בתשובה לארז לנדוור, 17/02/11 12:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מן הסתם, אי אפשר להאמין להבטחות מבשרות טוב, אבל לאיומים - אפשר גם אפשר. הגיוני, לא? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הנה מישהו שלא מאמין לאיומים: ובלי קשר: פגיעה חמורה במחקר המדעי באוקיינוס השקט: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכילת לוויתנים היא מחקר מדעי? כלומר, אחרי שמיצינו את לימוד החלקים הפנימיים של הלוויתן ואיך הוא מורכב, מה נשאר לחקור? ולמה צריך לוויתן חדש כל פעם בשביל זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית כל, אל תבלבלי בין החוקרים לבין מי שנהנה מפירות (הים של) מחקרם. לגבי המחקר: בספר מלפני 20 שנים נכתב: "הקפאמאקי, ספינה לחקר לווייתנים, חקרה כרגע את השאלה: כמה לווייתנים ניתן לתפוס ביום אחד". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת מזכיר את מכון המחקר בחזירים של קיבוץ להב. אם אני זוכר נכון, פחות משליש מהחזירים "משתתפים" במחקר, וכולם מוצאים את דרכם לצלחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון: יותר משליש אך פחות מחצי ואלו ש"משתתפים" בניסוי אינם נאכלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזתומרת, לא למדת באייל שמדע טוב דורש מדגמים גדולים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האייל היפני, שזכור לרבים מאתנו (איפה אתה, אסף? אתה חסר!), סיפר לי פעם שבגלל איזשהו עיוות בשיטת הבחירות ביפן, תושבי האזורים הכפריים - שביניהם ציידי הלוויתנים - זוכים לכוח פוליטי לא פרופורציונלי לחלקם באוכלוסיה, ורק בגלל זה עדיין מתאפשר ציד הלווייתנים ביפן. אם אני זוכר נכון, הוא סיפר שליפן יש הרבה יותר בשר לווייתנים ממה שהיא בעצם צריכה, ומחלקו מייצרים בכלל מזון לכלבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסקימוסים משבט אינופיאט יצאו לציד הלויתנים המסורתי. אבל, הטכס העתיק מתבצע בעזרת אמצעים מודרניים. הכתבה המלאה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |