|
||||
|
||||
קשה לי להאמין שפלסבו יכול לעבוד על בן אדם שלא מאמין בו בשום אופן. וודאי שזו עדות אנקדוטלית, אבל זה מראה שיש אנשים שזה עובד עליהם גם בלי שיאמינו בהומיאופתיה. |
|
||||
|
||||
קשה לי להאמין שחברתך לא מאמינה בהומאופתיה ב''שום אופן'' , הרי היא ניסתה על בשרה וכנראה לא על מנת להפריך בדרך רציונלית את הנושא. |
|
||||
|
||||
השאלה היא האם זה מה שעבד, ולא שיפור מקרי. צריך גם להתחשב בזה שיש כאן הטיית דגימה [ויקיפדיה]: את לא שומעת כמעט על תוצאות שליליות מכיוון שמי שנתקל בתוצאות שליליות נוטה פשוט לפטור את ההומאופתיה כ"הבלים". אם היה מדובר בדרך כה מועילה, לא ברור לי למה מחקרים לא מראים את זה. |
|
||||
|
||||
(הלינק הביא אותי לדף המודיע שהוא עדיין לא קיים) היום כלל אינני בטוחה איך עובדים אותם מחקרים. אחת מחברותיי סובלת ממחלה קשה. לפני אי אלה שנים היא הצטרפה לניסוי של תרופה מסוימת (קונוונציונלית) למחלתה - תרופה שאיננה מסוגלת לרפא את המחלה, אלא רק לעכבה במידה ניכרת. במהלך הניסוי נראה היה שהמחלה אכן כמעט נעצרה, כך שהחולה המשיכה לקבלה גם לאחר שהניסוי הסתיים בהצלחה. לעומת זאת, יום אחד היא החליפה רופא (מסיבות חוץ רפואיות דווקא). הרופא החדש איננו מאמין בתרופה זו, על אף הצלחתה בניסוי. בהתאם, הוא החליף אותה בתרופה אחרת. לתרופה האחרת הייתה על חברתי השפעה אלרגית קשה. הרופא הפסיק לה תרופה זו, אבל לא החזיר אותה לקודמת, והיא נשארה ללא כל תרופה. מהר מאוד חלה התדרדרןת קשה במחלה: הרופא עדיין לא הסיק שאולי כדאי לחזור לתרופה הקודמת: לטענתו, בזמן שלקחה תרופה זו מחלתה הייתה עדיין בשלבים המוקדמים והקלים שלה, וזו הייתה הסיבה שנראה שהיא נעצרת. ובכל מקרה, עכשיו, לאחר ההתדרדרות, ודאי שאיננה מתאימה. צר לי לומר שאינני מקבלת את דעתו זאת, על אף שמדובר בפרופסור חשוב ורב מוניטין. |
|
||||
|
||||
טעות. נראה שהטיית בחירה [ויקיפדיה] מתאים יותר במקרה הזה. קשה להסיק מסקנות ממקרה בודד. הרעיון הבסיסי בניסויים מסודרים הוא להסתכל על כמות מספיק גדולה של מקרים כדי לבטל השפעות אקראיות. קשה להסיק מסקנות ממקרה בודד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |