בתשובה לנועה ו, 16/02/11 15:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דיור סביר, חוגים, טיול שנתי - חשוב. על סלולרי וכבלים נראה לי שאפשר לוותר גם אם לכולם יש. זה אפילו יכול לעזור במימון החוגים והטיול. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכימה. סלולרי, אגב, יכול לסייע לאדם למצוא עבודה. אבל לזה, די במסלולי "לא דיברת - לא שילמת", ודי שרק לאבא או אמא יהיה מכשיר. _________________ מעשה בשכנים שלי, שמצבם הכלכלי היה בכי רע, עקב ילדים שהגיעו מוקדם מדי, לענ"ד. הם עבדו שניהם בניקיון, היו להם 2 ילדים קטנים, והם לא עשו חיל בעסקים. הם היו מקבלים חבילות מ"לתת" ודומיהם, אבל כבלים היו להם12. 1 210 ש"ח לחודש כפול 12 + 379 אגרת טלויזיה = 2899 בשנה. קונים בזה לא מעט אוכל. או חוגים. 2 מסקנה: אם אי פעם תזדקקו לתרומות מזון, תדאגו לזה שהשם שלכם יהיה רשום בברור על תיבת הדואר ועל הדלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את אגרת הטלויזיה אני לא בטוח שהיית צריכה להוסיף לחשבון. אמנם לי אין טלויזיה כבר הרבה שנים, אבל אני מפצה על זה בצריכת חדשות ותוכן מהאינטרנט. זה יקר יותר מהאגרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סלולרי, דווקא בהודו ובארצות מתפתחות, הוא דבר חיוני בהרבה מחוגים. אם ככלי שמאפשר לאנשים לקבל ולהעביר כסף (גם אם אין להם יכולת לפתוח חשבון בנק), אם ככלי תקשורת יחיד במקום בו אין טלפון קווי, ואם ככלי שמאפשר לחקלאי לדעת את מחירים בזמן אמת. בגלל זה, למרות העוני, אחוז החדירה של טלפונים סלולרים בהודו זהה לזה שבקנדה (שם מעטים עוסקים בחקלאות, לכולם יש חשבונות בנק וטלפונים קווים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מעניין, אם כי נועה התייחסה לארץ וכך גם אני. האם ידוע לך מהי ההוצאה המקובלת על תקשורת סלולרית בהודו, יחסית להוצאות אחרות, ואיך זה לעומת המצב בארץ? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |