בתשובה לרון בן-יעקב, 09/03/11 8:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין לי ספק שהרבה השערות של דארווין הסתברו כשגויות, ברבות הימים - אחרי הכל, הוא לא הכיר את המנגנון שאפשר את מה שהוא חזה בו. דארווין הוא אבי הדארוויניזם, אבל התורה עצמה, כמובן, התפתחה מאז. רוצה לומר - אי אפשר ללמוד כיום ביולוגיה באמצעות קריאת ''מוצא המינים''. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זהירות, pdf! http://www.tc.umn.edu/~allch001/papers/D-errors-NYU :pdf לטעמי השגיאה החמורה ביותר של דארוין היתה בהנחה שתכונות הצאצא הן ממוצע של תכונות הוריו, מה שגרם לו להכשל במענה לביקורת לפיה שינויים בפרט אחד ידוללו במהרה ולא יופצו באוכלוסיה. כפי שהעיר מישהו (נו, באמת) ההנחה היתה מקובלת בזמנו, אבל העובדה הפשוטה שמין הצאצא אינו ממוצע המינים של הוריו היתה צריכה לעורר חשד בקשר לכלליות הרעיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר במעומעם שלפחות באחד הכתבים שלו הוא טען שתכונות אינן ממוצע של ההורים אלא מועברות באמצעות יחידות בדידות של מידע. אבל אולי אני משייך משהו אחר שקראתי לדארווין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרווין לא דיבר על יחידות מידע בדידות, ההתקדמות בתורת דרווין ניקראת ניאו-דרוויניזם. הניאו-דרוויניזם אומר שהמידע התורשתי מועבר באמצעות גנים, גנים אכן מעבירים מידע בצורה בדידה לפי חוקי הגנטיקה (תורת מנדל או איך שקוראים לו). דרווין לא הכיר את המנגנון הגנטי (אם כי יתכן שהתיאוריה הגנטית הראשונית של מנדל כבר הייתה ידועה בזמנו, אני לא זוכר תאריכים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פורסמה, אבל לא "היתה ידועה" לרוב הביולוגים עד סביבות 1900, כלומר כשלושים וחמש שנים אחרי הפרסום הראשוני - הרבה אחרי שמנדל ודארוין כבר חדלו מעיסוקם בבעיות ארציות. היו לדארוין שני ספרים שהזכירו את מנדל, אבל כמעט ודאי שהוא לא הבין את חשיבות הנושא לעניינו, כפי שאפשר ללמוד מכך שלא נמצאו בדפים המתאימים הערות שוליים אותן נהג דארוין לרשום ליד פסקאות שנראו לו חשובות (בספר אחד הדפים בכלל לא היו חתוכים1). שוב, כך גם שאר הביולוגים של התקופה כך שאפשר לסלוח לו. ____________ 1 לקוראים עולי ימים: כן, היו פעם ספרים שנכרכו כך שהקורא הראשון היה צריך לבתק את בתוליהם בעזרת סכין, אם תסלחו לי על הדימוי המגעיל קמעא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים אני עוד נתקל בספרים בספריה שחלק מדפיהם מחוברים. זה משעשע שספר יכול להמצא בספריה עשרות שנים ואף אחד אפילו לא טרח לנסות לקרוא חלקים ממנו (אם לא את כולו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק ספרים. נחש איך נהגתי בנעוריי לעזור לאמא בכל פעם שגיליון חדש של ''לאישה'' הגיע הביתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו תפעילי על זה את הדימוי המגעיל קמעא של שכ''ג. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |