בתשובה להים שלנו, 23/03/11 17:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קשה מאד להגיב אליך כאשר אתה משנה כל הזמן את הניק שלך. אני חושב שההודים התקשו להבין את גאנדי לא פחות מה"לבנבנים התמימים". מה שטענתי שם הוא שהתפיסה של גאנדי היא אזוטרית וחריגה. הדבר נכון גם בהודו גופא. איני יודע אם אתה אדם שומר מצוות. אם כן, קל יותר להבין את גאנדי. לדעתי גאנדי היה בבסיסו אדם דתי מאוד ולא הומאניסט. האהימסא והסאטיאגראהא שלו (התנגדות לא אלימה) נתפסה על ידו כעיקרון דתי ולא כתוצאה של תפיסות הומאניסטיות. הוא דבק בהם לא משום שהוא ראה בהם אתיקה הומאניסטית אלא משום שהוא סבר שזהו חלק מקוד דתי שמבטיח קיום טוב יותר. התפיסה והדבקות הדתית של גאנדי הכשילה אותו לא מעט כאשר הוא ניצב מול השאלות המוסריות שהציבו בפניו הנאציזם והפאשיזם היפאני. (גאנדי סבר שיהודי גרמניה צריכים להאבק בנאציזם ההיטלראי ע"י התאבדות קולקטיבית, מה שעשוי להבהיר את הצהרתי הקודמת). אולם דוקא במקרה של צ'אנדרה בוס, היא מנעה ממנו טעות היסטורית מוסרית איומה. עם פרוץ מלה"ע ה-I נחתם הסכם בין בריטניה לבין הקונגרס ההודי הלאומי שבוס היו מראשיו (כמו נהרו ומאוחר יותר גאנדי). ההודים הסכימו ללחום לצידם של הבריטים בתמורה להבטחה בריטית להעניק להם עצמאות לאחר הנצחון. ב-1919 התברר שהבריטים (בניצוחו של שר המושבות צ'רציל) מתכחשים להתחייבותם ומנסים להתחמק ממנה (מכאן הביטוי "אלביון הבוגדנית" שאנשי האצ"ל והלח"י אמצו והשתמשו בו כלפי בריטניה). הדבר המתבקש כאן היה שההודים עם פרוץ מלה"ע ה-II ינצלו את ההזדמנות כדי להיפרע מן הבריטים הבוגדניים ולזכות בעצמאותם. כך סבר בוס. אלא שגאנדהי התייצב מולו בכל עוצמתו הרוחנית. גאנדהי התעקש שההתנגדות לאלימות היא חובה דתית ולא כלי מדיני להשגת מטרה כלשהי. להלחם לצידם של הגרמנים כנגד הבריטים יהיה חטא בדיוק כמו להלחם לצד הבריטים. גאנדהי התעקש על נייטרליות מוחלטת והטיף להודים להימנע בכל מחיר משרות צבאי מכל סוג שהוא. בפועל כמעט כל הצבא הבריטי בזירה האסיאנית היה מורכב ממגוייסים הודיים. גאנדהי גרם לפרישתו של בוס גורש ממפלגת הקונגרס הלאומי (INC) והקים מפלגה משלו. הוא עמד בראש ממשלת הודו בגולה (ממשלת אזאד הינד) שהיתה קשורה ל-INA, צבא של מתנדבים ומגוייסים בכפייה מבין שבויי המלחמה שלחם לצד יפאן בבורמה. הצבא הזה מנה כ-43000 חיילים (לעומת כאמור מאות אלפי הודים שלחמו לצד הבריטים. גם הלגיון ההודי שהזכרת שלחם לצד הנאצים הורכב משבויי מלחמה הודים שנשבו ע"י רומל בצפון אפריקה). אני לא זוכר בדיוק היכן היה גאנדהי עצמו בזמן המלחמה. נדמה לי שהוא היה במעצר או יתכן שזה היה בתקופה בה הוא פרש מן הפעילות המדינית בטענה שההודים אינם ראויים לעצמאות כל עוד אינם פותרים את בעיית ההאריג'אן (הטמאים). בכל אופן דוקא התעקשותו של גאנדהי להמנע מאלימות מכל סוג שהוא (בודאי מזויינת) לא מסיבות מדיניות כלשהן אלא מתוך דבקות דתית, מנעה ממנו שיתוף פעולה עם הנאציזם והיפאנים (מבחן בו כשל מנחם בגין ששתף פעולה עם הפאשיסט הפולני פילסודסקי, שלא להזכיר את אנשי הלח"י). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וממש מגוחך לקרוא לאויבו של סטאלין פשיסט. כל מה שלח''י רצה לעשות הוא לסייע להיטלר להגשים את חזונו של הרצל. אגב, קראתי באיזה מקום שדווקא חייליו של בוס זוכים בהודו של היום ליותר כבוד מאלה שלחמו בשורות הבריטים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן זה נכון. וגם בוס עצמו זוכה ללא פחות כבוד ואולי יותר מאשר גאנדהי. כתבתי מה שכתבתי מתוך תקווה שתבין למה. באשר לפילסודסקי, הוא היה עושה מה שעשה, גם בלי שיתוף הפעולה של מנחם בגין עם המשטר הסמי-אנטישמי שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למה גאנדי נחשב למייסדה של הודו החדשה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני מבין גאנדהי אינו פופולארי במיוחד בהודו של היום (לבטח פחות מנהרו). אפילו בקרב תומכי מפלגת הקונגרס (הזרם הפוליטי שלו) מעמדו הוא בערך כמו מעמדו של הרב צבי קאלישר בציונות הדתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שלכד את עיני במאמר הזה הוא המשפט "the great Indian apostle of peace, democracy and nonviolent protest, Mohandas K. Gandhi. לטעמי גאנדהי היה מחוייב לדמוקראטיה לא הרבה יותר מפייגלין או דניאלה וייס. הנסיונות שלו לכפות על הממשל והציבור בהודו את דרכו באמצעות שביתות רעב עד מוות אינן בדיוק דמוקרטיה פאר אקסלנס. אני חושב שתאורו של גאנדהי כאיש בעל אמונה דתית עמוקה מאוד ולא כליברל, דמוקראט או הומאניסט מערבי, הוא נכון יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא אמרתי שפידסודסקי ניצח בזכות סיוע יהודי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מה פילסודסקי עשה? אאל"ט, פילסודסקי נחשב לאנטישם פחות מהממוצע בפולין. העליה מפולין, עקב אנטישמיות והגבלות על היהודים, דווקא היתה אחריו בימי גרבסקי. ____________________ אגב, אני לא רואה סיבה למה לא לשתף פעולה עם פאשיסטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני, הוא הדף את הצבא האדום מפאתי וורשה, כמעט ללא כל סיוע ממעצמות המערב (הצרפתים שהיו איתו רק נתנו לו עצות גרועות). ולא כל העולם חייב לאהוב דווקא אותנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שהצרפתים רק נתנו לו עצות גרועות. זה הסיפור שמחזק את הגבורה הפולנית, אבל לאור זכייתו של דה-גול באחד העיטורים הפולניים הגבוהים ביותר* בזמן המלחמה וגם הקימו לכבודו פסל בוורשה על פעולות לחימה בשטח, כנראה שהיה עוד משהו חוץ מזה. *אני לא בטוח שהוא קיבל את הדרגה הגבוהה ביותר של ה-Virtuti Military. יש כמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז דה גול היה תמיד חריג לטובה בממסד הצבאי הצרפתי. מכיוון שהיה חריג, לא הצליח להציל את ארצו מכיבוש נאצי. לפחות עזר להציל ארץ אחרת מהפשיזם הסלאבי (ככה הגדיר מוסוליני את הסטליניזם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצרפתים הפיצו שווייגן הציל את ורשה. אולי הוא בא ללמד את הפולנים לארגן מלחמת חפירות. מה שקראתי הוא שהיה ויכוח בין פילסודסקי לגנראלים פולניים אחרים ובסופו של דבר יישמו את התכנית של פילסודסקי. יתכן שלדה גול היה חלק בגיבושה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היה מי שלא הצטיין במלחמת חפירות, זה דווקא הצרפתים. גם התוצאות של קרב וורדן עדיין שנויות במחלוקת עמוקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה היא שההכנה שלהם למלחמת העולם השניה הייתה קו מז'ינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם כאן הם עשו חצי עבודה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמן האחרון יצאו כמה ספרים על המלחמה בצרפת 1940 ("דנקרק" למשל), שעולה מהם שיש פיחות במעמדו של דה גול כאיש צבא. בעבר היה מקובל לראות את דה גול כנביא השריון בצבא הצרפתי וכן הלאה, אבל יתכן שהיתה הפרזה רבה מטעמים מובנים בעניין הזה. דה גול חיבר ספר על טקטיקות שריון בעתיד והשתתף בקרב שיריון מיד אחרי שהגרמנים צלחו את המז. מוזר שחלקו בקרב הזה והקרב עצמו (גומונט) כמעט שלא נזכרים בספרים האלו. נראה שעניין טקטיקת השיריון היה רק חלק מן הבעיות של הצבא הצרפתי והצבא המשלוח הבריטי שהיה עוד פחות משוריין מן הצרפתים בכל זאת נראה שהפגין עמידות רבה מזו של הצרפתים. בסופו של דבר נראה שהשגיאה המכרעת של הצרפתים היתה הזזת הכוחות הסדירים לתוך בלגיה, בזמן שהקו על המז מול סדאן, אוייש ע"י גייסות נחותים (כוחות מילואים). עובדה היא שלאחר שצלחו את המז, גם דה גול עם טנקים ובלעדיהם לא הצליח לבלום אותם. בניגוד למה שכתוב בויקיפדיה, נסיגות טקטיות ובלימות זמניות של ההתקדמות הגרמנית ע"י הצרפתים קרו בכמה מקומות ולא רק בקרב הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה נחשב לרע ליהודים? טוב מאוד שהוא בלם את הפאשיסטים הצבועים האלה! לפחות נכון לאותו עשור1. 1 אין ספק שמנק' מבט יהודית, לו הוא לא היה בולם והסובייטים היו נכנסים לורשה, עוד כמה אלפי ציונים, מורים לעברית, בעלי הון ושאר גורמים לא רצויים היו נאסרים ונשלחים לסיביר. בני משפחותיהם של כל הנ"ל היו נשלחים לתוככי רוסיה, ואף על פי שלא היו מלקקים דבש, סיכוייהם לשרוד את מלח"ע 2 היו משתפרים משמעותית. כפי שקרה במזרח פולין. אבל בזה באמת שאין מה להאשים את פילוסדסקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהים שלנו ניסה לגנות את פילסודסקי פה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא הגיב אלי, לתגובה בה ניסיתי להבין מה פסול בפילסודסקי (חוץ מזה שבגין, רחמנא ליצלן, לכאורה שיתף איתו פעולה). לתומי חשבתי שזה קשור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, לא כל העולם חייב לאהוב דווקא אותנו. ואחרי הצהרת בלפור, ובטח אחרי תחילת המנדט, לא היה לנו מה לעשות בגלות אדום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון, בין תחילת המנדט ב-1917, לספר הלבן הראשון של 1922. מה אני אגיד לך, חלון הזדמנויות רחב מאוד. 5 שנים שלמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה דעתך על אמצע המאה ה-17, בימי אחרון מלכי ישראל, שבתאי בן מרדכי צבי? (גם אותו הרסגור שנא. בין היתר כי הוא הוכתר בעזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה? זה אנחנו יודעים איך נגמר. נראה לי שהשרשור הבא יעניין אותך. תגובה 562843 __________ למרות שעכשיו תוקפת אותי חרטה. זה היה שרשור טוב עד כה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי שגמר את זה היו עכברושי התלמוד, שהסגירו אותו לסלטאן, כדי לשמור על המצנפות שלהם ועל שלטונם בנתיניהם, כי ''אסור למרוד הגויים ואסור לעלות בחומה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באחת התגובות הקודמות כתבתי על הדבקות הדתית של גאנדהי בעקרון אי-האלימות שהצילה אותו ואת הודו מן המשגה המוסרי של שת"פ פעולה עם מעצמות הציר שע"פ כל שיקול הגיוני או "הגינותי" היה מתבקש. חשבי על יאיר ואנשי הלח"י שניסו ליצור קשר עם הנאצים כדי ל"עודד" הגירת יהודים לא"י. הם בודאי לא עשו זאת מתוך שנאה עצמית יהודית ובכל זאת בעיני לפחות הכתם הזה דבק בהם ואין מחילה. אני "קצת הרבה" הגזמתי בקשרים של בגין עם המשטר של פילסודסקי, אבל זה היה קצת כדי לעקוץ את המגיב השני. באותה מידה יכלתי להאשים את בגין בשיתוף פעולה עם סטאלין (בגין התגייס לצבא של אנדרס במסגרת הסכם בין סטאלין לפולנים ולדעתי הוא לא עשה שם הרבה. מבחינה זו הצבא של אנדרס דומה ללגיו ההודי של הגרמנים). האהדה למדים החומים ולאידיאולוגיות הלאומניות-פאשיסטיות לפני ש-1941 ("יומנו של פאשיסטן" וככה), אני משער שחרגה מתחומי המחנה הרויזיוניסטי. לא ידוע לי על מישהו מלבדם שנתפס בכך (מרטין בובר? יונתן רטוש?) אבל זה לא אומר שלא היו. זהו חלק מן הויכוח הקבוע שלי איתך. אני באמת סבור שלאדם ההגון חייבים להיות מספר קטן של עקרונות "יהרג ובל יעבור", אחרת סופו שיכשיר כל שרץ. הרהרי לרגע ברשימת ליברמן. מבחינה מדינית אני ממקם אותה במקום כלשהו בין הליכוד לקדימה ובכל זאת אני חש זוועה שבמדינה יהודית יש לאיש ה"מאות השחורות" הזה הזה תריסר מנדטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה גירוש ערבים מהבית נקי יותר מגירוש יהודים מהבית? וליברמן אפילו לא מציע לגרש, אלא לאפשר לפלסטינים של 1948 להצטרף לפלסטינים של 1967. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה "תכנית הארבעים אלף" של ז'בוטינסקי בסיוע הממשל הפולני (גיוס 40,000 חיילים יהודים ונחיתה באוניות בחופי ישראל, שמעתי אומרים שאם הגרמנים היו דוחים את כיבוש פולין בשנה התכנית היתה מתגשמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגין? בגין היה בן 22 כשפילסודסקי נפטר. לא ממש הייתה לו הזדמנות לשתף איתו פעולה. ופילסודסקי לא היה פאשיסט אלא 'סתם' אוטוריטר שמרני, ואפילו לא מהגרועים שבהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. פה קצת קישקשתי. בגין התגייס לצבא של אנדרס ב-1942 או משהו כזה ולא נראה לי שהוא תרם משהו שם. העניין הוא יותר השורשים הרעיוניים של הימין הרויזיוניסטי בימין. הללו בודאי לא נבעו מן הפאשיזם הגרמני (או הרומני) עם האנטישמיות הפסיכו-פתולוגית שלו. מקורה הוא יותר בהשפעות של מה שכינית המשטרים האוטריטריים של מזרח אירופה. למעשה לדעתי השם הנכון יותר הוא משטרים פרוטו-פאשיסטיים (אני חושב שניתן לתאר כך את כל המשטרים של מזרח אירופה והבלקנים למעט צ'כוסלובקיה). התמהיל הזה של אוטוריטריות פולנית עם ליברליזם אנטישמי וינאי השתקף במראה הרחוקה של ברית הרויזיוניסטים-קונסרבטיבים בימין הישראלי. פילסודסקי עצמו היה משהו כמו הליכוד בימין אצלנו (אאז"ן היו לו גם נציגים יהודים), אבל הקואליציה שלו הכילה מפלגות פאשיסטיות ואנטישמיות של ממש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי הוא הבין שחטאי הכיבוש הבריטי כצמר ילבינו וכשלג יהיו לעומת חסדי ה"שחרור" היפני"? אולי, למשל, הוא ראה עד כמה היפנים אוהבים את אחיהם הצהובים בשנחאי ובננקינג? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |