|
||||
|
||||
לגמרי במקרה, שאל אותי חבר מן המילואים, איתו שרתתי לפני מספר שבועות בשטחים את דעתי על מכתב הקצינים. יתכן שזה לא רלבנטי לשאלתך. במקרה זה אפשר להתעלם ממנו. הי גל, להלן דעתי בעניין מכתב הקצינים: ראשית, באופן בסיסי, מקיים הסירוב את שלושת התנאים העשויים להקנות לגיטימיות לפעולה הנוגדת חוק שהתקבל באופן דמוקרטי: 1) פאסיביות 2) הודעה מראש 3) נכונות לשאת במחיר לכן, לפחות בבסיסו, צעד זה הינו לגיטימי בעיני. אני אף רואה בצעד זה ביטוי נוסף למוסריותה הבסיסית של החברה הישראלית. אך מאחר ותפיסת המוסר שלי מנסה להיות שלמה, מבחינת היותה חייבת לכלול את כל התמונה ואת האלטרנטיבות, אין די בשיקול בסיסי זה. כזכור לך, בתקופת האינתיפאדה האמיתית (סוף שנות ה80'), לאחר שירות בעזה, הודעתי על סירובי לשרת בשטחים וכך הגעתי לפלוגתנו החביבה, שבמקרה, את אותה תע"מ עשתה היא בגבולות המדינה. הסיבות העיקריות לסירובי אז היו: 1) האינתיפאדה הייתה ביטוי להתנערותו של העם הפלשתינאי מעול הכיבוש, ומטרתה הייתה הקמת ישות פלשתינאית לצד מדינת ישראל, בה יוכל עם זה לנהל את חייו. 2) חוסר כל בדל של ניסיון מצד הנהגתנו דאז לנסות ולהגיע לפתרון סביר של הבעיה לפני שימוש באלימות. 3) הנזק העצום שהמשך הסכסוך מסב למדינה והסבל המיותר שנגרם לאוכלוסייה הפלשתינאית, על לא עוול בכפה. אז מה השתנה? אני רואה את גל הטרור שהחל לפני כשנה וחצי כמסע המנותב ע"י יאסר ערפאת שמטרתו השמדת מדינת ישראל, מסע אותו החל הוא החל מן החתימה על הסכם אוסלו. גל זה אינו נובע מן הכיבוש ואף לא מן ההתנחלויות שמשמשים כעילה מזדמנת בלבד, שאם לא היא, הייתה נמצאת אחרת, כפי למשל שקרה עם החיזבאללה לאחר הנסיגה מלבנון. אפילו את תרומתם של הכיבוש וההתנחלויות למוטיבציה לטרור אני רואה כזניחה ביחס לגורמים אחרים (הסתה ממלכתית, דחיפה מאירן, נקמה על תגובות ההתגוננות של ישראל). מטרת הביניים של ערפאת היא סילוק ישראל מן השטחים, ללא הסכם סיום הסכסוך, ואם אפשר ללא כל הסכם, אלא לכל היותר בתמורה להפחתה של עוצמת הטרור, לזמן מה. למרבה הצער, לא שמעתי עד כה בצד השני אפילו קול אחד אמיץ שיביע התנגדות נחרצת ומוחלטת לגל הטרור ויצביע על הגורמים האמיתיים לו. לא רק זאת, אלא שלמרות שהיוזמה והכיוון נקבעו ע"י הראיס, התמיכה שהטרור מקבל מן העם הפלשתינאי, כפי שבא לידי ביטוי בסקרים ובמעשים, מציבה גם אותו כנושא באשמה קולקטיבית. זאת, למרות המידע המלא לו הוא נחשף והחופש היחסי ממנו הוא נהנה, אולי יותר מכל עם ערבי אחר. לכן, אני מוכן אף לפגיעה קשה ומקיפה באוכלוסייה האזרחית שם, עוד מעבר למה שנעשה עד כה (אם כי השיקולים המוסריים-פראקטיים מורכבים וספקולטיביים מאוד ויתכן שאני טועה כאן). אך לא מתוך אכזריות שרק תעורר עוד סבל מיותר ושנאה ללא רווח בטחוני, אלא לשם הרתעה ומניעה מושכלים. חשוב לציין, שעתה, בניגוד לאינתיפאדה, האלימות פרצה לאחר שישראל עשתה ניסיונות שהם הרבה יותר ממינימליים לפתור את הסכסוך בדרכי שלום ותוך נכונות מרחיקת לכת לויתורים וסיכונים. מבחינתי, די בזה כדי לשלול את הלגיטימיות הדמוקרטית של הפרת החוק של הקצינים ולראות בזאת ניסיון פסול לכפיית דעת המיעוט על הרוב, שכבר ניסה, ועדיין נכון באופן עקרוני ללכת בדרך לה הם קוראים, כלומר לצאת מן השטחים. החתומים על המכתב אינם מתייחסים לתמונה הכוללת, כולל השלכות הבריחה מן השטחים ולכן לא ברור מדוע היא מוסרית בשורה התחתונה. אני למשל רואה בפינוי השטחים עתה, סכנה קיומית למדינת ישראל. אפילו בפינוי ההתנחלויות המתועבות בעיני, איני תומך עתה, עקב המוטיבציה לטרור שצעד כזה יספק. נראה לי שדרכם של החותמים הינה צעד פאציפיסטי שישרת רק את הצורך להרגיש נקי וטהור, אך לא את האמת, לא את המוסר ולא את המדינה. לסיכום: לאחר שאני לוקח בחשבון את מכלול הגורמים, אני רואה את הסירוב לשרת בשטחים כעת כצעד, שבנוסף להיותו בלתי חוקי, הנו אנטי דמוקרטי, לא אחראי, שגוי ופסול מוסרית. עדיין, יש לי כבוד מסוים לרגשות המוסריים המניעים את החותמים. |
|
||||
|
||||
ההיתי משיב וכותב להנהגה בישראל מחד ולכותב המכתב מאידך: אסור לעבור בשתיקה על הסרבנות. מדוע? ראו מקרה זה של הכותב, בזמנו, *הוא* חשב שהממשלה "לא עשתה בדל.." לכן הוא לקח את החוק לידיו. כעת, נשתנה טעמו, וכעת הוא מואיל להסכים לשרת. ככה מנהלים עיירה, לא מדינה. מדינת ישראל חייבת לנקוט יד קשה נגד כל ראשי הממשלות ושרי הביטחון מטעם עצמם. ישראל היא דמוקרטייה לעילא ולעילא ואף יותר מהמידה הראוייה. חפץ הכותב בשינוי, גש לקלפי. סירוב לשירות חייב להסתיים ב 5 שנות מאסר לפחות. לקיחת החוק ליידים, אינה שונה כהוא זה ממעשים פליליים אחרים. יש לפתוח תיק פלילי לכל סרבן (בידוע, ישנן עבירות צבאיות ה"מזכות" את בעליהן ברשיום פלילי). מי שהדמוקרטייה הישראלית הרחבה לא מספיקה לו, מוליך לאנרכיה ולסיכון כל חיי התושבים כאן (היהודים כמובן). איש כזה, חייב להיות גזר דין החברה ומערכות המשפט שלה, אחד. |
|
||||
|
||||
האם לך אין קווים אדומים בציות לפקודות? האם חוקי המדינה הם מעל הכל? |
|
||||
|
||||
הנה יש לכם הזדמנות להביט בהיפוכה של שיטתי: שיטתו של שי כוהן. לכאן יגיעו (וכבר הגיעו, בהיסטוריה) הדברים כשאין אקסיומות-על המרסנות את עריצות-הרוב. זו אינה דמוקרטיה - זה הפשיזם המודרני של רובספייר: "רצון הכלל" הנעלה על הכול. והביא כמובן את שילטון האימים שלו. דוגמא נוספת תהיה הקומוניזם (ראוי להזכיר שרוב העם הרוסי *באמת* האמין, בכל ליבו, באידאל הסוציאליסטי, וכשסטאלין מת, רובו המוחלט [רוב ה ר ב ה יותר מוחלט מכל מנהיג דמוקרטי אחר] בכה בכנות מדהימה על מותו) והנאציזם. זה רצון הכלל, ונסיבות היסטוריות יכולות בקלות לגרום לו להיות איום בצורה בלתי נתפסת. כניגוד לשלושת המשטרים הנ"ל, דמוקרטיה חייבת לרסן את רצון העם כדי שזה לא יהפוך ל "עריצות-הרוב". |
|
||||
|
||||
אני מאמין בלב שלם, שצבא חסר משמעת, הוא לא יותר מאבק אדם (דו''ח וועדת אגרנט) אני מאמין שישראל נותנת ליחיד הרבה מעל ומעבר אפשרויות דמוקרטיות להביע את עצמו ורצונותיו. מי שעובר את הגבול, ובעצם מבצע עריקה וסירוב פקודה בעת מלחמה, מן הראוי שיועמד למשפט צבאי עם סעיף ענישה הולם. |
|
||||
|
||||
ולכן הם אינם מתגייסים לצבא. יפתיע אותך לשמוע, אבל אזרח ישראל, למרות שהוא במיל', הוא לא חייל, והוא לא חלק מהצבא. הסירוב הוא כאזרח, לא כחייל - ולכן ה''משמעת'' של הצבא אינה רלוונטית. |
|
||||
|
||||
כל אזרח ישראלי בוגר הוא חייל בחופשה במשך אחד-עשר חודשים בשנה. |
|
||||
|
||||
כן, אני מכיר את האמירה. לשמחתנו, כנסת ישראל טרם קיבלה את התיקון הזה לחוק יסוד ''חוסר זכויות האדם''. |
|
||||
|
||||
מהרגע שקיבלת ליתר דיוק נשלח אל אדם בישראל צו קריאה, הוא עובר למערכת חוקים צבאית. אי התייצבות בהתאם לצו היא עבירה צבאית ו..., תתפלא גם פלילית. (עריקה, היא מעשה המוגדר גם כעבירה פלילית) |
|
||||
|
||||
עבירה פלילית אני מבין - זו עבירה על חוקי המדינה (מכאן, כאמור, הסירוב הוא אזרחי, ולא צבאי). למה זו עבירה צבאית - זה מה שאני לא מבין. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תודה לך על ההבנה. בקורס קצינים נערך דיון בנושא סרבנות ואני טענתי שם בנחרצות, שהסרוב הוא אקט אנטי-דמוקרטי וככזה פוגע בדמותה הדמוקרטית של המדינה. כיום אני מאמין, שפעולה הננקטת ע''י ממשלה, שנבחרה באופן דמוקרטי כנגד אוכלוסיה אזרחית, שלא בחרה בה, היא לא דמוקרטית, לא אחראית, שגויה ופסולה מוסרית. אני מסכים לחלוטין עם הקביעה, שסרבנות היא לא חוקית. אני לא רואה בה אקט אנטי-דמוקרטי או בלתי אחראי יותר מאשר עצם השרות עצמו, ולגבי המוסר, כנראה שיש לנו מוסר שונה ואיני בא לטעון לעליונות או לנכונות של מוסר זה על פני אחר. |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך שפעולה הננקטת ע"י שלטון כנגד אוכלוסיה שלא בחרה בו היא פעולה לא דמוקראטית. זה היה נימוק נוסף לסירובי (ב89' כמדומני). אך אם המטרה אינה להרגיש טהור אלא לעשות את הדבר המוסרי, כדאי לראות את התמונה הכוללת ולא להיתלות בהגדרות פורמליות של דמוקראטיה ואוכלוסיה אזרחית. רוב האוכלוסיה הפלשתינית נמצא, עד לפתיחת גל הטרור האחרון, תחת שלטון פלשתינאי, שנתמך על ידי רובו של ציבור זה. נדמה לי שציבור זה זכה לפחות חופש ופחות רווחה מאשר המיעוט שנשאר תחת שלטון ישראל. הפגיעות העקריות בחופש של הפלשתינאים נבעו מן האופי החמולתי והאלים של העם הפלשתינאי, וכן השלטון המושחת והלא מסודר של הרש"פ, אם זה הגיוון המרשים של גופים בעלי הרשאה לפעול באלימות שטופח ע"י ערפאת ואם זה מערכת המשפט המסואבת שלהם. כל אלו, ועוד, הם שמיררו את חייו של עם סימפטי ותאב חופש זה. ועוד לא הזכרתי את מצבן של 50% של האוכלוסיה (the nigger of the world) תחת עול שלטונם העצמי. רק במקום האחרון בהצרת צעדיהם של הפלשתינאים מצויה השליטה הבטחונית הישראלית שבשולי השטחים הפלשתינאים. גם במקרה זה, הטרור, שטופח וווסת ע"י ערפאת מאז הסכם אוסלו הוא שאחראי לרוב ההכבדות הישראליות על הפלשתינאים. כך שעם כל הטיפשות והעוול שבמעשה ההתנחלות*, גורם זה משני בפגיעה בחופש וברווחה של העם הפלשתינאי בתקופה שלפני פריצת גל הטרור האחרון. משום כך, לא רק שאיני רואה בעם הפלשתינאי עם הנמצא תחת כיבוש זר ושתחתיו הוא נאנק לצאת לחופשי, אלא עם שמשניתן לו חופש, בחר הוא לפתוח במתקפת טרור כנגד עם אחר. זה אינו מאבק כנגד נגד ההתנחלויות או כנגד החיילים והכיבוש, שאותו ישראל הסירה ברובו והסכימה להסיר את גם השאר, אלא מלחמת השמדה כנגד האוכלוסיה האזרחית שלנו - גברים, זקנים, נשים וטף, בתמיכת רוב העם הפלשתינאי. זוהי מלחמה באמצעים לא לגיטימיים, למטרה לא לגיטימית, שהוכרזה ע"י עם ושלטונו. מסיבה זו, מבלי להכנס למעשה נבלה זה או אחר שאיתם אנו עשויים להיות תמימי דעים, אני רואה בעצירים המנהליים שלא הובאו לדין - שבויי מלחמה במלחמה פסולה שהוכרזה ע"י עמם, שמוחזקים על ידנו כצעד הגנתי של חוסר ברירה שיתכן ופוגע בחפים מפשע גם בצד היוזם. * אם כבר מזכירים את הכולרות, אז במילואים האחרונים, בין זבלילי שומרון לנכלולי בנימין יש גראפיטי מקורי ונרמז, באלכסון: "מוות לערבים". מה שנחמד זה שלידו יש שלט "צער בעלי חיים". הקשבתי ולא שמעתי שום יללה או נביחה. ואכן מעל שניהם יש שלט של מסעדה, שאיני זוכר את שמה (נניח XXX): XXX - שווארמה ומיני בשרים. עכשיו הכל מובן. חוץ מזה, יש שם פרחי מתנחלות, מה זה יפות כמו מלאכיות: זקופות, גאות וצחות ועל פניהן שילוב של תום ונחישות. ומה זה מתוקות - הביאו לנו כל הזמן מיני מאכלים, בישולי בית, עוגות איכותיות משקאות ומה לא. הן רק לא הסכימו לחשוף את עצמן. בטח משהו עם הדת או משהו. |
|
||||
|
||||
יאללה שכנעת אותי, אני יוצא למילואים. |
|
||||
|
||||
אם אתה רואה בהסכמי אוסלו וממשיכיהם מתן חופש לעם הפלסטיני אז אנחנו לא מסכימים כבר על הנחות היסוד. כבר מישהו העיר כאן לגבי אחוזי התמיכה המדהימים, שזוכים להם דיקטטורים אלימים (ע''ע סטלין, אסד, קסטרו וכ''ו) והיכולת שלנו להסיק על מידת האהדה לה זוכה הרשות הפלסטינאית. אפשר להזכיר בהקשר זה את ההתיצבות של האופוזיציה הסרבית לימינו של מילושוביץ עם תחילת ההתקפות על יגוסלביה, שנעלמה מיד עם כניעתו. בכל מקרה, אין לי שום כוונה להיות מליץ יושר של העם הפלסטיני. אני יכול רק לשמוח, שאיני נמנה עימם ואני רק מקווה, שלא אצטער, שאני נמנה עם העם בישראל. |
|
||||
|
||||
האם לי נרמז? אחוזי התמיכה המדהימים, נובעים מחינוך לעריצות-הרוב, לקולקטיב הרודה ללא כל מגבלות דמוקרטיות. |
|
||||
|
||||
נכון. אז? |
|
||||
|
||||
סליחה. רק ניצלתי את ההזדמנות להבהיר נקודה למישהו אחר (עוד נרמז...) |
|
||||
|
||||
כוונתי היא למתנחלים. האם הכתיב הנכון הוא "חולירות"? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |