|
||||
|
||||
אני היחיד שהתרגז כאן במיוחד על "אקסיומות הן משפטים שמניחים כי נכונותם ברורה מאליה"? זה אולי היה נכון לפני אלפי שנים אבל ממש לא התפקיד של אקסיומות במתמטיקה המודרנית. בהמשך אותה פסקה יש את "ישנן בעיות שמפגינות מה שהוגדר בתור "סיבוכיות" (computational complexity) שלא ניתן לפתור אותן בשימוש באלגוריתמים מעשיים" ששייך לסוג המשפטים של כן-אני-יודע-למה-הוא-התכוון-אבל-אלוהים-איזה-סלט. ונראה לי קצת מוזר שעם כל הבלאגן הזה הוא לא טרח להזכיר את בעיית העצירה (שלטעמי מבהירה את הבעיה באופן הרבה יותר חד וברור ממשפטי גדל, והקושי שלה לא נובע מ"מה שהוגדר בתור "סיבוכיות"" או אילוצים מעשיים כלשהם. |
|
||||
|
||||
בעניין האקסיומות, גם אני חש אי נוחות בכל פעם שאני נתקל בווריאציות על טענה זו. אם כבר, אז איך היית אתה מגדיר אקסיומות במשפט קליט אחד? |
|
||||
|
||||
הנחות יסוד במערכת פורמלית? |
|
||||
|
||||
"הנחות היסוד של התורה שלנו"? |
|
||||
|
||||
יש לה רק הנחת יסוד אחת. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהוא מנסה לומר זאת באופן שיתאים עוד יותר לאוזניים של הדיוטות, שהצמד ''הנחות יסוד'' אינו לגמרי נהיר להם. אבל אין לי הצעה טובה יותר מאשר הניסוח שלך. |
|
||||
|
||||
לי נדמה שהוא פשוט לא מבין את ההבדל. אבל אולי אני מפריז. בכל מקרה לא נראה לי שלעבוד על ההדיוטות במקרה הזה היא הדרך הנכונה להתאים לאוזניים שלהם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |