בתשובה להשטן, 06/04/11 9:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הייתי מנחש שכן. חלק מהכיף בכתיבת טוקבק1 מרושע הוא שאף אחד לא יודע מי אתה. אני, האמת, לא ממש יודע, אני אף פעם לא ניסיתי. 1 המילה העברית שאני המצאתי לטוקבק: תגביב - שילוב של תגובה וביב. יש משהו של האקדמיה אבל אני חושב שמילה לטוקבק צריכה לבוא מהטוקבקיסטים - כלומר מהעם (וחזרנו לוויכוח לעיל). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחה המקובלת הייתה באמת שאנשים מרשים לעצמם יותר בחסות האנונימיות. בינתיים מסתבר שבפייסבוק - תחת שם מלא, תמונה וכשכל החברים שלך רואים - יש לא מעט בוטות ואכזריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מקום יש בוטות ואכזריות. זו שאלה של כמויות (אבל אני לא מדדתי, אז אני לא יודע. זה יכול להיות מחקר מעניין לאנשים שעוסקים בזה - פרופסורים לרשתות חברתיות1, יש כאלו: אני חבר של אחד כזה בפייסבוק). 1 תהרגו אותי איך הם קיבלו פרופסורה כל כך מהר... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 פשוט מאד: הם לא היו צריכים לחכות שזה שישב לפניהם על הכסא ימות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי - יותר ממה שאפשר היה לצפות שאנשים יסכימו לפרסם בפומבי תחת שמם המלא. רוצה לומר - אנשים התרגלו לפרסם ''באינטרנט'' בלי גבולות כשהפרסומים היו אנונימים, והמשיכו בכך גם כשהאנונימיות הוסרה. אין לי הפניות אבל אני זוכרת שנתקלתי בטענה הזו בכמה מקומות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |