|
||||
|
||||
נו, הרי נאמר שערים צפופות חסכוניות יותר. וגוש־דן היא גם לא עיר לדוגמא בחסכוניות התחבורה שלה. ובכל־זאת, אני מהמר שהאיכר בעמק יזרעאל עדיין מוציא כמות דומה של דלק (ופחות מתושב תל־אביב). לא הבנתי מה הקשר לחיטה. |
|
||||
|
||||
אם הוא נוסע בטרקטור לצורך גידול חיטה זה לא צריך להחשב כבזבוז אנרגיה שלו, אלא להתחלק בין כל הצרכנים. |
|
||||
|
||||
והתאורה (ומיזוג האוויר) בסופורמרקט שבו קונים את המזון? מה לגבי הנסיעה שלו לקנות חלקים לטרקטור? ומצרכים לבית? |
|
||||
|
||||
אם כל הארץ/עולם היא יחידה כלכלית אחת אז ממילא אין טעם להסתכל על הבדלים בצריכת המשאבים, כי כולם צריכים את כולם וצורכים בצורה עקיפה את אותם המשאבים. צריך לשים את הגבול איפשהו (ואני לא מנסה לומר איפה). |
|
||||
|
||||
מובן שלא כולם צורכים אותם משאבים. גם אם נשים בצד איזורים שבהם אין יבוא ויצוא ניתן להסתכל על כל אוכלוסיה כמה היא מייצרת, כמה היא מייבאת, ומה העלות של היבוא. יש גם מדדים שמודדים בדיוק את זה. שלא במפתיע אם מודדים צריכה ארה''ב היא המזהמת הגדולה ביותר. יש גם נסיון להבין מה העלות של היבוא במונחים של תועלת חברתית, נניח כמה מהיבוא הוא תוצאה של עבודת ילדים. |
|
||||
|
||||
כן, הכוונה שלי הייתה שצריך להוריד צריכה לצורך ייצור, בניגוד לצריכה לצורך, טוב - צריכה. להבדיל בין נסיעה בטרקטור לצורך ייצור חיטה ולבין מירוץ טרקטורונים לצורך הנאה אישית. |
|
||||
|
||||
אכן צריך להבדיל (אך לא להוריד). גם צריך להבדיל בין מוצרים שונים. זיהום גבוה לייצור ספר יכול להיות זיהום נמוך למתכת נדירה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |