בתשובה לנועה ו, 04/04/11 20:31
מסע בין אמוראים, הדור הבא 567092
ירון • בתשובה לנועה ו יום ב', 4/4/2011, 23:47
אם כבר מדברים על טוקבקים, אז הנה התשובה שלי:

בחברה מודרנית, מי שחוסך לא שומר בדרך כלל את הכסף לעצמו, אלא משקיע אותו. אם לדוגמה החוסך מפקיד את הכסף בבנק, הבנק ילווה את הכסף למי שרוצה לרכוש דירה (לצורך צריכה) או לקבלן כדי שיממן את הבניה (השקעה). הכסף ממוחזר לתוך הכלכלה; או לצריכה, או להשקעה במוצרי הון (רכישה של מוצרים המשמשים לשם יצור של מוצרים אחרים).

מדוע ההשקעה עדיפה על פני צריכה לטווח הארוך? במקום להתפלסף אתן דוגמה פשוטה (שאני לא המצאתי אותה...) נתבונן בכפר שתושביו מגדלים חיטה. החיטה היא גם מוצר צריכה (אוכלים אותה) וגם מוצר הון (זורעים אותה, כדי ליצר חיטה נוספת). כל האיכרים אוכלים חלק מהיבול, וחוסכים חלק אחר כדי שיהיה להם מה לזרוע כדי לקבל את היבול הבא. ככול שיחסכו יותר, יש להם סיכוי לקבל יבול גדול יותר בעונה הבאה. ברור שלאיכרים שיש להם יבול גדול יותר, קל יותר לחסוך, ואכן הם חוסכים יותר. החסכון שלהם מועיל קודם כל לחוסכים (זו מטרת החיסכון), אבל גם לכלל החברה. מדוע? מפני שהיבולים ילכו ויגדלו, מחיר החיטה ירד - וזה פנטסטי דווקא למי שיש לו פחות חיטה.

לפני שאני נסחף להמשיך בתאור האידיליה החקלאית, ומפליג בתאור המכונות החקלאיות שירכשו בעודפי החיטה, ובתאור ההתיעלות העצומה, ומעבר איכרים למקצועות עירוניים, וממשיך בנוסח Civilization להפוך את הכפר שלנו לאימפריה גלקטית, נתאר לעצמנו מה האלטרנטיבה.

נניח שמועצת הכפר מחליטה שצודק והוגן להטיל מס פרוגרסיבי על האיכרים בעלי יבול חיטה גדול, ולחלק את השלל ביו האיכרים שקיבלו יבול קטן יותר‏1. שיעור החיסכון יקטן, מפני שמי שיש לו פחות חיטה, אוכל חלק גדול יותר וחוסך פחות לצורך זריעה. היבול בעונה הבאה יגדל אך במידה מעטה. האימפריה הגלקטית תצטרך לחכות זמן רב יותר.

אם הסיפור נשמע לך כמו מעשיה לילדים, ואינו מתאים לדעתך למה שקורה בעולם האמיתי, המסובך הרבה יותר, אז פשוט גגלי economic growth savings, ותראי שהעולם האמיתי מסכים איתי.

___
‏1 אני לא אתיחס לmoral hazard שתעלול כזה יגרום.
מסע בין אמוראים, הדור הבא 567094
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה לירון יום ב', 4/4/2011, 23:59
לאיכרים בכפר השיקולים שונים. היבול משתנה במידה רבה משנה לשנה. הצריכה (מזון + זרעים) לא משתנה במידה רבה. לכן שומרים במחסנים.

"מס פרוגרסיבי" מקטין באופן כללי את הסיכון.

אבל זה באמת רלוונטי לשלבים מוקדמים של Cvilization.
מסע בין אמוראים, הדור הבא 567183
ירון • בתשובה לצפריר כהן יום ג', 5/4/2011, 18:53
התגובה שלי הייתה תשובה לטוקבק של "נועה ו" למאמר של מירב ארלוזורוב http://www.themarker.com/markets/1.618491

אני התעצבנתי כי מדובר בפרשנית כלכלית בעיתון כלכלי, והייתי מצפה ממנה לקצת יושרה במקום להיות עיתונאית לכל עת, וללכת עם הקו הפופוליסטי של הברנז'ה והאג'נדה הנוכחית של The marker. אז כתבתי טוקבק קצר כי לא היה לי זמן ועצבים ליותר.

אחר כך, אתמול בערב, גיליתי שנועה ענתה לי וכתבה בתגובה לטוקבק מספר 1:

"[החיסכון] מועיל וחשוב מאוד - אבל לכיסו של החוסך בלבד. לעומת זאת, צריכה היא מנוע שמניע את המשק כולו. האמריקאים הבינו את זה בשנות ה-‏50 ויסדו את תרבות הצריכה כמנוע מונע משבר כלכלי עמוק. מיסים ישירים נמוכים ומיסים עקיפים גבוהים מועילים למי שמרוויח הרבה ושומר את כספו. מי שמרוויח מעט ומוציא את רוב כספו על מחיה - משלם הרבה יותר. למעשה, זה רובין-הוד-הפוך, שלוקח מהעניים ונותן לעשירים. ג'ון גאלט היה אוהב את זה."

בקיצור, צריך להבין את התגובה שלי בהקשר של המאמר של מירב ארלוזורוב והטוקבק של נועה.

אתה לא היית יכול להבין את זה, ולכן הסברתי. אני לא כל כך הבנתי מה אתה רוצה עם המחסנים והסיכון. אולי ההערות שלך נובעות מאי ידיעת ההקשר.
מסע בין אמוראים, הדור הבא 567189
ידידיה • בתשובה לירון יום ג', 5/4/2011, 19:42
קטעים שם, למה אתם לא מספרים לחבר'ה? פתאום ראיתי גם את צב מעבדה מחייך לו :-)
מסע בין אמוראים, הדור הבא 567208
נועה ו  (אתר) • בתשובה לירון יום ג', 5/4/2011, 22:27
המעצבן הוא, שלא שמתי לב שהגבתי שם בשמי המלא.
מסע בין אמוראים, הדור הבא 567219
רון בן-יעקב • בתשובה לנועה ו יום ד', 6/4/2011, 6:51
ותמונה מקסימה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות