת שער יולדות בממוצע שלושה ילדים עדיין הג'ינג'ים יתרבו מהר יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. כפי שאני רואה את הדברים, מגמת הילודה בארה''ב ובמערב מצויה בשפל. והיא הולכת ויורדת בהתמדה מאז לדעתי הבייבי בום, ועל זה נדמה ישנה הסכמה. כלומר אנו רואים בסיס אשר הולך וצר, שצריך לשאת על כתפיו יותר מהיקף הפעילות הכלכלית שבעצמו דווקא הולך ומתרחב, אם כי זה בלי לפחת את העלאת תוחלת החיים שמאפשרת השתתפות מסויימת בשוק העבודה גם בגילאים מאוחרים, אם כי לא בטוח שעלות הטיפול באוכלוסייה המזדקנת משתווה לפריון, וזאת כאשר התרשים הדמוגרפי הרצוי לכלכלה בריאה שלא תתכווץ הוא בדיוק הפוך- בסיס רחב ביחס לקודמיו מעין קונוס שחלק ההגירה בו הולך וגדל בהתמדה. כרגע קשה להעריך עד כמה אפשר לשנות את מגמות הילודה בעולם המערבי, כנראה שהסיכוי לכך לא ממש גבוה, ובכלל למגמות יש כוח משל עצמו. אז כל מה שאני יכול לומר כאן, הוא רק את המובן מאליו, שמגמת ההגירה מוכרחה תהיה להימשך, ולא זאת בלבד אלא ככל הנראה גם ללכת ולהתרחב שעל מנת להרחיב את הפעילות הכלכלית, בעוד שהילודה תישאר ככל הנראה נמוכה. כלומר מגמת ההגירה הפוכה למגמת הילודה. דבר זה עשוי לשנות בשלב מסויים את פני החברה האמריקאית, כי בעוד הבסיס האנגלוסכסי הולך ופוחת, הבסיס ההיספני הולך ומתרחב. משהו, זה בוודאי ישנה. לא יודע כמה דורות יעברו, אבל בתוך מאה שנה, זו בוודאי לא תהיה אותה אמריקה כפי שאנחנו מכירים אותה כיום. במיוחד כשאנו יודעים ששיעור הילודה באמריקה הלטינית הוא מן הגבוהים בעולם דווקא, ממש כמו כדי להשלים את הצורך הדמוגרפי באמריקה. השינוי עשוי להתבטא בתרבות בתחומי חיים אחרים, ומן הסתם גם באופי הכלכלה, כיוון שלמעשה בכל שנה ארה''ב קולטת כך וכך כוח אדם לא מיומן ובוודאי שתהיינה לכך השלכות לגבי אופי הפעילות הכלכלית של אמריקה ועל הריבוד המעמדי בחברה האמריקאית. לגבי אירופה - אותו סיפור. המגמות קיימות. גם לו רצתה אירופה לבלום הגירה של מוסלמים לשטחה, היא זקוקה לכוח האדם הזה. מגמת הילודה באירופה, ולדעתי בכל העולם כולו מצוי במגמת ירידה, אבל שם הוא כבר בשפל ממשי והתהליך ארוך הטווח הבלתי נמנע כנראה הוא התכווצות של האוכלוסייה הנוצרית באירופה, לעומת התרחבות של האוכלוסייה המוסלמית. אני לא יודע מהם בדיוק החישובים, אבל אלו הן המגמות, וכדי שמגמות תתהפכנה צריך להתרחש דבר מהותי. רק בהתבסס על ההיגיון הזה הפשוט, אני מניח שבמוקדם או במאוחר אכן יתקיים באירופה רוב מוסלמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מניח שדווקא מוסלמים ימשיכו להגר לאירופה לאורך זמן ולא הודים/סינים/ברזילאים/כל קבוצה אחרת? הילודה מצויה היום בירידה גם במדינות מוסלמיות (איראן למשל מצויה היום בשעור ילודה נמוך מזה הנדרש ליציבות בגודל האוכלוסיה. יתכן בהחלט שהמוסלמים גם באירופה לא יתרבו יותר מאשר הנוצרים, בטווח הארוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אני לא יודע לצפות את המגמות לעתיד, וגם לא לגמרי להסביר את הדפוסים הנוכחיים, אבל אני מתאר לעצמי שסמיכות גיאוגרפית משפיעה, וכי תנועות ההגירה לאירופה מגיעות בעיקר מן המזרח התיכון וצפון אפריקה, בעוד שלארה"ב הן מגיעות בעיקר מדרום אמריקה. ספרד יוצאת דופן באירופה, למרות סמיכותה למרוקו, רוב המהגרים אליה מגיעים מדרום אמריקה. השתמשתי במטריצה משנת 2005 של בנק הנתונים העולמי, ואני לומד את זה איתך תוך כדי : http://econ.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/EXTDEC/EXT... כדי לברר את שיעורי ההגירה לפי ארצות מוצא. ולאחר שפיחתנו את ההגירה הפנים אירופית שמגיעה לערכים של עד כחמישים אחוז מסך תנועת ההגירה, סיכמנו כמה מסך ההגירה אל אירופה מקורו במדינות ערביות או מוסלמיות והתוצאות בסך הכל נשמעות לי גבוהות למדי. 38% באוסטריה, 91% בולגריה 64% בלגיה 42% בצ'כיה 75% בצרפת! 51% בגרמניה 32% באירלנד 45% באיטליה 27% בספרד 36% באנגליה. הסך כאמור הוא לא מכלל האוכלוסיה אלא מכלל ההגירה. את אחוז המהגרים באוכלוסיה אפשר לראות בקישור הבא: http://econ.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/EXTDEC/EXT... בקישור הנ"ל גם ניתן לראות ששיעורי ההגירה בסך הכל הולכים וגדלים לאורך השנים. זה מעורר מחשבות. מי שמביאה לעולם את מושג הלאומית היא אירופה, וזה נראה שלאומית היא כבר לא תחזור להיות, ובתוך המסגרת הרב לאומית שיצר האיחוד היא תשנה בהדרגה את פניה לכיוון של רב תרבותיות. לא יודע עד כמה הנצרות תישאר בתור הבסיס הדתי של האוכלוסיה, אבל תחשוב בעצמך שכאשר פריון הילודה בקרב האוכלוסייה הנוצרית הולך ופוחת, בעוד שאחוזי ההגירה בין היתר מן הארצות המוסלמיות הולך וגובר, שזה לא יישאר לנצח. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |