|
||||
|
||||
זה מזכיר לי שכשהייתי בצבא תהיתי, ועד עכשיו אני לא יודע מה התשובה: בבסיס כשלהו אי-שם בלב תל-אביב עושים עליית משמר ופורקים את הנשק לפי הנוהל, בזווית שישים מעלות. אם חלילה באמת יש כדור בקנה והוא נורה באותן שישים מעלות, מה יהיה סופו? האם זניח הסיכוי שבתום מסלולו הבליסטי הוא יפול על ראשו של עובר אורח תמים? האם התנע שלו במקרה כזה לא יספיק כדי לגרום לחבלה חמורה? קטלנית? |
|
||||
|
||||
אני מניח שמטרת ההטייה ל-60% היא הפחתת הסיכוי לפגיעה בבני אדם במקרה של פליטת כדור. לשם חישוב פשטני של סיכוי זה, נניח (ויקיפדיה) שבאזור הבסיס 8000 תושבים לקמ"ר, כאשר כ-10% מהם נמצאים בחוץ או ליד חלון, וכן שהיטל גופם בכיוון הנפילה הוא 0.4 מ"ר (גובה ממוצע 1.5 מ', רוחב - חצי מטר, פקטור זוויתי - 0.5). נקבל שבכל קמ"ר, שזה מיליון מטרים רבועים, תופס השטח הפגיע של תושבים1: 8000*0.1*0.4 ~ 300 מ"ר, כלומר, 0.0003 של השטח, שזה הסיכוי לפגיעה באדם בהינתן פליטת כדור ב-60 מעלות. לעומת זאת, הטיית הרובה באפס מעלות מכפילה פי כמה את הסיכוי משתי סיבות עיקריות: בד"כ, צפיפות האנשים באזור הפריקה גדולה פי כמה מזו הממוצעת בעיר. הסיבה השניה היא שכאשר הזווית יורדת, החישוב משתנה (והופך לדו-מימדי במקום תלת-מימדי) והסיכוי מזנק בהתאם. בקיצור, ה-60 מעלות - לא בכדי. 1 לא כולל הרצליינים, ירושלמים ובת-ימים שגם כך נמצאים שם רק כדי לגזול מן התל-אביבים את מקומות העבודה ואת הנשים שלהם ולכן מבחינת הכדור הם שטח ריק |
|
||||
|
||||
יופי, ענית על השאלה הראשונה - עכשיו ענה על השניה :-) |
|
||||
|
||||
אסתפק כאן בתחושת בטן - אם הכדור יפגע בבטן הוא יגרום שם נזק משמעותי, אחרי כל מרחק שהוא יעבור עד לשם. |
|
||||
|
||||
תודה! (אני קצת מקנא, כי אני מרגיש שלא חסר לי הרבה כדי להיות יכול לעשות חישובים כאלו בעצמי... אבל משהו כן חסר) |
|
||||
|
||||
ולהעריך כמה מכווני פסנתרים יש בשיקגו אתה יודע? |
|
||||
|
||||
לפני כמה זמן, בראיון עבודה, נשאלתי כמה תחנות דלק יש בארצות הברית. גילגלתי את עיני ונזפתי במראיין על השאלה הבנאלית. "אבל פיינמן היה שואל כמה מכווני פסנתרים יש בניו יורק" ניסה המראיין להתגונן. "כשפיינמן שאל, זה עוד לא היה בנאלי" וידאתי הריגה. למרות זאת, מכיוון שהוא מאוד ביקש, עשיתי עבורו את החשבון ( כבר הספקתי לשכוח את התוצאה, אני רק זוכר שהשיקול הבסיסי היה שמשאבה פעילה כ10% מהזמן ואידך זיל M\M\1). בכל אופן, המראיינים הודו לי בנימוס ( היו שניים, אולי פחדו להשאר לבד איתי) והזכירו לי לא לשכוח להחזיר את התג. מאז לא שמעתי מהם. ובפעם הבאה- איך ראובן הגיב כששאלו אותו אם יהיה מוכן ללמוד ורילוג ולקודד מודולים לאייסיקים ואיך זה השפיע על תוצאות הראיון. |
|
||||
|
||||
תודה על הגירוי. ניסיתי את כוחי עכשיו, לפני שהצצתי בגוגל (שהביא אותי ל http://en.wikipedia.org/wiki/Fermi_problem ולנאס"א. באופן נחמד, שאלתי את עצמי בדיוק את השאלות הנכונות, אבל בכולן ההערכות שלי היו שונות מאוד משל שני אלו. הגעתי לעשרה מכוונים בלבד, מעל סדר גודל פחות מההערכה בשני החישובים המקושרים. אז זה שהתעצלתי לבדוק1 והערכתי את אוכלוסיית שיקגו בשני מיליון, זה בעיה שלי (אם כי לפחות אחד משני המקורות האלו גם התעצל לבדוק). אבל עיקר ההבדל הוא בשני פרמטרים שבהם ההערכות של אלו נראות לי מאוד מפתיעות: אחוז התעסוקה של מכווני פסנתרים (שניהם נותנים ארבעה פסנתרים ביום עבודה, וימי עבודה כדי משרה מלאה, ואילו אני ניחשתי פסנתר אחד ביום ממוצע); ובעיקר, שיעור משקי הבית עם פסנתר מתוחזק. ויקי מנחשת אחד מעשרים; לי אחד מעשרים נראה אחוז סביר לשכונות מעמד בינוני בוינה, ומופרז לחלוטין למטרופולין אמריקאי שכולל אחוז ניכר של מאותגרים סוציואקונמית, שלפי סטריאוטיפיי אין להם בכלל פסנרתים. נאסא מנחשים אחד מחמישה! בכלל, לנחש אחוז אחיד על כלל אוכלוסיית שיקאגו נראה לי לא מועיל, וגם מספר נפשות למשק בית נראה לי קשה ולא מועיל לנחש על כל האוכלוסיה. במקום זה, ניחשתי מאתיים אלף בתי אב עם פוטנציאל פסנתרי, ואחד מעשרים מביניהם שיממשו את הפוטנציאל - עשרה קילופסנתר לכל שיקגו. 1 בעצם במשחק הזה אסור לי לבדוק. |
|
||||
|
||||
זה שבית אחד מעשרים יש פסנתר עוד נשמע לי סביר, אבל פסנתר שמכוון פעם בשנה נשמע לי מופרך לחלוטין. הייתי מנחש שלא יותר מאחד מחמישה מכוון את הפסנתר, וגם אז לא פעם בשנה. |
|
||||
|
||||
אם ידעת לשאול את השאלות הרלבנטיות אתה בהחלט יכול להיות מרוצה. |
|
||||
|
||||
אני אכן מרוצה (ואפילו מרשה לעצמי לחשוב שאני צודק לא פחות מהם גם בפרמטרים, עד שיוכח אחרת). זה היה מספק: ברגע הראשון חשבתי "אני לא יודע בכלל איך לגשת לזה", וממילא יום ומשהו לא היה לי זמן לחשוב על זה; כשהתיישבתי לחשוב על זה, עדיין לקח זמן של דקות למעבר מורגש מ"אין לי מושג איך לגשת לזה" ל"טוב, אפשר לפרק את זה ככה". מצד שני, אחרי הפירוק הרגשתי שהוא קצת חרטא, וקל מדי (וכולל פקטורים עם טווח טעות גדול מדי, כפי שראינו), ובטח יש פתרון עם הרבה יותר ניצוצות. היה קצת מאכזב לגלות שקלעתי לתשובת בית הספר. |
|
||||
|
||||
כשהתרחש הצונאמי ניסיתי לחשוב מה הנזק הכספי מדבר כזה. אמרתי לעצמי - כמה עולה מטוס, 50 מיליון דולר? אז הנזק מהצונאמי הוא בטח 250-300 מיליארד דולר. נסתרות דרכי המוח ואין לי מושג מה ההגיון בזה, אבל אחר כך ראיתי שזו הערכת "מומחים", שכל אחד מהם מן הסתם התחיל באיזה דבר אחר ולא במטוס, והופ קפץ לאותו סכום. |
|
||||
|
||||
בתשובה לשאלתך האחרונה: על-פי התקציר הזה של פרק מהתוכנית Myth Busters, כדורים תועים שנורו לשמיים יכולים להרוג, ואף עשו זאת. |
|
||||
|
||||
בטירונות עתודאים, בתגובה לשאלה דומה, טען המ"מ שלאחר מעוף של 3 ק"מ באטמוספרה, הקליע מסוכן כמו ג'ולה שנופלת ממגדל. אבל זה יכול להיות לא נעים |
|
||||
|
||||
אז זהו, כשתהיתי בצבא הנחתי שזה כמו גולה שנופלת ממגדל, ובעצם תהיתי אם זה קטלני. מהקישור של יובל נובע ש(א) הגולה הנופלת לא קטלנית, כמו גם כדור שנורה לגמרי אנכית, (ב) קשה מאוד לירות כדור לגמרי אנכית, והקצת אופקיות עלולה כבר לעשות את הכדור קטלני. |
|
||||
|
||||
לגולה יש גרר גדול יותר מאשר לקליע, כך שמהירותה הסופית קטנה יותר. למעשה אם אתה יורה כדור אנכית ממש, כוח קוריאוליס ידאג לכך שלא תפָּגע. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |