בתשובה לאור, 11/02/02 19:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כתבתי כאן בעבר עד כמה השפיעה השאלה הדמוגרפית על הרהב הערבי כלפינו. דומה שבכוח ריבויים הטבעי הם מהלכים אימים עלינו ומציירים מעין עובדתיות לכאורה המעמידה בסימן שאלה את מפעלינו הלאומי כאן. ב-67 מנתה אוכלוסיית הגדה 450,000 איש. בעת הבחירה הערבית בדרך המלחמה והטרור מנתה אוכלוסיה זאת קרוב ל-3 מליון אנשים, רובם המכריע תחת שלטון הרשות. עראפת קבע בעת האנטיפאדה הראשונה כי האשה הפלשתינאית היא פצצת הזמן הטומנת בחובה את אובדן תקוות הציונות. קול המון כקול שדי? האם ניתן למפלי הפרו-רבו הערביים להבריח אותנו מכאן? משל לאדם הדר בחלקה של דירה, כשבתוך זמן לא רב שכניו הופכים לערב גדול ורב ומתחילים לבריין כלפיו תוך מגמה ברורה לנפנפו. האם התרבותם הגורפת היא הנימוק העליון (בנבדל מתירוצי השכנוע העצמי שייתן לעצמו בשם הכניעה למורך) מדוע עליו לוותר על זכויותיו? אנו בונים פה חברה ותרבות בשם הגשמת זכותינו להגדרה עצמית. זכותה זאת של האומה הערבית ממומשת במדינות רבות, שדגלי רובן מייצגים שיתוף ואחדות פאן ערבית. האם קברניטי אוסלו לא נקטו כאן במה שכיניתי ישרצנטריות (תפיסתנו העצמית כמרכז היקום), בהסיקם שכל חפצם של ערביי ישראל הוא דגל להניף, מתוך גזירה שווה עם שאיפות המדינה היחידה של הלאום היהודי? האם זיקתו זאת של הלאום היהודי אמורה לעמוד בזיקת גומלין כלשהי עם פרץ-סער הדמוגרפיה הערבית? אם כן, היא זמנית בהכרח. בחשבי על מכתב הבריחה של מקצת הקצינים וריבוי הסמ"רים נזכרתי בכתובת שראיתי לפני שנים רבות בשק"ם באל עריש: "האשה, כמו כל דבר בצבא, מורכבת משלושה חלקים: ראש, גוף אמצעי, ומערכת פיסוק". באנלוגיה, הסמ"ר הנס מורכב, כמו כל דבר בצבא, משלושה חלקים: ראש מבולבל לגבי זכויות לאום אלמנטריות. לב מבועת מאימת הפרו-רבו הערבית מערכת מנוסת-אילוש ("איש לאוהליך ישראל"). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המונח "לאום ערבי" הוא מטעה. מה עניין ערבי מעזה לערבי מכווית? זה ששניהם ערביים זה לא מנחם את מי שאין לו בית. זה כמו להגיד שלא היה צורך בארה"ב כי תושביה היו מהגרים וכבר יש להם ארצות. הטענה הזו אינה צודקת לדעתי ואינה נכונה. לערביי ישראל והשטחים יש זכות לגיטימית להקים להם מדינה בשטחיהם. איני מערער על הזכות הזו, אני פשוט שם עליה זין. מדינת ישראל היא לא אלוהים וגם לא מזכיר האו"ם. אין זו חובתה לדאוג לשמירה על מאזן הצדק בעולם ואין זו חובתה לדאוג לבית לכל פליט ערבי. כשאנחנו רצינו מדינה פשוט באנו והקמנו אותה והם ניסו למנוע זאת. עכשיו הם מנסים להקים מדינה ועלינו למנוע זאת כי זה מאיים עלינו. פשוט מאוד. לא צריך להצטדק בעניין ולא צריך לחפש איצטלה מוסרית. אז אנחנו כובשים וגזענים, אז מה? אנחנו גם שייכים למין האנושי ויש לנו שתי רגליים? מה בדיוק ההבדל פה? זה שאנחנו מוגדרים כלא מוסריים לא יהרוג אותנו. זה שננסה להיות כאלה כן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |