|
||||
|
||||
בטכניון למדתי ב 2 פקולטות : חשמל ופיסיקה. היה אפשר לראות את ההבדל. בחשמל, לכל מקצוע הייתה חוברת מסודרת, חורמ מסודר שעבר מסמסטר לסמסטר וממתרגל למתרגל. בפיסיקה - איש כישר בעיניו יעשה. אין מסגרת מסודרת בכלל, אין מערכים מוכנים מראש. אולי כבר מיותר לציין, אבל רמת הלימוד בחשמל הייתה גבוהה בהרבה. נכון, אולי יש פחות גמישות, אבל המערכים המקצועיים יותר ממפצים על כך. המרצה/ מתרגל גרוע עדיין משפיע - אבל המערכים המקצועיים והחוברות המסודרות מנטרלות אותו במידה רבה. אין מתרגל שמשיקולי זמן/ רצון לא הכין מערך שיעור. בפיסיקה? היו הרבה כאלה. היו הרבה מרצים גרועים (לצד כמה טובים מאוד). אז כן, למערכים מקצועיים יש חסרונות, אבל יש להם גם המון יתרונות. |
|
||||
|
||||
גם הפתרונות לשיעורי הבית עוברים מסמסטר לסמסטר. יש את הסיפור המפורסם על העתודאי שפתר שאלה מסויימת בעצמו ולא נעזר ברפרנס, קיבל תוצאה שונה (נכונה, ולא כמו ברפרנס), ולא קיבל נקודות על השאלה. |
|
||||
|
||||
אני גם מכיר שני סיפורים כאלו, לא מפורסמים, עד היום לפחות. בשנה גימ"ל השתתפתי בקורס באקולוגיה. שיעורי הבית היו מתוך ספר לימוד. המתרגלת פסלה לי תשובה שהייתי בטוח בנכונתה והראתה לי את התשובה הנכונה בספרון התשובות, ממנו כולם העתיקו את התשובה שהגישו לה. כשראיתי שהתשובה בספר שגויה אמרתי לה את זה וגם ניסיתי להסביר, זה לא עזר. בלית ברירה פנינו לפרופסור שאכן תמך בעמדתי והסביר לה את הפיתרון הנכון. סיפור אחר, באותה שנה למדתי קורס בגנטיקה אל אאוקריוטים, בגלל שלימדתי באותן שעות לא יכולתי להגיע להרצאות או לתירגולים וכך יצא שהייתי מגיש את התרגילים דרך חבר שהגיע להרצאות/תרגולים. אחרי חודש-חודשיים המתרגלת החזירה את התרגילים ומיד אחר כך היה לנו בוחן. מסתבר שבתרגילים קבלתי אפסים, ובבוחן קבלתי את אחד הציונים הגבוהים בכיתה. הפרופסור הזמינה אותי לשיחה כי זה נראה לה מוזר. בדרך כלל מתרחשת סיטואציה הפוכה, בתרגילים ציונים גבוהים ובמבחן ציון נמוך. בברור מהיר הסתבר שעבדתי עם מהדורה ישנה של ספר הקורס בה סדר הפרקים היה שונה. ולא הכנתי את שיעורי הבית מחוברת התשובות. יצא שלמדתי את הפרקים הנחוצים אבל בסדר אחר מהכיתה. כשהסתבר מה קרה, ובשיחה התברר למרצה שאני באמת יודע את החומר, היא הסכימה לא להתייחס לציונים של התרגילים. |
|
||||
|
||||
כן, יש תשובות שעוברות מסמסטר לסמסטר. לעיתים רחוקות קורה מקרה כמו שתיארת. הרבה יותר סביר שיש טעות בשיעורי בית שהמורה הכין בעצמו, רק משום שהושקעו בהם פחות זמן. אבל אילו מקרי קצה - אי אפשר להתכחש לעובדה שלרוב המערכים המוכנים פשוט טובים יותר. |
|
||||
|
||||
אני לא נגד מערכי שיעור מוכנים והעברה של מערכים בין מורים, אני כמו מורים רבים אחרים עושים את זה, וגם ציינתי למעלה שלכל מקצוע יש אתר שמרכז חומרים למורים. לדעתי ניתן להפחית את הצדדים השליליים של עבודה לפי מערכים מוכנים של שיעורים שלמים אם יהיה בנק של חלקי שיעור (modules) שהמורה יכול להרכיב מהם שיעור בעצמו. כך הוא יכול להתאים את הרמה של השיעור לכיתה ותוך כדי כך גם להתכונן לשיעור. זה גם יפחית במידה מסויימת את העברת שעורי הבית משנה לשנה. |
|
||||
|
||||
כאשר אני למדתי בטכניון, חלק ממעבדות הסטודנטים היו מתוחזקות (או אף מתוכננות) כה גרוע, שלא ניתן היה כלל להגיע למטרה בביצוע הניסויים. זכור לי במיוחד ניסוי במחליף חום שבו קריאת הטמפרטורה הייתה פחות רגישה מהפרש הטמפרטורות הצפוי על פי חישוב, מה שגרם לתוצאות אקראיות בניסוי. שמעתי שמאז המצב השתפר. אני מקווה שהשמועות נכונות. היו גם מעבדות טובות, כמו כימיה אנליטית שבה הציון ניתן על פי ההצלחה באנליזה - וניתן היה להצליח. למרות שהציוד היה מיושן, הוא היה מתאים למטרה. |
|
||||
|
||||
מה אנחנו לומדים על קורס שאתה מצליח בו כל כך בלי להזדקק בכלל להגיע להרצאות ולתרגולים? |
|
||||
|
||||
יותר משלומדים על הקורס לומדים על המרצה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |