|
||||
|
||||
בדיוק בגלל זה פולארד הוא דוגמא מצויינת, למרות שמדובר במדינה ידידותית, ולמרות שלא היו כוונות נזק, הוא חטף מפה ועד להודעה חדשה. אני חושב שאם הוא היה מדליף את זה לתקשורת הוא היה מקבל הרבה פחות. לא חסרות דוגמאות אחרות של וויסלבלוארד שקיבלו הרבה פחות מפולארד. במה אתה חושב שהמדינות צודקות? על פניו הן נוהגות הפוך ממה שהיית מצפה, הן כן מענישות את הפולארדים ולא (או הרבה פחות) את האלסברגים. אני לא חושב שאסאנג' היה רואה במי שהיה מדליף מידע איראני לעיתון אמריקאי (או לוויקיליקס) כבוגד. זה ברור שאתה לא מסכים איתו אבל אני עדיין לא רואה את הצביעות, הוא כנראה חושב שמי שמדליף מידע בסוד הוא בוגד (ובצדק) ובמי שחושף מידע לכל העולם כלא בוגד. זאת תמונת עולם שלמה שאמנם מנוגדת לזו שלך, אבל עקבית עם עצמה. |
|
||||
|
||||
חסרות מאוד דוגמאות של אנשים שהדליפו *מידע דומה* וקיבלו עונשים כפי שאתה מתאר. המידע של אלסברג לא היה דומה לשל פולארד, ובוודאי לא לשל הוויקיליקס. וענונו הוא דווקא דוגמה טובה יותר: הוא הדליף לכל העולם, וחטף יותר מרוב המרגלים שפעלו בישראל, ובטח שיותר מ*כל* מרגל למען מדינה ידידותית. והעובדה היא שאסאנג' שם דווקא את ארה"ב כמטרה לחץ, ומוכן לסייע לשפוט את מי שהעביר מידע *לארה"ב*. כן, זו צביעות. |
|
||||
|
||||
ואנונו הוא דוגמא ישראלית (וגם הוא ישב פחות מפולארד, למרות שברור שהמידע שהוא הדליף היה חשוב יותר לבעליו), יש לך דוגמא דומה לוענונו במדינה אחרת? משום שנראה לי שישראל חריגה במערב ביחס הקשה שלה למדליפים. כל המדליפים לתקשורת במערב שאני זוכר קיבלו פחות מפולארד (ומוענונו). או שאולי אתה רוצה לקבוע פגישה ב-2062 לבדוק אם ברדלי מאנינג השתחרר אחרי פחות זמן מפולארד (בהנחה הלא סבירה כל כך שאף אחד מהם לא ימות בכלא לפני שנוכל להכריע)? לא, זה לא בהכרח מעיד על צביעות. אם הוא היה מסיע לשפוט את מי שהעביר מידע לתקשורת (במקרה שהעברת המידע מסייעת לארה"ב) או אם הוא היה תומ הבעברת מידע סודי לאויבי ארה"ב זאת היתה צביעות. לא כל מי שלא מסכים איתך הוא צבוע, וחשיפת מידע לכל העולם מצד אחד ורשיפה אחרי מי שמוסר מידע בסוד מצד שני יכולים לחיות זה בצד זה באופן ללא סתירה. |
|
||||
|
||||
ואנונו נכלא ל־18 שנים, ושוחרר מהכלא (אם כי בתנאים מגבילים ולא מקובלים). הוא אמנם היה בכלא לזמן קצר בזמן האחרון, אולם לא נראה שהוא ימות בכלא. יש לציין שגם ברוסיה המדליפים לא מסיימים בד"כ את חייהם בכלא. אבל זה נכון לפעמים גם לכל מיני עיתונאים. |
|
||||
|
||||
''האחד מהם'' התייחס לפולארד ומאנינג, אחד נשפט במאסר עולם ומאז רק מנסה להרגיז את מי שאמור לקצוב את עונשו, השני נראה כמתאבד קלאסי. |
|
||||
|
||||
כרגע, לאור היחס לבראדלי מאנינג, נראה שישראל לא-כל-כך חריגה. מה שקשור גם לכך שיש מעט מאוד מדליפים לתקשורת שהדליפו לה אלפי ומאות אלפי מסמכים מסווגים. מי שחשף עוולה מקומית הוא במקום אחר לגמרי ממי שזרק את כל ההארד-דיסק לעיני הציבור. מי שמעביר מידע לארה"ב או כל גורם אחר בסוד יכול לעשות זאת מהרבה סיבות, שרובן מן הסתם לא ידועות לאסאנג'. כמו שמי שמעביר חומרים לויקיליקס יכול לעשות זאת מהרבה סיבות. מה שבטוח, שאם אסאנג' לא לגמרי בלתי-שפוי, הוא יכול להבין איזה נזק יכולים לחולל מסמכים שנחשפים לכל העולם. וכשהוא קובע שמי שמעביר מידע *מתוך דיקטטורה* *לארה"ב* (והוא לא הזכיר מדינות אחרות) הוא בוגד שבתנאים מסויימים אסאנג' יסייע בחשיפתו, הוא קובע קביעה ערכית (ואנטי-אמריקאית) ברורה, והרטוריקה על 'משפט צדק' לא תכסה אותה. |
|
||||
|
||||
אז נחכה חמישים שנה. בינתיים, מאנינג עומד לדין על עבירה שהעונש עליה הוא 52 שנה בזמן שפולארד נשפט למאסר עולם. כאמור, זה שאתה לא מסכים עם אסאנג' לא הופך אותו לצבוע. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |