בתשובה לדורון הגלילי, 05/04/11 13:31
מהירות הנפילה לא תלויה במשקל אלא במספר כוחות (גרביטציה וגרר) 567190
אמ • בתשובה לדורון הגלילי יום ג', 5/4/2011, 19:44
גרר הוא כוחות (בכיוונים שונים) שמפעילה האטמוספירה. הכיוונים השונים אינם רק בכיוון התנועה או בכיוון הנפילה, אלא תלויים בצורה של הגוף.

בניסוי המפורסם של גלילאו הוא ביטל את כוחות הגרר (האטמוספיריים) על ידי שהכניס את הגופים הנופלים לחללים מרוקנים מאוויר. הסתבר שבתוך ריק כל הגופים נופלים בדיוק באותה מהירות.

במטוס , דאון וכדומה הגרר פועל (בערך) בכיוון ניצב לכיוון התנועה -לכן גופים אילו נופלים ארצה באופן איטי או אפילו עולים כלפי מעלה.

אריסטו אמר המון שטויות בכל התחזיות שלו אבל זה סיפור אחר. בכל אופן בזמנו היה מאוד קשה להעריך את כל הכוחות בתנועה, לכן הוא ניסה לתת כלל אצבע (נידמה לי שהוא התכוון לא למשקל אלא ל''משקל סגולי'', כלומר שגופים בעלי משקל סגולי גבוה נופלים מהר יותר מגופים בעלי משקל סגולי נמוך).
מהירות הנפילה לא תלויה במשקל אלא במספר כוחות (גרביטציה וגרר) 567197
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה לאמ יום ג', 5/4/2011, 20:14
הבעיה היא לא עם זה שאריסטו או תלמי כתב איזשהי שטות לפני 2000 שנים. הבעיה היא עם כך שלא תיקנו אותה. בכל מקרה, מעניין לראות שהמודל הגאוצנטרי [ויקיפדיה] הוא דווקא תוצאה של תצפיות ומחקר. הוא היה ההסבר המוצלח ביותר בתקופת אלכסנדריה. זה די לא הוגן להאשים את היוונים הקדמונים.

אם כבר, אתה מוזמן להאשים את הערבים ואת הנוצרים בימי הביניים. גם מהם וגם מהם היו מי שטרחו לעקוב בדייקנות אחרי הכוכבים. ר' גם החלק המעניין:
(בקריאה ראשונה נראה שנכתב כפשרה בין המעריצים השרופים של Maragheh observatory [Wikipedia] לבין אחרים).

גם קופרניקוס וגם גלילאו, כמו קודמיהם, ידעו שמסלולים חייבים להיות מעגליים. רק התצפיות מדויקות של טיכו ברהה וחישוביו המדויקים של תלמידו קפלר הראו שהמסלולים הם בעצם אליפסות. ורק דור אחד לאחר החוקיות שקפלר מצא במסלולי הכוכבים, הצליח ניוטון למצוא כאן את חוק המשיכה.
מהירות הנפילה לא תלויה במשקל אלא במספר כוחות (גרביטציה וגרר) 567205
אמ • בתשובה לצפריר כהן יום ג', 5/4/2011, 21:08
תנועה של גוף באוויר (בלי ניטרול כוחות הגרר) נראה לי מסובך יותר מתנועת כוכבי הלכת.
לפי מה שהבנתי, אריסטו נתן כלל אצבע לתנועה כזו והסתפק בכך.

גם גליליאו הסתפק בהסבר מה קורה בתנועת גוף בווקום. כמו כן, משוואות התנועה שלו מוצגות בתור _קירוב_ כאשר כוחות הגרר חאטמוספירי זניחים.

לגבי השפעתו השלילית של אריסטו על התפתחות המדע, יש ספר של סטילמן דרייק. הוא טוען שההכשלה העיקרית (נאמר מתקופת הרנסנס ואילך) לא הייתה מצד אנשי הדת אלא מצד האקדמיה למדעי הטבע. האקדמיה למדעי הטבע דבקה בצורה קנאית בהסברים של אריסטו. במקרה של גלילאו, הם הסיתו נגדו את אנשי הדת (רוב אנשי הדת לא ממש שנאו את המדע אלא שנאו פרקים מעטים במדע שסתרו בעליל את תיאור העולם החומרי בתנ"ך, לדוגמא הסתירה בין התנ"ך לבין מרכזיות השמש).

יותר מזה, גם בימיו של גלילאו היו אנשי דת מכובדים שלא ראו בכלל סתירה בין דת למדע, אלא ראו בדת תיאור "מוסרי ואלגורי" של העולם ולא תיאור "חומרי". גם ביהדות הרמב"ם ושפינוזה היו קרובים לגישה זו, אלא שהם לא היו בזרם המרכזי.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות