 |
אני לא העניין, וברור לי שגם אם אפרט את דעותיי שהן יוניות ליברליות ומתונות ביסודן, אתה תמשיך לייחס לי דעות אחרות ולהתווכח איתן בו זמנית. זה כנראה העניין של פוליטיקת השמאל בדור האחרון, לייחס תכונות ולהתווכח איתן. אולי זה נובע מתסכול, ואולי זה נובע משעמום או תחושת ריקנות לאחר שקווי המתאר לפתרון הסכסוך הלאומי כבר הונחו מזמן. אתה יכול להמשיך ולקפוץ לגובה עם ניסוחים מילוליים קיצוניים יותר, בוטים יותר, אגרסיביים יותר, אבל בכך אתה מן הסתם עושה שימוש מניפולטיבי במושגים בעלי תוכן ממשי, ובכך אתה מן הסתם אינך שונה מרבים אחרים, טובים ממני וממך, שעשו זאת לפניך.
אני לא יודע לאן מועדות פניו של השמאל החדש שמופיע בישראל ובעולם. אני לא ממש יודע איך לכנות אותו. אולי זהו שמאל פוסט אידיאולוגי אשר מלקט גופות ושאריות בעידן הפוסט תעשייתי הגלובליסטי או משהו כזה, ומזה הוא מרכיב פסיפס אקלקטי כלשהו על מנת להישאר רלוונטי. ואולי הוא עוד יהיה רלוונטי כבר במאה הנוכחית, ימים יגידו. מכל מקום אני חושב שזה אינו השמאל הלאומי אשר הכריז בשעתו על הקמת המדינה, ואשר הציג בתורו לעולם את תהליך אוסלו. נדמה הדבר כי כיום הימין המרכזי הוא ממשיכו של השמאל בתחום המדיני.
אני לא יודע כיצד אתה מזהה את עצמך. אתה האדם הפרטי. אני לא מגדיר אותך ולמען האמת אם מסתתרת משמעות בדברים שלי, הרי היא לא בכך שתקשיב לי, אלא שתקשיב לעצמך. אתה יכול להמשיך לנפנף מולי במושגים של זכויות אדם וכיבוש וכל כיוצא באלה. זה לא מרשים אותי ולא מרגש אותי, אבל מכיוון שנדמה לי שאתה מרגיש שאתה מוכרח לומר את המילה האחרונה, אכבד אותך בזכות זו, כיוון שאני סיימתי לומר את מה שהיה לי לומר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש