בתשובה לצפריר כהן, 12/01/11 20:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עוזרי ההוראה צריכים לעסוק אך ורק בסיוע טכני. הם הקו השני של מערכת ההוראה. הקו הראשון הוא לומדות ורשתות חברתיות. בכל הכבוד לבינה המלאכותית שיכולה להיות ללומדות, ליכולת שלהן לזהות מודל של התלמיד ולהתאים את עצמן לצרכיו, יש צורך בהתערבות אנושית ואולי במגע אנושי. עוזרי ההוראה עונים תשובות לשאלות. פותרים בעיות הקשורות לחומר הלימוד עצמו. התלמיד יכול לפנות גם לחבריו או שותפיו לצוות, ואז הם משמשים בפועל כעוזרי הוראה. כל המערכת הזו נועדה לפנות את זמנו של המורה מרוב ההוראה הטכנית. הוא לא צריך להכין מערכי שיעור, להופיע לפני הכיתה, והוא פתור מרוב בדיקת שיעורי הבית והבחנים. הזמן הפנוי יאפשר לו להפגש עם תלמידים לשיחות ולשיעורים פרטיים. להכיר אותם, להנחות אותם, ולהיות בקשר עם ההורים שלהם. כמובן שהמורה יכול להיות אחראי לקבוצה גדולה, ולכן מערכת החינוך תוכל להעסיק פחות מורים, איכותיים יותר, ולשלם להם שכר גבוה יותר. אני לא טוען שהתלמידים לא צריכים להגיע כלל לבית הספר, אבל הלימוד הפרונטלי בכיתה הוא בעייתי. בעיות משמעת שתורמות לשחיקת המורים, אינטראקטיביות נמוכה, קושי לקבל הסברים אלטרנטיביים, קשיי ריכוז וקושי אפילו לשמוע קטע פעם נוספת. השיטה הפרונטלית פשוט מיושנת ונחותה בהשוואה למערכת ממוחשבת שמשלבת לומדות אוטומטיות, רשת חברתית וסיוע אנושי של עוזרי הוראה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מהכרת המצב באוניברסיטאות, אני לא חושב שהמורה יכיר את התלמידים. כמוכן, שים לב שמי שבפועל יפעילו את התלמידים יהיו עוזרי הוראה פחות איכותיים שמקבלים פחות כסף. אני אישית חושב שאין תחליף ללימוד בכיתה. לפחות לא עבור רוב התלמידים. כאשר תלמידים פותרים בצוות, מה שקורה במקרים רבים הוא שהחזק בצוות פותר את התרגילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המורה הוא מחנך כיתה ובכיתה שלו חמישים תלמידים, אין לא שום בעייה להפגש עם כל אחד מהם לשיחה של חצי שעה פעם בשבועיים. מתי יש לו בשיטה הקיימת זמן לפגישות כאלה אפילו אם בכיתה שלו שלושים תלמידים בלבד? המורה יכול לעקוב גם אחר הלמידה וההתקדמות של התלמידים בזמן אמת, ואז להתערב בשיחה ישירה עם התלמיד. בשיטה הקיימת אין שום אפשרות למורה להתערב בשעה שהתלמיד מכין שיעורי בית. עוזרי ההוראה לא מפעילים אף אחד. התלמידים לא מכירים אותם, והם לא מכירים את התלמידים. הם לא שייכים לצוות הקורס והם לא קבועים מול קבוצת תלמידים מסויימת. הם מתערבים אך ורק כדי לפצות על המגבלות של הלומדות האוטומטיות. הם חלק אנושי של המערכת הממוחשבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, לשיטתך יש בממוצע יותר ממורה אחד על חמישים תלמידים. יש כמה עוזרי הוראה. המורה אינו מי שמכין מערכי שיעור. מי מכין את החומר? עוזרי הוראה? משרד החינוך? בית ספר? מי מספק תמיכה טכנית? הרושם שלי הוא ששיטה כזו מתחילה להשתלם רק כשיש על מורה לכל 100 תלמידים או יותר. אבל אז המורה הוא כבר "פרופסור". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתה לי תחושה של דז'ה וו בזמן שכתבתי על הנושא הזה... יש דברים דברים שלא משתנים. תגובה 463187. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |