|
||||
|
||||
יש אנשים שאיבדו את זכותם לחיים בעיני דין וחברה. המשפט ''המטופל הוא חפץ'' הוא דמגוגי. כוונתי לא היתה שיש להתעלם מרצונותיו או רגשותיו של המטופל. יש להתעלם מהעבר ההתנהגותי שלו. |
|
||||
|
||||
גם אנשים שאיבדו את זכותם לחיים (אני בספק האם תיתקל בימי חלדך במקרה כזה בישראל), לא מאבדים אותה בבית החולים. למעשה, בתהליך ההוצאה להורג האמריקאי ישנן בדיקות רפואיות תמידיות בתכוף לפני האקט הקטלני כדי לוודא את בריאותו השלמה של המוצא להורג. (למרות שאינני מסוגל להבין רופא שייטול מרצונו חלק בפארסה כזו.) בכל מקרה, הניסוח האחרון שלך מוצלח בהרבה מהראשון.. |
|
||||
|
||||
כשהוציאו הרומנים להורג את ניקולאי צ'אושסקו, שודר רוב טקס ההוצאה להורג בטלויזיה (אם כי רגע ההמתה עצמו לא שודר, לפחות בישראל). לפני ההוצאה להורג נבדק צ'אושסקו על ידי רופא, שמדד את לחץ דמו, כדי לוודא שהוא כשיר להיות מוצא להורג. אין לי מושג מהו לחץ הדם הפוסל אדם מלהיות מוצא להורג, ומדוע יש להרוג רק אנשים בריאים. |
|
||||
|
||||
בגלל מומנט הנקמה נדרשת צלילות מלאה. העקרון הוא לא רק שהצדק ייראה, ולא רק שייעשה, אלא גם שיהיה בוטה ומגעיל במיוחד, וגם ריטואלי, וגם ''סימבולי'' במידה שתיצור את תחושת הגמול (נקם) במידה מירבית. זה לא שונה מכל טקס פגאני אחר. |
|
||||
|
||||
אבל האוכל גרוע יותר. בטקסים של האשרה, למשל, היו מחלקים עוגיות בצורתה. טעים טעים! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |