בתשובה למיכאל שרון, 08/02/02 14:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כל מה שציינת נכון עד הפסיק האחרון לגבי הכנסייה הקתולית בימי גדולתה, ימי הביניים. אז, המזרח האסלאמי היה מרכז ההשכלה העולמי ובו פרחה התרבות ולא במערב (הגיאוגרפי) שכרע תחת עולה הדוגמתי של הכנסייה. אז, המערב היה דווקא במזרח, ואילו המזרח הגיאוגרפי היה אוקיאנוס של ליברליות (יחסית). 'תרבות המזרח', ו 'תרבות המערב' אינם פונקציה של גנטיקה או גיאוגרפיה, הרעיון מגוחך בטיפשותו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המזרח בימי הביניים לא היה ליברלי, אלא התקיים בו מעין מודל של "עריצות נאורה". בפילוסופיה ובמטימטיקה (למשל באלגברה האלמנטרית שהותוותה במזרח) רווחו מבנים לינאריים דו מימדיים. זאת בניגוד למבנים תלת מימדיים נוסח לייבניץ ואלו שהתפתחו עם המהפכה המדעית, או אף הרינסנס קודם לכן (למשל תפיסות הפרספקטיבה והאופטיקה של הריננסנס). היוונות והתרבות הרומית היו אכן אי של נאורות במרחב שומם ומדביר תרבותית וחברתית (למשל פרס במאה ה-5 לפה"ס). מושג האינדיוידואל והאוטונומיה של הפרט לא היה מוכר כלל מחוץ לחברות המערביות, עם כל הכבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המזרח בימי הביניים לא היה ליברלי, אלא התקיים בו מעין מודל של "עריצות נאורה"" - בדיוק בגלל זה כתבתי את המילה 'יחסית' (לאירופה). לאחר זמן, החזיר לעצמו המערב את מעמד "הצד הליברלי". וכך קופצת לה התרבות המערבית (לפחות על חלק מערכיה) מאזור גיאוגרפי כזה לאחר. מטרתנו היא להילחם בפרימיטיביות בבערות בדת ובשנאת השונה, ללא תלות במיקומם (ברגע שהמדינה הליברלית ביותר בעולם [הרפובליקה הויימארית] הפכה לשמרנית [או יותר נכון, ריאקציוניסטית], וכדרכה של מדינה שמרנית, ניסתה להחריב את הליברליזם השנוא, חובה היה להילחם נגדה ולהשמיד את הגיס החמישי השמרני-ימני בלב אירופה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם דבריך לגבי תנודות. לכן, תרבות מסויימת צריכה להבחן לאור תקרת הביצועים שלה, ממש כשם שה-IQ הגבוה ביותר הנמדד במדידות חוזרות הינו המשקף הנאמן ביותר לאינטליגנציית הפרט המסויימת הנמדדת במבחן זה. אכן אמרתי כבר כי בכל חברה ותרבות פועלות במקביל מגמות רגרסיה שיש להלחם בהם כל העת, ועל כן הישגי תרבות מסויימת אינם מובנים מאליהם ולא יתמידו, אלא אם נעמוד על המשמר. אשר להבדל בין מבנים דו ותלת מימדיים, לשם הדגמה השווה את ציורי מושא המאמר לאלה של מונדריאן. בעוד אצל מונדריאן התלת מימד נראה בעליל מבעד לדו מימד, הרי שכאן אין כל עומק, ממש כבציורים אתיופיים, מה שמעיד על דרגת מורכבות מבנית הנמוכה במדרגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בינינו הוא, שבעוד שאתה רואה תרבויות ש "עולות" או "יורדות", אני רואה תרבויות מתחלפות. אנחנו, על האוניברסיטאות ומכוני המחקר שלנו, מגדירים עצמנו כחלק (יהודי/ייחודי, אומנם) של התרבות המערבית. אבל,אם, נניח, גרסה קיצונית של ש"ס (טליש"ס?) תשתלט על המדינה, תבטל את הדמוקרטיה על זכויות האדם שלה, ותכיל על הארץ את השריעה (אופס... סליחה... חוקי ההלכה), *לא תהיה זו יותר התרבות הישראלית-מערבית שלנו*. זו תהיה תרבות *אחרת*, אוריינטלית. אם ב 'צעדת המיליון' הבאה של פארחאן יהיו 250 מיליון, כבר לא תהיה זו אותה מדינה מערבית (למרות היותה ממוקמת ביבשת אמריקה). זו תרבות אסלאמית-מזרחית, הממוקמת במערב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה קודם כל פורמציות מבניות בדרגות מורכבות שונות, בתשתית הדברים, מעבר לטרנספורמציות שונות. קבוצה כלשהי אכן יכולה לגרום לדגרדציה של תרבות. אך בתרבות בעלת צמצום מבני מלכתחילה, מוכתב גג מסויים שיקשה להעלותו. אולי עלייה שטחית וברת חלוף כזאת עשוייה להתרחש באמצעות חיקוי פני השטח של דברים: זאת ממש כמו שאמן מסויים עשוי לחקות באופן ליטראלי את מונדריאן בלי באמת להיות מסוגל לשחזרו (ולהבינו) מבנית בגלל גג מבני ברמת האינטגרציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אבל אם אחרי אותה 'הידרדרות' של התרבות אל עבר משטר שמרני קיצוני וביטול זכויות האדם הליברליות שהושגו תוך מאמץ אדיר במשך מאות שנים, אנו ניצבים פתע מול מדינה שונה לחלוטין (טליש"ס), באיזו מידה ניתן לומר שזו "אותה תרבות, רק מדורדרת"?? בייחוד אם "התרבות המדורדרת" דומה שתי טיפות מים לתרבות שמרנית אחרת?? לסיכום, 'תרבות מזרחית' ו 'תרבות מערבית' הן הרבה יותר מסתם ציונים גיאוגרפיים; אלו מאפיינים כלליים ומאפיין של תרבות מזרחית יכול בהחלט להתקיים באזור מערבי-גיאוגרפית. מדינות בהחלט יכולות להחליף צד, ולהפוך ממדינה 'מערבית' ל 'מזרחית', ואף ההפך נכון, (טורקיה המודרנית, שהפכה ל 'מערבית' ושכמעט חזרה והפכה ל 'מזרחית', או אלג'יר או אירן, או טליש"ס). מטרתנו היא להיאבק באילו הזוממים להופכנו לאויבינו, ע"י אימוץ תרבות האויב הדתית/כוחנית. הם, הגיס החמישי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים נא לב כי במדה שיש אצל האומן הנוכחי רמזי תלת מימד (כמה רבדים), הרי שבניגוד למונדריאן אין זה תלת מימד משכנע ובעל משקל בקומפוזיציה כולה. סיבת הדבר בכך שההיבט שלו הוא לוקלי (גלישה סריאלית מאובייקט לאובייקט) בניגוד להיבט אינטגרטיבי החובק מתוך מבניות מורכבת את המערך כולו, כאצל מונדריאן. הצייר הנוכחי ''מייצר'' תלת מימד במעין אלגוריתם מכני, ולא תוך שיקול מורכב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |