|
||||
|
||||
אני יכולה להעלות בדעתי נשים שימשכו לכוח ועוצמה, או סתם ישמחו לציין ברשימה שלהן "נשיא המדינה", גם אם לא מדובר בנשיא שנראה כמו [הכניסי שם אדם נאה ומושך כאן]. בכלל (וזו לא הערה כלפייך אלא כללית), הנסיון לדבר על "מה נשים אוהבות" כאילו כולנו אוהבות ונמשכות אל אותם הד/גברים, הוא נסיון שלא ממש תואם את המציאות. |
|
||||
|
||||
דבריי באו בעקבות הפסקה האחרונה בתגובה 560858 ובסופם טרחתי לציין: "אבל אולי זאת רק אני", כך שדברייך (הנכונים) אינם מעלים ואינם גורעים. עם זאת, כיון שמצאת לנכון לציין את מה שציינת, אני הופכת את סיפורי הקטן ביחס לטעמי הפרטי, לעצה כללית: נשים, אם יש בכן מי שנמשכת לגבר שברצותו לפתותכן, הוא משתמש בטקטיקה המכוערת של ביזוי אשתו מאחרי גבה - תפסו מרחק, שום דבר טוב לא צפון בגבר הזה. |
|
||||
|
||||
זה באמת לא היה ישירות אלייך או בתגובה למשהו שאמרת. יותר כמו תגובה לדברים שאני שומעת ברחבי הרשת בשבועיים-שלושה-חודש האחרונים, אפרופו קצב ומאפ''י ומה שבינהם. על העצה הכללית שלך אני חותמת בשתי ידיים, בעיניים עצומות ובפה מלא. בכלל, מגברים-של-אשה-אחרת כדאי להתרחק, ולו מטעמי סיסטרהוד אם לא מטעמי הגנה עצמית. |
|
||||
|
||||
איזה עו"ד חותמת בעיניים עצומות? סיסטרהוד זה כל כך שנות השבעים. בינתיים יש המצאה חדשה, "מוסר". היא תקפה גם לנשים וגם לגברים (וחלק יאמרו שאפילו לבעלי חיים). |
|
||||
|
||||
ואתה צודק. זה קודם כל עניין מוסרי, ורק אחר כך שאלה של אחוות שנים. אתבייש לי ואשלח את עצמי לפינה. _________ העלמה עפרונית, מבויישת ובפינה |
|
||||
|
||||
במחשבה שנייה, אני לא בטוח שאני כל כך צודק. ניהול רומן מחוץ לנישואים הוא כנראה לא מופת של מוסריות. הרבה פעמים רומן הוא עניין לא מוסרי בעליל, אבל לפעמים זה נמצא בתחום האפור. האידאל של לחיות באושר ובעושר עד היום הזה לא עובד לכולם, ואנשים מוצאים להם פתרונות שונים כדי להמשיך להתנהל בלי להיות אומללים. אני לא בטוח שלשפוט אותם מהעמדה המוסרית הכול-יודעת זה תמיד רעיון כזה נפלא. מעבר לזה, לא לגמרי ברור אם לאדם מחוץ למערכת הנישואים יש חובה שלא לנהל רומן עם אדם נשוי. חובת הנאמנות מוטלת על מי שלקח על עצמו את התחייבות הנישואים. כאן יכול להיכנס רעיון הסיסטרהוד שהצעת: האחדות עם קבוצת בנות-מינך מביאה לרצון שלא לפגוע בהן, ולכן לא לנהל רומן עם גבר נשוי. אני עדיין לא אוהב אותו. מקורו ברעיון שהאחדות הנשית היא מקור לכוח מול ההגמוניה הגברית. אבל הנשים אינן עשויים מקשה אחת וגם הגברים לא. במקום להציב מטרה ולגייס אליה את כל האנשים ההגונים, היא נסמכת על אקסלוסיביות. יותר מזה, אני לא חושב שההגמוניה היא "גברית". היא מוטה לטובת הגברים, אבל הניתוח שמסביר תופעות חברתיות במונחים של "מי מרוויח מזה" נראה לי מוטעה. נולדנו לתוך מערכת חברתית מסוימת, אבל נשים וגברים יכולים לשנות אותה ביחד. |
|
||||
|
||||
ומגברים שבוגדים בנשותיהם אבל מדברים עליהן בסימפטיה מאחורי גבן? |
|
||||
|
||||
זה נבלה וזה טריפה. אבל על טקטיקת הפתיחה שעליה דיברתי ידוע לי גם מקרוב, ולא רק מעלילות הקצב הזועם בדרכים, ואילו זו שאתה מדבר עליה - אין לי מושג על איזו בלוטה היא אמורה ללחוץ, ומעניין איך בכלל זה מתבצע - "את שומעת, בובה, אשתי גם עושה המון כסף, גם אמא נהדרת, גם בשלנית, גם מה-זה חתיכה, פצצה! וגם כזאת חיה סקסית שלא ראית בסרטים, אש בוערת!! אבל עכשיו, משום מה, בא לי עלייך..."? :-] |
|
||||
|
||||
אני חושב שאפשר להסתפק ב''נשים, אם יש בכן אי-מי שנמשכת לגבר נשוי - תפסו מרחק''. |
|
||||
|
||||
מוסכם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |