|
||||
|
||||
האיש ויתר על סמכויותיו, ויתר על הרצון המופגן שבנו ימשיך אותו, משפחתו ברחה לחו"ל, הוא ברח ממרכז השליטה והוא כנראה גם בדרך לחו"ל. השליטה בידי הצבא ולא בידי עומר סולימאן שהוא התכוון להעביר אליו את המושכות, איך כל זה מעיד על המשך המשטר? משטר בדיקטטורה זה המנהיג, אם המנהיג הולך, זה החלפת המשטר, במקרה שלנו, גם המנהיג הלך (והוא עצמו לא הכריז על כך! הכריזו על זה בשבילו, מה זה אם לא סממן של הפיכה?) וגם השליטה עברה מ"המפלגה" ל"צבא", זה לחלוטין מעיד על נפילת מובארק ו"משטרו". |
|
||||
|
||||
האם יש שוני ממשי בין "המפלגה" ל"צבא"? אינני בטוח שבמצרים הם שני גופים נפרדים. |
|
||||
|
||||
במשטרים אוליגרכיים יש חלק מצומצם של האוכלוסיה שמפיק תועלת כלכלית מהמשך השליטה. החלק הזה ממנה מעין "מנכ"ל" שמנהל את המדינה באופן שוטף. המנכ"ל יכול להיות חזק יותר (כמו עבד-אל-נאסר) או חלש יותר (כמו סעדאת). הצבא הוא חלק מהאוליגרכיה, זה המצב המקובל. המשטר האוליגרכי קם במצריים ב- 1952 לאחר הדחת המלך (במידה רבה משום שהמלך היה חדל אישים, הולל ומהמר). הטעות של מוברק שהוא לא הבין את תפקידו, כמנכ"ל זמני בלבד. לאחר 10-20 שנה הוא היה אמור לפנות את כסאו ליורש צעיר עם רעיונות חדשים. מכיוון שהוא לא התפטר מזמן היה צורך להדיח אותו. מה יקרה עכשיו ? יתכן שמצריים תיקלע לאנרכיה למספר שנים ובסופו של דבר יוכרז משטר צבאי. קשה לי להאמין שהצבא המצרי ישלים עם משטר מוסלמי פונדמנטלי, האוליגרכיה גם לא תוותר על אחיזתה בכלכלה המצרית (מקסימום תאפשר מראית עין של דמוקרטיה). |
|
||||
|
||||
אני רוצה להתייחס רק למשפט האחרון שלך. יקרה לדבר המצרי הנוכחי דבר דומה למה שקרה וקורה כיום לצבא התורכי. מצד אחד יוכנסו אליו כוחות חדשים הנאמנים ל''אחים'' ומצד שני יודחו כוחות (ישנים וחדשים) המתנגדים להם, כך שבסופו של דבר הצבא יהיה חלק מהמשטר האיסלאמי. ענין של זמן בלבד. הכל, כמובן, אם המערב יכפה על מצרים משטר דמוקרטי וחופשי אמיתי. |
|
||||
|
||||
יתכן שיהיה תהליך שחיקה ''תורכי'' במעמד הצבא במצריים, יתכן שלא יהיה תהליך שחיקה ''תורכי'' ויתכן שתהליך השחיקה יקח עשרות שנים כמו בתורכיה. יש אומרים גם שהאיסלם בתורכיה הוא מתון , זאת למרות שהמנהיגים הנוכחיים של טורקיה מקצינים. תורכיה קרובה גיאוגרפית ומנטלית לאירופה, לכן יותר קשה לכונן בה משטר מוסלמי קיצוני. תורכיה הייתה גם שנים רבות אימפריה עם חוקים די חילוניים . גם באירן יש הרבה שלא סובלים את הקיצוניות האיסלמיים , הם מדוכאים בכוח. לא בטוח שבתורכיה אפשר לדכא בכוח את ההמונים על ידי מוסלמים קיצוניים. בינתיים נראה לי שהאוליגרכיה והצבא במצריים מחזיקים ברסן השלטון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |