בתשובה לdd, 12/04/11 15:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הצ"ח הנכבה (אלכס מילר) – לפיה מי שיציין את הנכבה כיום אבל על הקמת מדינת ישראל – יאסר. סטאטוס: הצ"ח עברה בקריאה ראשונה וצפויה לחזור לועדת חוקה להכנה לקריאה שניה-שלישית. הצ"ח איסור הסתה (זבולון אורלב) – לפיה תתוקן עבירת ההסתה כך שמי שיפרסם קריאה השוללת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – ייאסר. סטאטוס: עבר טרומית. עשוי להגיע לועדת חוקה להכנה לקריאה ראשונה. הצ"ח הצהרת נאמנות לאזרחות (דוד רותם) – לפיה כל אזרח יהא חייב להצהיר נאמנות לישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית וציונית, ולשרת שירות צבאי או לאומי. סטאטוס: ההצעה לא זכתה לתמיכת ממשלה. הצ"ח ועדות קבלה לישובים (דוד רותם, ישראל חסון, שי חרמש) – הצ"ח לפיה ועדות קבלה לישובים רשאים לדחות מועמדים שאינם מתאימים "להשקפת היסוד של הישוב", או למרקם החברתי של החישוב ועוד. סטאטוס: הצ"ח עברה קריאה ראשונה וצפויה לחזור לדיון בועדת חוקה להכנה לקריאה שנייה-שלישית. הצ"ח מימון ע"י ישות מדינית זרה (אלקין ואחרים) – בהתאם להצ"ח על כל גוף או אדם המקבל תמיכה ממדינה זרה להירשם אצל רשם המפלגות, לדווח באופן מיידי על כל תמיכה לסמן כל מסמך ולהצהיר בתחילת כל דבר שנאמר על ידו כי הוא נתמך ע"י מדינה זרה. הצ"ח כוללת גם עונשים חמורים. סטאטוס: הצ"ח עברה הכנה לקריאה ראשונה בוועדה בנוסח המצומצם, וצפויה להיות מובאת להצבעה בקריאה ראשונה במליאה בנוסח זה, ולאחר מכן לחזור לוועדה להכנה לקריאה שנייה-שלישית. הצ"ח ההסתננות (ממשלתית) – בין השאר קובע חוק זה, כי מי שמסתנן דינו מאסר 5 או 7 שנים, לפי ארץ המוצא. וכך גם מי שמעניק לו סיוע! הצ"ח ממשיכה במגמה של דה-לגיטימציה לארגוני זכויות אדם וסיוע, כמו גם לפרטים, המסיעים לפליטים ומהגרי עבודה. סטאטוס: הצ"ח נמשכה ע"י הממשלה, אך עיקריה אמורים לבוא לידי ביטוי בחוק אזרחות והגירה חדש שמנוסח בימים אלה ע"י משרד המשפטים, למיטב ידיעתנו. הצ"ח איסור הטלת חרם (אלקין ואח') – לפי הצ"ח זו מי שיוזם, מקדם או מפרסם חומר שעשוי לשמש כבסיס מידע להטלת חרם – עובר עוולה נזיקית ועבירה פלילית והוא יחויב בפיצוי הנפגע כלכלית מהחרם, לרבות פיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק של 30 אלף שח. לגבי אזרח זר - תיאסר כניסתו לישראל למשך 10 שנים וניהול עסקים בישראל, ולגבי מדינה זרה – לא יועברו אליה כספים שחייבים לה מישראל, וניתן אף יהיה לפצות מתוכם את הנפגעים. סטאטוס: הצ"ח עברה קריאה טרומית ואמורה להידון בועדת החוקה בתחילת המושב להכנה לקריאה ראשונה. יצוין, כי בועדת השרים לחקיקה לא אושרו הסעיפים הנודעים לאזרחים ומדינות זרות, כנראה מטעמים של יחסי חוץ, וכן לא הסעיף הרטרואקטיבי. הצ"ח שלילת אזרחות של מי שהורשע בטרור או ריגול (דוד רותם) – המדובר בהצ"ח שפוגעת בזכויות יסוד של אזרחי המדינה, באשר כאשר נשללת האזרחות (זכות יסוד לכשעצמה), גוררת שלילת הזכות גם פגיעה בשורה ארוכה של זכויות יסוד הנגזרים ממנה. כל זאת כאשר בחוק הפלילי קבועים כלים להתמודד עם מי שהורשעו בטרור או ריגול. סטאטוס: הצ"ח נדונה בועדת הפנים וצפויה להמשיך להידון בה להכנה לקריאה ראשונה. הצ"ח העמותות (איסור תביעות בחול נגד פוליטיקאים או קצינים) – לפיה לא ינתן איושר להקמת עמותה, או לחילופין תיסגר עמותה, שעוסקת בתביעות של בכירים ישראלים בחו"ל. סטאטוס: טרם קודם הצ"ח איסור רעלה במקומות ציבור (סולודקין) – לפיה לא ניתן יהיה לכסות הפנים בכל מקום ציבורי והעונש הוא של מאסר. סטאטוס - טרם קודם הצ"ח זכויות למשרתים בשירות צבאי או לאומי (רותם) - החוק קובע שהנאמנות מתבטאת בשירות צבאי ואזרחי ולאזרחים הנאמנים תינתן עדיפות. סטאטוס: עבר טרומית הצ"ח להכרזה על התנועה האיסלאמית הצפונית כהתאגדות אסורה (אקוניס) - מבקשת להוציא מחוץ לחוק בהיותה מסיתה וכו. סטאטוס: טרם קודם |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נראה: אז הפאשיזם הישראלי מתבטא בחוק לפיו המדינה לא תשלם למי שמציין את הנכבה, כלומר מתאבל על הקמתה, אבל לא תמנע ממנו לדבר כמה שהוא רוצה במימון פרטי; או שמא בהצעה שבצרפת עברה ובישראל אין לה כנראה סיכוי לעבור; או שמא בטענה המדהימה לפיה תנועה שמסיתה (אני בטוח שזה יעלה לבג"ץ, אבל גם על 'כהנא חי' אסרו כזכור על הרקע של הסתה) יכולה להיות מוצאת מחוץ לחוק? וכן הלאה. עירבוביה הגונה, אין ספק. האם גם ב'פאשיזם' אתה מפליג בשימוש כמו במטאפורות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פאשיזם, בדומה לאפרטהייד, הם דוגמאות פרטיות לאידיאולוגיות/מעשים שהתרחשו בתקופות עבר שאני די משוכנע שלעולם לא יחזרו במתכונתם הויקיפדית. אני לא משתמש, לא שמעת אותי משתמש ולא תשמע. אני מעדיף דימויים חיים יותר. עד כמה שאיני מסכים עם החוק שעבר בצרפת, עפ״י החוקה הצרפתית הדת מופרדת מהמדינה באופן מוחלט. החוק (המטופש) נדמה כנובע (בין השאר) ממניעים תרבותיים של שיוויון בין המינים ואפילו למראית עין. במקום להיטפל לכל הצעה באופן פרטני (חלקן אכן לא נשמעות איומות מדי) התיחס למסה האדירה של הצעות חוק אלה בתקופה כה קצרה ובמה שנראה כמו תחרות למי יש יותר גדול בין מפלגות הימין. אנחנו נמצאים בסה״כ שנתיים מכינונה של הממשלה ונראה שאין לה באמת אלטרנטיבה בשנים הקרובות. בתור אדם (שאני משוכנע שמגדיר עצמו כ)נאור, אינך חושש ולו כזית מאופצית המדרון החלקלק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פאשיזם ואפרטהייד הם לא דוגמאות פרטיות, הן האידיאולוגיות בעצמן. וההשוואה אליהן היא לא נייטרלית בכלל. בארץ יש פי עשרה הצעות חוק מכל פרלמנט נורמלי; תוסיף לזה את אוירת הדלגיטימציה כלפי ישראל - שהיא אשר הולידה ישירות חלק מהצעות החוק, ומדאיגה אותי יותר מהן - ותקבל 'מסה אדירה'; רק מה, שאתה יורה לעצמך ברגל כשאתה מערבב הצעות חוק סבירות לגמרי עם הצעת חוק הזויה או שתיים. ולא, אני לא חושש מהמדרון החלקלק שאתה חושש ממנו, ולו בגלל שכנראה הדמיון שלי דל יותר משלך, ובמקום שאתה רואה גרדומים אני רואה פשוט עץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה היתה דוגמאות היסטוריות פרטיות. פאשיזם - איטליה של מוסוליני , אפרטהייד - דרא״פ אני חושב שניתן ללקט שם יותר מאחת או שתיים הצעות הזויות. או כפי שאמר ג׳ון לנון לסטיבי וונדר נחיה ונראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חלקן אכן לא נשמעות איומות מדי" מה? מה? חשבתי שאתה רציני? אתה בוודאי מתלוצץ. מה? מה? אני מתחנן. מה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טושה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הן לא נשמעות איומות מדי מהסיבה הפשוטה שהן נורא מטופשות) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחשב באפליה התקציבית הקיימת כבר לאותן רשויות, הענשה תקציבית איננה דבר של מה בכך. חבל שחוק מסוג זה משאיר אותך שווה נפש. מעניין מדוע רשויות שפונקציונרים בתוכן מחזיקים בתפיסות גזעניות- הגזענות אסורה במדינת ישראל-אינן נענשות (צפת למשל). מה שמדאיג אותי איננו רק מה כן, אלא גם מה לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדבריך אני מבין שברצונך להעניש בשל דעות שאינן מוצאות חן בעיניך. למזלנו, המחוקק נאור ממך, והוא מאפשר שלילת מימון רק בשל מעשים ולא בשל דעות. החוק בהחלט מאפשר פגיעה במימון של גוף שהוציא כסף על הסתה לגזענות, אבל רק בהקשר להוצאה הבעיתית. ממש כמו פגיעה במימון בשל ציון יום הקמת המדינה כיום אבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינך מבין טוב. בצפת לא היו רק דעות אלא גם מעשים. האם חוות דעת- פסיקה -של רב היא רק דעה או מעשה? האם העונש על ציון יום הנקבה הוא מניעת מימון ציון היום הזה-הוצאה בעייתית ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מדוע רשויות שפונקציונרים בתוכן מחזיקים בתפיסות גזעניות... אינן נענשות'' תפיסות הן דעות. על המעשה ''פרסום חוות דעת גזענית'', אפשר אולי יהיה לשלול מימון מעירית צפת אם הוא נעשה על חשבונה (נגיד, בשעות העבודה של הרב), ובסכום של עד פי שלושה מעלות שעות העבודה שנדרשו למעשה הפרסום הגזעני. אם עירית צפת מימנה את הדפסת הפרסום, אפשר יהיה לשלול ממנה עד פי שלושה מעלות ההדפסה, וכו'. אם ראש עירית אום אל פאחם יאמר ''הקמת המדינה היא אסון'', אי אפשר יהיה לשלול מימון מהעיריה. אם הוא ישלם בכספי העיריה על כנס שעוסק בנושא זה, אפשר יהיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דייק: החוק קובע שהמדינה לא תשלם למי שמציין את יום הקמתה כיום אבל. אין שום בעיה להתאבל על הנכבה בימים אחרים, גם במימון המדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שהבנתי רק בישראל מציינים את יום הנכבה בתאריך של יום העצמאות. זה לא התחיל בהתרסה כנגד המדינה, אלא בממשל הצבאי עד שנת 66. תחת הממשל הצבאי תנועתם של ערבים אזרחי ישראל היתה מוגבלת, ונדרש היה אישור מיוחד על מנת לצאת מן הכפר. היום היחידי בשנה בו גם לערבים היה חופש תנועה היה יום העצמאות, וכמובן שערבים שהוגדרו בישראל נוכחים-נפקדים (כלומר, רכושם הופקע למרות שלא ״ברחו״, ולמעשה התגוררו לפעמים לא רחוק מאדמתם) ניצלו את היום הזה כדי לעלות לכפרים ולאדמות בהם נולדו. מאז השתרש המנהג, למרות שבפזורה הפלסטינית ובשטחים מציינים את יום הנכבה דווקא ב 15 במאי, ולאו דווקא ביום העצמאות. ייתכן שהיום ראוי להזיז את ציון הנכבה מיום העצמאות. בוודאי שבתסריט בו ערבים ויהודים חיים ביחד אין זה מומלץ שהחג והאבל יתערבבו מדי שנה בהתרסה. אולם על מנת שזה יקרה, יש להסכים לדבר על מה שקרה, על ״נוכחים-נפקדים״, על פליטות, על אדמה, על פוגרומים, על טרור, על המשטר הצבאי, על דמותה של ישראל המודרנית. אם מתעקשים להדחיק ולפחד מכל זה, ורק מנסים לשנות בכוח מנהג שמעצבן את הרוב היהודי אז לא יישאר דבר מלבד התרסה, שלא תוביל לשום דבר טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב'פוגרומים' אתה מתכוון לכך שהציבור הערבי בישראל צריך גם הוא לדבר על נושאים כגון כוונות ההשמדה המוצהרות (כמה טריליון ציטוטים ב-1948 של מוריס), על הטבח בעדן, הקריאות של דיקן אל-אזהר לג'יהאד נגד היהודים ב-1948, וכן הלאה, או שרק היהודים צריכים להכות על חטא ולהעמיד פנים כאילו מלחמת העצמאות הייתה פרעות קישינב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשכתבתי פוגרומים חשבתי דווקא על יחס הערבים ליהודים, אבל זו לא תחרות מי רשע יותר, הנקודה היתה שיש ליהודים ולערבים בישראל כמה דברים ללבן, סתם להדחיק את מה שקרה לא יעזור לחיים ביחד של שני העמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שנוסח החוק "את יום הקמת המדינה או את יום העצמאות" אולי נועד לכלול את ה-15 במאי (כמובן, קצת בעייתי כי המדינה נוסדה ב-14 במאי, ובכל מקרה שאלה כזו תהיה נתונה לפרשנות משפטית). מה שחשוב פה באמת זה לא התאריך, אלא ההפרדה של האבל על הנכבה מהאבל על עצם קיומה של מדינת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שיוזמי החוק לא יסתפקו בהזזת יום הנקבה מיום העצמאות. אם יוזז היום, מוקדם או מאוחר יוגש תיקון לחוק שיאסור בכלל את ציון יום הנקבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנרמז לעיל, השאלה היא מה תוכנו של "יום הנכבה". אם תוכנו "הקמת המדינה היא אסון", או "ה-14 במאי 1948 הוא יום אסון", אז החוק הנוכחי עשוי לחול עליו, גם אם יצוין בפורים. אם תוכנו "גירוש הערבים הוא אסון", אפשר באופן עקרוני לציין אותו מתי שרוצים. קביעתו ביום העצמאות דווקא, מעלה את החשד שתוכנו האמיתי הוא הראשון ולא השני. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |