בתשובה להאלמוני המזוהה, 02/01/11 23:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מצחיק מאוד. מכיוון שנשוא הרישום הפלילי נמנה על המיעוט הקטן הרשאי לפנות ולבקש (ולקבל) את הרישום הפלילי, הרי החוק מרוקן מתוכן. המעסיק הפוטנציאלי מבקש מהמועמד את הרישום הפלילי שלו, וזה מצידו מציג אותו "מרצונו הטוב והחפשי". העובדה שהמועמד יודע (או אפילו רק סובר) שישאר נטול מקור פרנסה אלמלא ימסור את הר.פ., לא הופכת את הרצון לפחות טוב או לפחות חפשי. ____ או שאולי כן? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה מן המקרים הנדירים שהמחוקק חשב מראש על הבעייתיות ופתר אותה. למעסיק אסור לבקש, גם מרצון חופשי. אבל היות וברור ולא תהיה אכיפה אפקטיבית, ''כדי להתמודד עם מעסיקים הדורשים שלא כחוק להמציא את תדפיס הרישום הפלילי לצורך קבלה לעבודה, הוחלט לשנות את מבנה התדפיס. על פי המבנה החדש, מקבל לידיו כל אזרח את עמוד הפתיחה הראשון של התדפיס הכולל את פרטיו ואת הודעת הפתיחה בלבד. בעלי רישום פלילי מקבלים את המידע על אודות הרישום בעמוד נפרד.'' כלומר כל ההבדל בין רוצח מורשע לאדם ישר נמצא בדף השני, שהראשון מקבל והשני לא. אלא אם המעסיק בחר להתלוות אליך למשטרה, אין לו כל אפשרות לדעת האם זרקת את הדף השני לפח או שמא לא קיבלת אותו מעולם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |