|
||||
|
||||
זה נכון ומתבטא גם בתקציבים. יש השקעה גדולה מאוד בתלמידים מתקשים שעומדים לפני הבגרויות - כיתות קטנות, הרבה שעות ותגבור פרטני. |
|
||||
|
||||
אה, את זה קל יותר להסביר: מכיוון ששר החינוך ומשרדו נמדדים על פי קנה מידה אחד בלבד - אחוז הזכאים לבגרות - יש להם אינטרס משמעותי לרכז משאבים בתלמידים חלשים שעומדים לפני הבגרויות. |
|
||||
|
||||
וכך גם מבטלים את הצורך במורים מהקליבר המרשים של צחי בר. מהמגע הקטן והצר שיש לי עם מערכת החינוך אני מסיק שהמערכת מכוונת תוצאות מדידות, לפחות בתיכון. מכיוון שכך, המורה והתלמידים לא צריכים לבטל זמן על ''הסחות'' כמו שתוארו במאמר, רק להתרכז במטרה (כמובן שישנם יוצאים מהכלל, וזה גם לא אומר שהמורים הם לא אנשי מקצוע מצפוניים). מערכת ''לימוד'' כזו לא צריכה להתמודד עם בעיות ''חינוך'', לפחות לא באותו סדר גודל שהיינו רוצים לראות. ניראה לי שבעיות החינוך שהמערכת מתמודדת הם יותר מהסוג שמפריע ללימוד, למשל איך לקדם תלמידים עם צרכים מיוחדים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |