|
||||
|
||||
אבל אפשר יהיה להעביד אותה, בסופו של דבר, לא? ___________ אחרי הוצאה של עוד כמה עשרות מליונים. |
|
||||
|
||||
השאלה מתי זה בסופו של דבר. ההערכה החובבנית שלי -ללא שום ביסוס וידע -אומרת שעדיין לא הצליחו לפתח טכנולוגיה מבצעית להפקת קרן שתשמיד עצמים בטווח של קילומטרים. אולי בנו משהו לטווח של פחות מקילומטר, מה שהופך את המערכת ללא משמעותית בהקשר זל הרקטות. אם היו מצליחים לחתום על חוזה עם החמאס והחיזבללה שהם מתחייבים לירות את הפצמ''רים והרקטות במרחק של פחות מקילומטר מהמערכת- המערכת היתה עובדת. סליחה, גם שני קילומטרים הוא טווח קצר מדי. |
|
||||
|
||||
מנחש שפיתוח כזה יעלה לפחות מיליארד דולר. למה כל כך הרבה ? כי הטכנולוגיה של נשק לייזר לגמרי לא מוכרת. לעומתה, טכנולוגיות של רקטות, טילים, מקלע כבד, מכ"ם — כולן טכנולוגיות שנוסו עשרות שלנים, לכן כאן יש פחות מקום לשגיאות בפיתוח. זה יהיה מצב מאוד לא נעים אם נשקיע מליארד דולר בפיתוח נאטוטילוס ולבסוף נקבל מערכת עם ביצועים חלשים מאוד. נראה לי שרק לארצות הברית יש משאבים כספיים מספיקים לפיתוח נשקים מבוססי לייזר. |
|
||||
|
||||
קראתי פעם שעקב אכילס של המערכת הוא כמות האנרגיה האדירה שהיא דורשת. היה כתוב שם גם שאם הקרן לא היתה צריכה לעבור באויר אלא בואקום- המערכת כבר היתה מבצעית. אבל הידע שלי בפיסיקה מוגבל מאד. אני מניח שדב מבין בזה הרבה יותר ממני. |
|
||||
|
||||
שלי מוגבל עוד יותר משלך. כל מה שאני יודעת על המערכת זה מה שרשמתי - את זה שמעתי היום ברדיו, ומקריאה בויקי על הנאוטילוס. ושם נימנו לא מעט חסרונות שלה, כולל פליטת גאזים רעילים. |
|
||||
|
||||
אני רואה ש''רשמתי'' הגיע עד הנה ואחז בצמרות גבוהות. חבל, הפעלים לרשום ולכתוב התאחדו ואי אפשר עוד להבדיל ביניהם. |
|
||||
|
||||
זה גם הכותב שלי. |
|
||||
|
||||
הקוטב המגנטי. |
|
||||
|
||||
שוב האטמוספירה הזאת. לפעמים בולעת לפעמים מפזרת. בגללה אי אפשר לסמוך על פוטון שיגיע למטרה. |
|
||||
|
||||
איני חושב שעקב אכילס של המערכת היא "כמות האנרגיה האדירה שהיא דורשת" (איפה קראת את זה ?). מעבר הקרן באטמוספירה יש בו אכן איבוד אנרגיה אבל לדעתי זו לא בעיה קרדינלית והלואי וזו הייתה הבעייה היחידה של המעבר באטמוספירה. הבעיות היותר קשות הן העיוותים בקרן שנובעים מכל מיני דברים שישנם באטמוספירה, וגם חימומה מהקרן עצמה. היתרון הגדול שבו אפשר למקד קרן למרחק קילומטרים וליצור כתם קטן ממדים על המטרה, תלוי מאד ב"נקיון" של הקרן. הנאוטילוס מכילה (כנראה. איני מכיר את המערכת הזאת), טכנולוגיה מאד חשובה שמטפלת בעיוותים האלה, יותר נכון, מטפלת בקרן כך שהעיוותים לא יקלקלוה(1). (1) מצאתי ברשת מאמר של עודד עמיחי (שהיה פעם הבוס שלי) ובו תשובות לטענות כנגד הנאוטילוס. הטכנולוגיה שאותה הזכרתי נקראת "אופטיקה אדפטיבית", והיא מוזכרת במאמר, ומסתבר שאכן היא קיימת בנאוטילוס. מדובר בהחזר שנקלט ע"י המשגר שמהווה משוב, שלפיו מתקנים באמצעות מראות את הקרן. זה נשמע כל כך מסובר שכאשר שמעתי על כך לראשונה לא האמנתי שאפשר שיהיה דבר כזה. אבל עובדה. זה קיים וזה עובד.) עודד עמיחי שרוף לנושא ובודאי שהקורא צריך להבין שמדובר במאמר מאד סובייקטיבי. אבל בכל זאת כדאי לקרוא. http://www.magenlaoref.org.il/mashabat.html |
|
||||
|
||||
אותה חומצה פלואורית hf שבמאמר נאמר שאינה מסוכנת יותר מהחומרים שפולטים הטילים, אני זוכר ששמעתי עליה לראשונה מפי עודד עצמו שהסביר לנו שאת הנוזל הזה אי אפשר לשתות כי כששותים אותו הוא יוצא מכאן. . . והוא הצביע על הקטע בגופו שבין הצואר והסנטר. |
|
||||
|
||||
היום שמעתי מפיסיקאי את ההסבר שאתה כותב. הוא סיפר שאת האופטיקה האדפטיבית פיתחו במסגרת הפרוייקט שנגנז-מלחמת הכוכבים.בכל אופן תודה על האינפורמציה והקישור. |
|
||||
|
||||
משתמשים בזה היום באסטרונומיה. |
|
||||
|
||||
לדעתי התיקונים האופטיים שאתה מדבר עליהם מסייעים לקרן הלייזר להגיע למטרה מדויקת גם כשהאטמוספירה ''מלוכלכת'', אבל הם לא יכולים לעזור בריכוז מחדש של עוצמת הקרן שנשברה בחלקיקים והתבזרה. |
|
||||
|
||||
את שבה ומדברת על אובדן אנרגיה, נושא שמשום מה כולם נטפלים אליו לשוא, את זה אפשר לפתור ע''י ''לחיצה יותר חזקה על הגז'', כלומר הזרמת יותר דלק. מדובר כאן בכמויות סבירות, הרבה פחות מאשר בדלק שלי טיל, בכלל ללא השוואה. לא זאת הבעיה. הבעיה היא פיזור האנרגיה אם הקרן לא ממוקדת על נקודה במטרה. |
|
||||
|
||||
לדעתי אתה טועה, והבעיה בגרגרי אבק וטיפות מים באטמוספירה היא שהם מחזירים את הקרן ומפיצים אותה, והיא מאבדת מהר מאד את עוצמתה. זו התרשמותי, כי תיקונים אופטיים הם לא דבר חדשני ואנחנו יודעים לעשות זאת כבר מזמן, הם נועדו לפצות על עיוות קרני האור בגלל תנודות באוויר, פגמים בעדשות, תזוזות במקור הקרן ובתנועת המטרה, וכל מיני עיוותים שאפשר למדוד אותם ולפצות עליהם מתימטית בעזרת פוריה הישן והטוב. אבל גם אני הדיוטה בתחום ואולי אני טועה. נמתין למומחה. |
|
||||
|
||||
את מדברת על אובדן אנרגיה שמגיעה למטרה עצמה בגלל שהיא "מוסתת" ומגיעה למקום אחר ולא על בליעה , כך שבעצם אנו מדברים על אותו דבר. בסעיף 6 במאמר שהבאתי יש התייחסות לעניין הזה, שמובאת ע"י מומחה, אמנם משוחד. האופטיקה האדפטיבית (לפי מה שהסבירו לי פעם מדובר בחלוקת המראה הממקדת להמון מראות קטנות שאפשר לשחק ולשנות את הזוית שלהן) תפקידה לתקן חלק מהאובדנים האלה. |
|
||||
|
||||
''אנרגיה מוסתת'' זה לחלקו השני של הדיון. |
|
||||
|
||||
מוסטת |
|
||||
|
||||
נאוטילוס זו מערכת שהאמריקאים (ביחד איתנו) התחילו לפתח והם עדיין אילו שמקבלים את ההחלטות האסטרטגיות לגביה. להבדיל מאיתנו, אין להם שום עניין דחוף בהגנה מפני ירי מרגמות, אלא רצון לפתח יכולת להגן על נכסים אסטרטגיים (נושאות מטוסים, בסיסים באזור מלחמה) וליירט טילים ארוכי טווח מהאוויר. לכן האינטרס שלהם הוא לפתח מערכת קטנה וניידת ככל הניתן, רצוי כזו שאפשר להרכיב על מטוס, שיוכל ליירט טילים סמוך לשיגור. לפני כמה שנים הם הבינו שעם הלייזרים הכימיים הנוכחיים אי אפשר להגיע להשגים שהם רוצים עם המערכת הזו (גדולה, דורשת אחסנה של כימיקלים מסוכנים במקום), והכוונה היתה (לפחות לפי הפרסומים שקראתי) להמתין עד שלייזרי מצב מוצק מתאימים יפותחו. אז בסופו של דבר, כן, אפשר יהיה לגרום לה לעבוד, אפילו די מהר (למרות הרבה מגבלות של המערכת, מגבלות שאולי מעבר לאורכי גל אחרים יפתור). אבל לא ברור עד כמה הסוף קרוב ועד כמה האמריקאים ישתפו פעולה. |
|
||||
|
||||
לאמריקאים פחות לחוץ גם כי יש להם פתרון זמני אחר: תותחי וולקן פלנקס, שמסוגלים להשמיד פצמ"רים ורקטות. למרבה הצער, מערכת הבטחון שלנו סרבה בעקשנות (וממשיכה לסרב) לבחון את האמצעי הזה בשטח. הוא טוב למפקדות האמריקאיות בבגדד ובקאבול, אבל כנראה לא לתושבי שדרות. אגב החומרים הכימיים שהלייזר פולט, לא פורסם מה הדלק שמניע את הרקטות של הכיפה, אבל אם זה דלק מוצק (כפי שדי סביר להניח) אז אתה גם לא רוצה לנשום את מה שהדבר הזה פולט. |
|
||||
|
||||
אז כבר יש בעולם מערכת שעושה את מה ש"כיפת ברזל" עושה? |
|
||||
|
||||
היא לא עושה מה שכיפת ברזל עושה,אבל היא עושה מה שהכיפה לא עושה: מגינה מפני פצמ"רים ורקטות גם בטווח קצר של קילומטרים ספורים (נניח, הטווח מעזה לשדרות) שהכיפה לא מסוגלת לטפל בו. כפי שצויין כאן, היא מגינה על שטחים קטנים יחסית, כך שהגנה על עיר כמו אשקלון באמצעותה אינה מעשית - אבל בהחלט יתכן ששלוש-ארבע מערכות כאלה מסוגלות להגן על שדרות. |
|
||||
|
||||
תודה. מעניין לאן הולכים אלפי הכדורים שהיא יורה. אני מניח שבים אין בעייה, אבל מול עזה? |
|
||||
|
||||
אתה יכול לדאוג לכך שהם יתפוצצו באופן עצמאי.באוויר אם הם הגיעו לגובה גדול מספיק בלי לפגוע בכלום. אם האמריקאים השתמשו בזה ב-Green Zone בלב בגדד אז יש לזה פתרון מספק. |
|
||||
|
||||
זה מזכיר לי שכשהייתי בצבא תהיתי, ועד עכשיו אני לא יודע מה התשובה: בבסיס כשלהו אי-שם בלב תל-אביב עושים עליית משמר ופורקים את הנשק לפי הנוהל, בזווית שישים מעלות. אם חלילה באמת יש כדור בקנה והוא נורה באותן שישים מעלות, מה יהיה סופו? האם זניח הסיכוי שבתום מסלולו הבליסטי הוא יפול על ראשו של עובר אורח תמים? האם התנע שלו במקרה כזה לא יספיק כדי לגרום לחבלה חמורה? קטלנית? |
|
||||
|
||||
אני מניח שמטרת ההטייה ל-60% היא הפחתת הסיכוי לפגיעה בבני אדם במקרה של פליטת כדור. לשם חישוב פשטני של סיכוי זה, נניח (ויקיפדיה) שבאזור הבסיס 8000 תושבים לקמ"ר, כאשר כ-10% מהם נמצאים בחוץ או ליד חלון, וכן שהיטל גופם בכיוון הנפילה הוא 0.4 מ"ר (גובה ממוצע 1.5 מ', רוחב - חצי מטר, פקטור זוויתי - 0.5). נקבל שבכל קמ"ר, שזה מיליון מטרים רבועים, תופס השטח הפגיע של תושבים1: 8000*0.1*0.4 ~ 300 מ"ר, כלומר, 0.0003 של השטח, שזה הסיכוי לפגיעה באדם בהינתן פליטת כדור ב-60 מעלות. לעומת זאת, הטיית הרובה באפס מעלות מכפילה פי כמה את הסיכוי משתי סיבות עיקריות: בד"כ, צפיפות האנשים באזור הפריקה גדולה פי כמה מזו הממוצעת בעיר. הסיבה השניה היא שכאשר הזווית יורדת, החישוב משתנה (והופך לדו-מימדי במקום תלת-מימדי) והסיכוי מזנק בהתאם. בקיצור, ה-60 מעלות - לא בכדי. 1 לא כולל הרצליינים, ירושלמים ובת-ימים שגם כך נמצאים שם רק כדי לגזול מן התל-אביבים את מקומות העבודה ואת הנשים שלהם ולכן מבחינת הכדור הם שטח ריק |
|
||||
|
||||
יופי, ענית על השאלה הראשונה - עכשיו ענה על השניה :-) |
|
||||
|
||||
אסתפק כאן בתחושת בטן - אם הכדור יפגע בבטן הוא יגרום שם נזק משמעותי, אחרי כל מרחק שהוא יעבור עד לשם. |
|
||||
|
||||
תודה! (אני קצת מקנא, כי אני מרגיש שלא חסר לי הרבה כדי להיות יכול לעשות חישובים כאלו בעצמי... אבל משהו כן חסר) |
|
||||
|
||||
ולהעריך כמה מכווני פסנתרים יש בשיקגו אתה יודע? |
|
||||
|
||||
לפני כמה זמן, בראיון עבודה, נשאלתי כמה תחנות דלק יש בארצות הברית. גילגלתי את עיני ונזפתי במראיין על השאלה הבנאלית. "אבל פיינמן היה שואל כמה מכווני פסנתרים יש בניו יורק" ניסה המראיין להתגונן. "כשפיינמן שאל, זה עוד לא היה בנאלי" וידאתי הריגה. למרות זאת, מכיוון שהוא מאוד ביקש, עשיתי עבורו את החשבון ( כבר הספקתי לשכוח את התוצאה, אני רק זוכר שהשיקול הבסיסי היה שמשאבה פעילה כ10% מהזמן ואידך זיל M\M\1). בכל אופן, המראיינים הודו לי בנימוס ( היו שניים, אולי פחדו להשאר לבד איתי) והזכירו לי לא לשכוח להחזיר את התג. מאז לא שמעתי מהם. ובפעם הבאה- איך ראובן הגיב כששאלו אותו אם יהיה מוכן ללמוד ורילוג ולקודד מודולים לאייסיקים ואיך זה השפיע על תוצאות הראיון. |
|
||||
|
||||
תודה על הגירוי. ניסיתי את כוחי עכשיו, לפני שהצצתי בגוגל (שהביא אותי ל http://en.wikipedia.org/wiki/Fermi_problem ולנאס"א. באופן נחמד, שאלתי את עצמי בדיוק את השאלות הנכונות, אבל בכולן ההערכות שלי היו שונות מאוד משל שני אלו. הגעתי לעשרה מכוונים בלבד, מעל סדר גודל פחות מההערכה בשני החישובים המקושרים. אז זה שהתעצלתי לבדוק1 והערכתי את אוכלוסיית שיקגו בשני מיליון, זה בעיה שלי (אם כי לפחות אחד משני המקורות האלו גם התעצל לבדוק). אבל עיקר ההבדל הוא בשני פרמטרים שבהם ההערכות של אלו נראות לי מאוד מפתיעות: אחוז התעסוקה של מכווני פסנתרים (שניהם נותנים ארבעה פסנתרים ביום עבודה, וימי עבודה כדי משרה מלאה, ואילו אני ניחשתי פסנתר אחד ביום ממוצע); ובעיקר, שיעור משקי הבית עם פסנתר מתוחזק. ויקי מנחשת אחד מעשרים; לי אחד מעשרים נראה אחוז סביר לשכונות מעמד בינוני בוינה, ומופרז לחלוטין למטרופולין אמריקאי שכולל אחוז ניכר של מאותגרים סוציואקונמית, שלפי סטריאוטיפיי אין להם בכלל פסנרתים. נאסא מנחשים אחד מחמישה! בכלל, לנחש אחוז אחיד על כלל אוכלוסיית שיקאגו נראה לי לא מועיל, וגם מספר נפשות למשק בית נראה לי קשה ולא מועיל לנחש על כל האוכלוסיה. במקום זה, ניחשתי מאתיים אלף בתי אב עם פוטנציאל פסנתרי, ואחד מעשרים מביניהם שיממשו את הפוטנציאל - עשרה קילופסנתר לכל שיקגו. 1 בעצם במשחק הזה אסור לי לבדוק. |
|
||||
|
||||
זה שבית אחד מעשרים יש פסנתר עוד נשמע לי סביר, אבל פסנתר שמכוון פעם בשנה נשמע לי מופרך לחלוטין. הייתי מנחש שלא יותר מאחד מחמישה מכוון את הפסנתר, וגם אז לא פעם בשנה. |
|
||||
|
||||
אם ידעת לשאול את השאלות הרלבנטיות אתה בהחלט יכול להיות מרוצה. |
|
||||
|
||||
אני אכן מרוצה (ואפילו מרשה לעצמי לחשוב שאני צודק לא פחות מהם גם בפרמטרים, עד שיוכח אחרת). זה היה מספק: ברגע הראשון חשבתי "אני לא יודע בכלל איך לגשת לזה", וממילא יום ומשהו לא היה לי זמן לחשוב על זה; כשהתיישבתי לחשוב על זה, עדיין לקח זמן של דקות למעבר מורגש מ"אין לי מושג איך לגשת לזה" ל"טוב, אפשר לפרק את זה ככה". מצד שני, אחרי הפירוק הרגשתי שהוא קצת חרטא, וקל מדי (וכולל פקטורים עם טווח טעות גדול מדי, כפי שראינו), ובטח יש פתרון עם הרבה יותר ניצוצות. היה קצת מאכזב לגלות שקלעתי לתשובת בית הספר. |
|
||||
|
||||
כשהתרחש הצונאמי ניסיתי לחשוב מה הנזק הכספי מדבר כזה. אמרתי לעצמי - כמה עולה מטוס, 50 מיליון דולר? אז הנזק מהצונאמי הוא בטח 250-300 מיליארד דולר. נסתרות דרכי המוח ואין לי מושג מה ההגיון בזה, אבל אחר כך ראיתי שזו הערכת "מומחים", שכל אחד מהם מן הסתם התחיל באיזה דבר אחר ולא במטוס, והופ קפץ לאותו סכום. |
|
||||
|
||||
בתשובה לשאלתך האחרונה: על-פי התקציר הזה של פרק מהתוכנית Myth Busters, כדורים תועים שנורו לשמיים יכולים להרוג, ואף עשו זאת. |
|
||||
|
||||
בטירונות עתודאים, בתגובה לשאלה דומה, טען המ"מ שלאחר מעוף של 3 ק"מ באטמוספרה, הקליע מסוכן כמו ג'ולה שנופלת ממגדל. אבל זה יכול להיות לא נעים |
|
||||
|
||||
אז זהו, כשתהיתי בצבא הנחתי שזה כמו גולה שנופלת ממגדל, ובעצם תהיתי אם זה קטלני. מהקישור של יובל נובע ש(א) הגולה הנופלת לא קטלנית, כמו גם כדור שנורה לגמרי אנכית, (ב) קשה מאוד לירות כדור לגמרי אנכית, והקצת אופקיות עלולה כבר לעשות את הכדור קטלני. |
|
||||
|
||||
לגולה יש גרר גדול יותר מאשר לקליע, כך שמהירותה הסופית קטנה יותר. למעשה אם אתה יורה כדור אנכית ממש, כוח קוריאוליס ידאג לכך שלא תפָּגע. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שיש לנו את המערכת הזו על ספינות (אם אני לא טועה, זו המערכת שלא טרחו להפעיל באח''י חנית). השטח שהמערכת הזו מכסה נמוך בהרבה, למיטב ידיעתי. |
|
||||
|
||||
קראתי את הערך פלנקס (מערכת נשק) [ויקיפדיה] ועכשיו לא ברור לי: יש, או אין לנו מערכת כזו בשדרות? |
|
||||
|
||||
אין בשדרות, יש בחיל הים. |
|
||||
|
||||
אולי לייזר של אלקטרונים חופשיים יהיה הפתרון תגובה 562452 . בינתיים זה מדע בדיוני, ולא נראה לי שתושבי אשקלון ובאר שבע יכולים לחכות בסבלנות עשר, עשרים או שלושים שנה. |
|
||||
|
||||
למה לא? אתה חושב שתוך עשר, עשרים או שלושים שנה ייפסק הירי מכוון הרצועה? |
|
||||
|
||||
אני חושב שכדאי לעשות משהו גם עד אז. |
|
||||
|
||||
אני חושב שכדאי להיות עשיר, בריא וצעיר (לא בהכרח בסדר הזה). האם אתה חושב שייעשה משהו עד אז? |
|
||||
|
||||
כן. |
|
||||
|
||||
אשרי המאמין. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |