|
בדיוק. אני מסכים עם שחר שיש משהו בדברי עמוס שוקן, אך לא לשום דבר נוסף בכתבה. טיעונו של הכותב פגום בשתי נקודות מרכזיות.
א. כפי שצויין שם שוקן הוא אינטרסנט כלכלי המעוניין לצמצם את הוצאותיו לשכר עיתונאים. לא היה בכך פגם אלמלא שכרם של רוב העיתונאים היה ירוד כל כך. יטרח מר שוקן וימצא עיתונאים טובים שאינם "כוכבי תקשורת" ויעלו לו פחות ולא יבלבל את המוח בשאלת הקרדיטים שהיא מכל מקום עניין פנימי בינו לבין עובדיו.
ב. ההשוואה עם מפתחיו של ציוד רפואי היא חסרת כל תוקף. ציוד רפואי קלוקל שיתפס בקלקלתו יעלה למפיציו ומפתחיו במחיר כזה שאין מה לקנא בהם. מה המחיר שמשלם עיתונאי על פרסום ידיעות לא בדוקות ולא נכונות שלא לדבר על חלקיות ומוטות? הקרדיטים מבחינת ציבור הקוראים אינם פרס או תשלום לכותבים אלא אמצעי כמעט יחיד שיש לקורא ליצור לעצמו דעה מיהו עיתונאי רציני ואמין ומי לא.
העניין הכלכלי הוא בין מר שוקן לעובדיו ואינו מעניינו של הציבור. מנקודת הראות של ציבור הקוראים הקרדיטים אינם תשלום אלא כתב אחריות. לא הייתי רוצה לקרוא עיתון שכותביו אינם מזדהים ואינם לוקחים אחריות. מיט שרוצה לעשות זאת שיכתוב טוקבקים או בלוגים.
|
|