|
||||
|
||||
וגם "הוא פשוט שריונר" החביב-בקושי (אבל הוא לא בשביל נהוראי), וגם "שריונים שישים ותשע" המעפן, וגם "בעקבי הדרך" הבלתי-נסבל. http://www.shiron.net/ למי שרוצה לבדוק. אבל, באסה, באף אחד מהם לא נהרגים. בזה שאת הבאת עוד מתחככים במוות; במאוחרים יותר, פוסט 67, השריון הוא כבר רק הווי. |
|
||||
|
||||
לכן לא הבאתי אותו. מעניין למה זה. למה לחי"ר יש שירי דם ואש ולשריון לא? האם כדי לא להזכיר לחיילים שלהשרף בטנק זה מוות איום ונורא? |
|
||||
|
||||
לפני שאנסה לענות, נבדוק את העובדות: כמה שירי חי"ר-מוות יש? קופצים לי לראש רק בלדה לחובש וגבעת התחמושת. אליפלט היה כנראה חי"רניק (טוב, מה כבר אפשר היה להיות בתש"ח?), אבל נסיבות חיילותו ומותו אבסטרקטיות מדי להיחשב. אם באמת זהו, אז אפס שירי השירון-מוות הם פרופורציה סבירה1 לכמות שירי השריון-הווי לעומת כמות שירי החי"ר-הווי (יש המונים). 1 נו, אז אני מחלק באפס, תהרגו אותי. |
|
||||
|
||||
קרב הראל. עתיר דם ואש ותמרות עשן. ברית דמים. ידוע בכינוייו "יובלים הראלים", "על דעת המקום" ו"עוד זה מדבר וזה בא". טרום צה"ל, אבל בהחלט מדמם: שיר החי"ל (או שלא נחשב אם משווים רק חילות. גם שירי ביתר עתירי מוות). יודקה. לא תיאור קרב, אבל מוות ונסיבות מוות. עמק דותן. שירי שכול, אגב, יש בשפע. אבל אלה לא שירים ששרים לחיילים במשלט / מעוז / תעוז / מוצב. לא סתם רוב השירים עוסקים באהבה, הוואי קיבוצי, הוואי בסיסי, תורנויות וכיו"ב. |
|
||||
|
||||
למי שלא מכיר את הסיפור, יובלים אראלים מבוסס על מקרה אמיתי (ונורא): ברית דמים [ויקיפדיה]. |
|
||||
|
||||
ויודקה נכתב על יהודה דובשני (שלא מצא את מותו עם מפוחית ביד). וגם עמק דותן. ועכשיו כשאני חושבת על זה, "עמק דותן" הוא שיר שריון ולא חי"ר. |
|
||||
|
||||
את יודקה וקרב הראל אני מוסיף (ושוב, תש''ח - חי''ר זה בערך כל מה שהיה). ברית דמים ושיר החי''ל, אין בהם שום סימן של חי''ר (חוץ מציון העובדה שזה החי''ל). בעמק דותן זה חרמ''ש, בערך באמצע בין חי''ר לשריון (והם מתים בתוך הרכב הבוער, בדיוק מה ששיערת שלא רוצים לשיר). |
|
||||
|
||||
"אז נפגע המשוריין ותאחז בו האש ותשעת הפצועים נלכדו בביתן שם נפלו גיבורים משריון וחרמ"ש בעמק דותן" ________ דליה רביקוביץ' השלימה הכנסה בכתיבת שירי דם ואש לטובת להקות צה"ל, או מה? עמק דותן, סיירת שקט/ד, אילת, אדום אדום, ג'בל רוס... |
|
||||
|
||||
כן, היה לנו פתיל בנושא, ובו בין השאר תגובה 325432, בתוך דיון 2426. |
|
||||
|
||||
וואלה. ואפילו השתתפתי בו. |
|
||||
|
||||
סליחה, גם שמאלני וגם בן אדם. לצערכם או לשמחתכם, לבני אדם יש מולדת, והם נוטים לשמוח כשהיא נחלצה מהשמדה וודאית. |
|
||||
|
||||
אמנם גם כן תש"ח - היה הוא אפור. דם ואש ושכול ותמרות עשן. ואפילו מחבל מתאבד. זה אכן חי"ר, אבל חי"ר שממלא את תפקיד הארטילריה, בהעדר תותחים. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שגם "ריבונו של עולם"1 מתייחס לשריון, למרות שסרן בארי חזק (שכתב את השיר) היה צנחן.2 |
|
||||
|
||||
לשריון יש כמובן את שיר הפסטורליה שפזמונו נפתח ב"מול הטנק הגדול, שם רואים את הכל"(!). |
|
||||
|
||||
וואלה! (וניטפוק, מן הטנק הגדול). |
|
||||
|
||||
וגם את ''אחרי השקיעה בשדה'' |
|
||||
|
||||
אבל זה כבר שיר פדופילי. גדוד שלם על ילדה אחת? ___________ מי יסביר לי איך זה שבשירים האלה תמיד גדוד שלם מפנטז על בחורה אחת? החל מקרב הראל - "אם נשוב עוד נערה אם נשוב עוד נערה אם נשוב בחזרה תלבשי שמלה שחורה. תלבשי שמלה שחורה לזכר כל החבורה כי נותרנו עשרה מן הפלוגה עד הבוקר" וכלה באלה לה: |
|
||||
|
||||
הבלוג עונג שבת מספר (בחלק ג') על שירי טנקיסטים ושיריון שעשו עליה מבריה"מ לישראל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |